מחאת הארנונה: "זה הזמן למהפכה של ממש"

 

בעקבות הפרסום לפיו עיריית גבעתיים קיבלה אישור שלא לייקר את שיעור הארנונה למגורים ולעסקים בתחומה בשנה הבאה לפי התעריף האוטומטי (1.27%), הגיעו ל-ynet פניות מרשויות מקומיות נוספות שקיבלו על כך אישור, כמו עיריית רמת גן. האחרונה מסרה כי הבקשה שלא לייקר את הארנונה למגורים בעיר הוגשה לראשונה מזה 30 שנה, וראש העיר ישראל זינגר אף כינה אותה "מהלך היסטורי". הוא ציין כי הכנסות העירייה יקטנו ב-3.5 מיליון שקל, אולם הבטיח כי "השירות לציבור לא ייפגע".

 

גבעתיים: הארנונה לא תתייקר אוטומטית

המבקר: "חיובי הארנונה מסורבלים ולא שוויוניים"

 

אבל לדברי שמרון, ההצגה של המהלך כהפחתה בארנונה מול התושבים היא כמו "יחסי ציבור" לרשויות. "קחו מוצר שעולה 1,000 שקלים. המחיר שלו אמור לעלות ל-1,110 שקלים, אז לא מעלים אותו - אבל יוצאים לחוצות העיר ומציגים את המהלך כהפחתה. זה לא מדויק וזה לא להגיד אמת לתושבים", טען. עם זאת, הבהיר כי "יאמר לזכותן של רשויות אלה שהן אכן לא מעלות את הארנונה ובכך יחסכו לתושבים כמה גרושים".

 

עוד אמר שמרון כי להערכתו, מרבית הרשויות יעלו בשנה הבאה את הארנונה בשיעור של 1.25%, "למרות ההכנסות הגדולות שלהן מהארנונה". על השאלה מדוע מובילי המחאה מתמקדים בטרמינולוגיה שבחרו הרשויות הללו, הוא השיב כי המאבק הוא ליצור מחאה של ממש. "לא להעלות את הארנונה באחוז ורבע זו אנקדוטה ממה שאנחנו מנסים לקדם", אמר, "אנחנו במחאה ארצית כבר שנה שמדברת על מהפכה ועל ניסיון להגיע לארנונה שוויונית, צודקת והוגנת".

 

בעיריית גבעתיים ורמת גן ביקשו להדגיש כי השימוש במילה הפחתה נעשה על ידי משרד הפנים. "משרד הפנים הם שקראו לכך הפחתה, אנחנו חזרנו והדגשנו גם בהודעה המקורית שמדובר בכך שנמנעת העלייה האוטומטית", נמסר מעיריית גבעתיים. מעיריית רמת גן נמסר כי "ו הפעם הראשונה שרמת גן מפחיתה ארנונה בהיסטוריה של העיר, שהיא כמעט בת 100. עד כה, תמיד העלו ולרוב אף העלו בתעריף גבוה יותר ממה שנדרש בהעלאה האוטומטית".

 

עשרות רשויות הגישו בקשות חריגות - לא כולן להפחתה

מבדיקת ynet עולה כי לקראת שנת 2016, התקבלו במשרד הפנים עשרות בקשות חריגות מצד רשויות מקומיות בנוגע להטלת ארנונה - חלקן להפחתת שיעור הארנונה לנכסים (לא תמיד למגורים), חלקן להעלאת הארנונה וחלקן, כאמור, הגישו בקשה שלא לייקר את שיעור הארנונה בתעריף האוטומטי המוגדר.

 

הייקור נובע מעלייה של 3.05% במדד השכר במגזר הציבורי, לצד ירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן, בין ה-20 במאי 2014 ל-20 במאי 2015. על פי חוק, הארנונה בישראל מתעדכנת מידי בשנה על פי ממוצע העדכונים של שני מדדים הללו, שהוא 1.27%.

ארנונה, לפי הגדרת משרד הפנים, "זה מס שנתי המוטל על תושבי המדינה המחזיקים בנכס ונגבה על ידי הרשות המקומית ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות. בהתאם לחוק, משרד הפנים איננו אחראי על גביית מיסי ארנונה. על הגבייה אחראית הרשות המקומית, בה מצוי הנכס".

חיוב הארנונה הוא שנתי ומתייחס לתקופה שבין 1 בינואר ל-31 בדצמבר לאותה שנה. תעריפי הארנונה נקבעים בצו הארנונה עליו מחליטה מועצת הרשות המקומית וממילא שונים מרשות לרשות. עם זאת יצוין כי בתקנות ההסדרים במשק המדינה נקבעו סכומי מינימום ומקסימום החלים על כל הרשויות המקומיות ואין הן רשאיות לחרוג מסכומים אלו.

רבים חושבים שארנונה זה מס שמשלמים תמורת פעולות של רשויות לטובת התושבים. בפועל אין קשר ישיר בין הדברים: הארנונה מוזרמת לקופות הרשויות, אך לא תמיד השימוש בכסף נעשה לטובת התושבים. גם ההיפך נכון: בשכונות בהן לא משלמים ארנונה בין אם בשל התחמקות ובין אם בשל הנחות שונות - העירייה עדיין אמורה לתת את אותם שירותים ללא אפליה.

 

הקלה בתשלום הזה שלפי הלמ"ס מהווה אחוז קטן אך בולט בההוצאה השנתית של האזרח, ניתנת בדמות הנחות שונות לאוכלוסיות מסוימות. לפי אתר משרד הפנים, "הרשות המקומית רשאית לתת הנחה במיסי ארנונה בהתאם להוראות הדין, ביניהן: מבחן הכנסה, נכות ומעמד של אזרח ותיק, בנוסף לרשות המקומית הסמכות לפרישת תשלומים או מחיקת חובות ארנונה". יחד עם זאת, גם מקבלי ההנחות סופגים שיעור דומה של התייקרויות בארנונה מדי שנה.