שיאי הסר: הלהיטים הגדולים של אלטון ג'ון
הוא עף בחלל בחליפות משוגעות, שר למרלין מונרו, לנסיכה דיאנה, לבדידות ולתהילה - ונשאר על הרגליים, לאורך יותר מ-40 שנה. לקראת הופעתו של סר אלטון ג'ון בישראל, חזרנו לאבני הדרך הצהובות בקריירה של אחד מכוכבי הפופ הגדולים בעולם
קשה למנות אמני פופ מורכבים כמו אלטון ג'ון. לאורך למעלה מ-40 שנות קריירה עבר המוזיקאי הבריטי שלל תקופות, צורות ופאזות - כשרבים משיריו שיקפו מקומות בחייו ומצבים נפשיים בהם היה נתון. לרגל הופעתו בישראל ב-26 במאי בפארק הירקון, עצרנו ב-8 תחנות ושירים בחייו, רובם עוסקים באהבה, בדידות והאופן בו הוא מעבד את חווית התהילה והפרסום, אליה התוודע בין אם רצה בכך או לא.
"Rocket Man"
רבים רואים ב-"Rocket Man" את השיר הגדול ביותר של אלטון, וזה שמזוהה עמו יותר מכל. ייתכן שהם גם צודקים. "איש הרקטה" יצא באפריל 1972 כחלק מהאלבום "Honky Château" ובתקופה בה טיסה לחלל ריתקה לא מעט יוצרים, ביניהם גם את דיוויד בואי ו-"Space Oddity" שלו.
"Rocket Man". הכי מזוהה
בשיר שהיה לקלאסיקה, מתאר אלטון את תחשותיו של אסטרונאוט בטרם הוא נפרד ממשפחתו וטס לחלל. בניגוד לאמנים שהוקסמו מנפלאות הלא נודע וראו בדמות האסטרונאוט גיבור, אלטון העדיף להתמקד דווקא באספקט הבדידות של החוויה החללית, במסגרתה מרחף אדם וצף מעל כדור הארץ, הרחק ממשפחתו וחבריו. באופן מובן, השיר הפך ללהיט, שלא כמו רצועה אחרת מהאלבום ההוא - בשם "I Think I'm Going To Kill Myself".
"I'm Still Standing"
עוד מתמודד ראוי לתואר השיר הגדול ביותר של אלטון ג'ון הוא "I'm Still Standing", שיצא ב-1983 במסגרת האלבום "Too Low For Zero". שנות השמונים לא נחשבו לתקופת זוהר בקריירה של המוזיקאי. ולמרות אקלים הבעייתי, הפך השיר שנע בין רוק לפופ רחבות ריקודים לאחד מלהיטיו הבודדים באותו עשור. הוא מתאר את ההתמודדות של אלטון עם ההצלחה, הפרסום ועולם הזוהר.
"I'm Still Standing". אמאל'ה, אני מפורסם!
"אני עדיין עומד, טוב יותר מאי פעם, נראה כמו שורד אמיתי, מרגיש כמו ילד קטן", הוא שר. "אני עדיין עומד אחרי כל הזמן הזה, אוסף את שאריות חיי מבלי לחשוב עליך". שיר ניצחון אישי זה מבוצע בדרך קבע בהופעות של הזמר, ונחשב לרגע שיא של הערב. את הקליפ האיקוני שליווה את השיר צילם אלטון בקאן, ומשהסתיימו הצילומים, האגדה מספרת, יצא כולם לחגוג עם חברי להקת דוראן דוראן. סיימון לה בון סיפר שנים אחר כך כי המשימה להשקות את אלטון עברה בהצלחה, וכי הזמר לא זכר הרבה מהיום למחרת. לפחות על הרגליים הוא עדיין עמד, עד שלב מסוים.
"Goodbye Yellow Brick Road"
ואולי זהו השיר הגדול ביותר של אלטון. "GYBR" יצא ב-1973 כחלק מאלבום כפול בעל אותו השם. דרך הלבנים הצהובות היא כמובן רפרנס לקלאסיקה הקולנועית "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939, וכמו בסרט גם בשיר מדובר במטאפורה לדרך שנתפסת כשביל זהב - אך בסופה בעיקר מפח נפש.
"Goodbye Yellow Brick Road". רק על הצהוב
כמו רבים מלהיטיו של אלטון, גם כאן מדובר למעשה בתיאור של ערגה לחזרה לימים פשוטים יותר. כזו שמגיעה לאחר התפכחות והבנה שהדרך שמובילה "לתשובות הגדולות של החיים" לא באמת מובילה לשום מקום. בשיר אחד הצליחו ג'ון ושותפו לכתיבת השיר ברני טופין לסכם את תחשותיו של אלטון רדוף התהילה, ולהוות מחווה והכרת תודה לסרט הקולנוע הראשון שטופין ראה בחייו.
"Tiny Dancer"
קלאסיקה מוקדמת, מתוך האלבום "madman Across The Water" מ-1974. על אף שלקח לו קצת זמן לתפוס, עם השנים הפכה הרקדנית הקטנה לחברת קבע בכל רשימת שירים של אלטון ג'ון.
"Tiny Dancer". שנות השבעים היפות
השיר זכה לגרסאות כיסוי רבות, מצד אמנים כמו דייב גרוהל, בן פולדס ואפילו הרד הוט צ'ילי פפרז. סביר כי האחרונים, אגב, הזדהו עם מילות השיר, שתיארו את הלך הרוח בקליפורניה של שנות השבעים, כשאלטון היה מוקף נשים יפיפיות בהן לא היה לו כל עניין.
"Your Song"
שיר תמים ונאיבי מ-1970, תחילת הקריירה של אלטון, שנכתב על ידי טופין לאחר ארוחת בוקר על גג רחוב דנמרק בלונדון, שם עבד אלטון במשרד פרסום. מדובר באחד השירים היותר רומנטיים של ג'ון, שאף זכה להיכנס בעצמו להיכל התהילה של הגראמי ב-1988.
"Your Song". הגראמי כבר בכיס
"Your Song" נחשב לאבן דרך בקריירה של אלטון, לא מעט גם בזכות מה שאמר עליו ג'ון לנון, כששמע אותו לראשונה. "אני זוכר שחשבתי לעצמי 'נהדר, זה הדבר הראשון הגדול שקרה מאז שאנחנו (הביטלס) פרצנו". חתיכת מחמאה, יש להודות, לצד מבקרים מסוימים שהגדירו אותו כ"שיר כמעט מושלם". לא פחות.
"Can You Feel The Love Tonight"
ההוכחה לכך שגם כשאלטון כותב שירים לאריות מאוירים הוא עושה את טוב יותר מכל אחד אחר. "Can You Feel The Love Tonight" יצא ב-1994 כשיר המוביל בפסקול הסרט "מלך האריות" של וולט דיסני, והביא לאלטון את פרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב באותה קטגוריה ופרס גראמי בקטגוריית "שירת פופ גברית".
"Can You Feel The Love Tonight". קלאסיקה לאריות
"Candle In The Wind"
כש"נר ברוח" יצא לראשונה ב-1974, גם הוא מתוך "Goodbye Yellow Brick Road", הוא למעשה נחשב לשיר הנצחה של מרילין מנסון. המונח "Candle In The Wind" נאמר בהקשר למותה של ג'ניס ג'ופלין - גם היא, כמו מרילין מונרו, מתה בדמי ימיה. לפי כותביו, אלטון וברני טופין, השיר באותה מידה יכול היה לעסוק בג'יימס דין, שכן הוא מדבר על (כמה מפתיע) חיי התהילה, השלכותיהם ואנשים שחוו אותם ומתו בגיל צעיר.
"Candle In The Wind". האדיר את המוות
טופין סיפר בראיון כי השיר דן בהאדרה של המוות, ובהפיכתם של גיבורי תרבות לבני אלמוות עם מותם, ובדיוק בהקשר זה הוא גם הוקלט והושק בשנית ב-1997. הפעם, כמו במקרה "לבכות לך" ורצח רבין, נגיד, נוכס לטובת טרגדיית מותה של הנסיכה דיאנה באותו הקיץ, כתוצאה מתאונת דרכים בשיאו של ניסיון התחמקות מצלמי פפארצי.
"This Train Don't Stop There Anymore"
הקריירה המאוחרת של אלטון לא הניבה קלאסיקות גדולות, אבל מספר להיטים דווקא כן היו שם. כזה הוא "This Train Don't Stop There Anymore" מ-2001, מתוך האלבום "Songs From The West Coast". באחת הבלדות היותר מוצלחות שיצר בעשורים האחרונים, אלטון מבכה את הזקנה ומשלים עם העובדה כי ייתכן וימיו הגדולים מאחוריו. תאוריה אחרת מפרשת את השיר כטקסט אודות ההתמודדות של הזמר עם חיי הפרסום ללא שימוש בסמים ואלכוהול, בהם נתמך בצעירותו.
"This Train Don't Stop There Anymore". כך נשמע אלטון ג'ון ההסחי
הקליפ המהפנט שליווה את השיר בוים על ידי האמן דיוויד לה שאפל, והציג את ג'סטין טימברלייק כבן דמותו הסבנטיזי של ג'ון, כולל משקפיים אופייניות וחליפת פסים. בקליפ נע אלטון הצעיר בין לוקיישנים צבעוניים מלווה בפמלייה גדולה - עד שהוא נתקל בחדר שבו מתקיימת מה שלא ניתן לפרש אלא כאורגיה. ברקע החדר אדם בחליפת ארנב ושלג מזויף, כולם רומזים ככל הנראה לשימוש בקוקאין. מדובר באחד השירים הבולטים בקטלוג היצירה המאוחר של אלטון, ועוד פרט טריוויה קטן - גארלי בארלו מטייק דאת שר בו קולות רקע.
