אחרי המהפך, נשיא ארגנטינה מנקה את הבלגן
היא תקפה את האופוזיציה, התקשורת ומערכת המשפט, נקטה קו אוטוריטרי ובודדה את ארצה מארה"ב והקהילה העסקית הבינ"ל בצעד שפגע בכלכלה. הארגנטינאים נפרדו מנשיאתם השנויה במחלוקת, שאותה החליף ראש העיר בואנוס איירס האמיד מאוריסיו מאקרי, שהבעיות הרבות נערמות לפתחו
ב-22 בנובמבר נערך הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות בארגנטינה. להפתעת רבים, ניצח מועמד האופוזיציה מהמרכז-ימין וראש עיר הבירה בואנוס אייריס, מאוריסיו מאקרי, את מועמד מפלגת השלטון הפרוניסטית ומושל מחוז בואנוס איירס, דניאל סיולי. המפלגה הפרוניסטית עדיין שולטת בשני בתי הקונגרס, וגם ניצחונו של מאקרי על סיולי היה בהפרש זעום של 1.6 אחוזים, או 700 אלף קולות. לנשיא הנבחר, כך מסתמן, יהיו חיים פוליטיים קשים בניווטה של הספינה הארגנטינאית במציאות הפוליטית החדשה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ניתן להגדיר את תוצאות הבחירות (במעט הפרזה ארגנטינאית טיפוסית מעולם הטלנובלות) "היסטוריות" ולא "היסטריות" בעת ובעונה אחת. ניצחונו של מאקרי שם קץ לעידן של 12 שנות שלטון של הזוג קירשנר, עידן שהחל עם בחירתו לנשיא של נסטור קירשנר בשנת 2003 לאחר המשבר הכלכלי הקשה ביותר שבפניו ניצבה ארגנטינה למעשה כפושטת רגל. קירשנר ניהל את משבר החובות (בסך 180 מיליארד דולר) מול לווי החוץ, שיקם את הכלכלה והעלה את המדינה על מסלול של צמיחה מחודשת ומדיניות כלכלית וחברתית פרוגרסיבית לטובת השכבות החלשות, תוך כדי צמצום של עשרות אחוזים את ממדי העוני והאי-שוויון וצמצום חד באבטלה.
התנהלות בעייתית בפרשת "התאבדות" התובע היהודי ניסמן
פרננדס המשיכה בנשיאותה את הקו הכלכלי-חברתי של בעלה, שהלך לעולמו ב-2010. יחד עם זאת, היא אף אימצה סגנון ותוכן לעומתי ביותר מול האופוזיציה הפוליטית, הרשות השופטת ואמצעי התקשורת, כמו גם סממנים פופוליסטיים, עד כדי אוטוריטריים, שהגבילו את שלטון החוק במדינה. במיוחד זכורה לרעה התנהלותה בפרשת ה"התאבדות" כביכול - יש הטוענים שהתנקשות - בינואר 2015 של התובע היהודי-ארגניטנאי אלברטו ניסמן, שחקר את מעורבותה של איראן בפיגוע בבניין הקהילה היהודית ב-1994.
גם במדיניות החוץ הצליחה הנשיאה להביא לניכורה ולבידודה של ארגנטינה, הן מול ארצות הברית והן מול קהילת העסקים הבינלאומית, תוך אימוץ מודל של הסתגרות כלכלית והישענות עצמית שהביאה לאינפלציה גבוהה, מיתון, ושוק שחור במטבע חוץ.
הנשיא החדש: נגד ונצואלה, בעד ארה"ב
על מנת להתמודד בצורה מוצלחת מול מועמד השלטון סיולי, גיבש מאקרי קואליציה הנקראת "בואו נשנה" (Cambiemos) בשילוב כוחות של המפלגה הרדיקלית (UCR) הוותיקה מהמרכז ושל מפלגות שמאל שהתנגדו לסגנון האוטוריטרי והמתריס של הנשיאה פרננדס. הקואליציה הציעה שינוי פוליטי מרענן כנגד הפרוניזם ההגמוני.
במדיניות חוץ, העמדה של מאקרי שונה מאוד מזו של הנשיאה פרננדס. בימים המעטים מאז בחירתו הספיק כבר מאקרי להצהיר שיש להשעות את ונצואלה מהארגונים הכלכליים והפוליטיים האזוריים בשל הפרותיה המתמשכות של זכויות האדם, ושיש לחדש את היחסים התקינים והקרובים בין ארגנטינה לבין ארה"ב ושאר העולם תוך כדי מציאת פתרון למשבר החובות כלפי הלווים המעטים שלא הסכימו לעסקה של מחיקת חובות שהוצעה להם לפני כעשור על ידי נסטור קירשנר.
ניתן להניח על כן שארגנטינה של מאקרי תתרחק מהציר השמאלני של חלק ממדינות אמריקה הלטינית, בהן ונצואלה, קובה, אקוודור ובוליביה, ותתקרב לציר הפרו-אמריקני של מדינות כגון קולומביה, פרו ומכסיקו תוך הידוק היחסים עם משטרים סוציאל-דמוקרטיים מתונים יותר כגון ברזיל וצ'ילה. סביר גם להניח שבחירתה של סוסנה מלקורה לשרת החוץ של מאקרי תהווה שינוי משמעותי לאחר תפקודו הלקוי והשנוי במחלוקת של השר הקודם הקטור טימרמן. מלקורה הייתה פקידה בכירה במזכירות האו"ם כ-14 שנה ואחראית על כוחות שמירת שלום של האו"ם ברחבי העולם, ושמה אף הוזכר כיורשת אפשרית למזכ"ל האו"ם הנוכחי באן קי מון.
אז מדוע מדובר בשינוי היסטורי (ולא היסטרי) ברכבת ההרים של הפוליטיקה הארגטינאית? בעיקר בשל שתי סיבות: זו הפעם הראשונה לאחר כ-70 שנה שנבחר לנשיאות מועמד שאינו חבר במפלגה הפרוניסטית או המפלגה הרדיקלית, ושאינו איש צבא בהווה או בעבר; שנית, זו גם הפעם הראשונה שנבחר מהנדס, ולא עורך דין, כנשיא אזרחי ב-70 השנים האחרונות. במציאות הפוליטית המקוטבת מאוד של ארגנטינה של היום, יידרשו לנשיא הנכנס כל הכישורים הנחוצים לבניית גשרים ומציאת דיאלוג. לא התנצחות בבית המשפט כמנהגם של עורכי דין, כי אם מדע ואמנות של הנדסה פוליטית. רבים תולים תקווה שהנשיא החדש מאקרי יזכה להשלים קדנציה שלמה ויצליח להתמודד, תוך שמירה על שלטון החוק, עם הבעיות החמורות הפוקדות את ארגנטינה: משבר כלכלי שמלווה במיתון ובגירעון תקציבי, ניכור מצד הקהילה הבינלאומית ושחיתות פוליטית.
פרופ' אריה קצוביץ מלמד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-2013 יצא לאור ספרו האחרון, Globalization and the Distribution of Wealth: The Latin American Experience, 1982-2008 , הוצאת קיימברידג'
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
