שופטת נגד תובע: "גם בית הדין דובר גרמנית"

ישראלי שחזר משנתיים בחו"ל תבע לא לשלם ביטוח לאומי בטענה שניסה להגר לגרמניה. אלא שהשופטת ידעה לקרוא את המסמכים בשפת המקור

עו"ד נעמי לנדאופורסם: 21.12.15 , 08:21

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה ישראלי שחזר אחרי שנתיים בגרמניה ותבע לא לשלם ביטוח לאומי על התקופה שבה חי בחו"ל. התובע הציג שלל מסמכים שהיו אמורים כביכול להוכיח שבתקופה האמורה ניסה להגר ולא נחשב תושב ישראל, אך לרוע מזלו הוא נפל על השופטת שרה מאירי, שדוברת וקוראת גרמנית, וקבעה שהוא ניסה להטעות את בית המשפט.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בספטמבר 2010 עזב התובע את הארץ לגרמניה, לטענתו במטרה להגר. הוא סיפר שסגר את עיסוקיו בארץ, כולל תיק עוסק פטור שהיה לו במע"מ, ונרשם כתושב גרמניה, שבה החל ללמוד לתואר שני. לדבריו הוא שכר דירה עם בן זוגו לחיים ופתח חשבון בנק בגרמניה. כעבור שנתיים, לאחר שנפרדו, הוא חזר לארץ ודיווח על כך לביטוח לאומי, שדחה את בקשתו לא לשלם דמי ביטוח עבור התקופה שבה שהה בחו"ל, וקבע כי נותר תושב ישראל.

נזיפה

שופט: "עבירה? גרסת שוטר לא חקוקה בסלע"

עו"ד ויסאם מוקטרן

מילה מול מילה: מה קורה כשדו"ח על נסיעה ללא חגורה מגיע למשפט וגרסת הנהג הפוכה מזו של השוטר? השופט יעקב בכר החליט לזכות מחמת הספק

שופט: "עבירה? גרסת שוטר לא חקוקה בסלע"

בתגובה הוא הגיש תביעה בבית הדין ובה טען שמדובר בהחלטה שגויה שהתקבלה בחוסר תום לב. לתביעה צורפו אסמכתאות שונות מגרמניה ומסמכים שונים מתורגמים מגרמנית.

אבל השופטת שרה מאירי שללה את מסמכיו בזה אחר זה ובפסק דין נזעם כתבה: "בכל האסמכתאות שהגיש התובע אין כדי הוכחת דבר הנצרך לענייננו, משאין בהן, ולו רמז, לקשירת קשר של קבע עם המקום, בגרמניה".

כך למשל, התובע הגיש תרגום שגוי לחוזה השכירות שלו, שבו נכתב כי מדובר בהסכם לתקופה "מוגדרת", בעוד שבשפת המקור ההסכם עוסק בתקופה בלתי מוגדרת. התובע הגיש "אישור פתיחת חשבון" בנק, בעוד שמדובר באישור על סגירתו.

גם בשאלון שהגיש עם שובו לישראל התובע לא מסר גרסה עובדתית אמיתית. השופטת מאירי קבעה שברור כי לא שב לישראל מאחר שתמה לו אשרה, שהרי בגרמניה שהה ללא אשרה בהיותו בעל דרכון אירופאי. כמו כן, התובע לא "סיים את קשרי עבודתו בחו"ל" כפי שצוין בשאלון, שהרי הוא לא עבד בגרמניה, ומנגד טען כי יצא ללימודי תואר שני בחו"ל וחזר בסיומם ונרשם "מחדש" לאוניברסיטת תל אביב.

לאחר מכן שהה בסין באשרת סטודנט עד שפג תוקפה. כאן אישר כי לא רשום באסמכתה שהציג "אישור תושבות", אלא התכוון "תושב העיר", אם כי לא טען שביקש להגר לסין.

"אלא שאף ביה"ד קורא גרמנית (כתובע)", הבהירה השופטת, "התובע בהתנהלותו זו ניסה להטעות, כך עולה, את העד מטעמו, את המל"ל, את ביה"ד וכך אף את הלשכה לס.מ. וב"כ".

לסיכום היא קבעה שהתובע לא הוכיח שניתק קשר כלכלי עם ישראל בתקופה הנדונה, ואף לא רכש תושבות אחרת כלשהי בתקופה המדוברת, ולכן דחתה את התביעה. "לא שוכנעתי כי התובע יצא את ישראל על מנת להגר. לא הובאה בפניי ראייה כלשהי לכך. לא שוכנעתי כלל וכלל מעדות התובע, שהייתה לא אמינה ולא מהימנה".