נחשף מכתב ועדת גרוניס: "לא צריך תקופת צינון"
נשיא העליון לשעבר, שהסתייג מההמלצה על המינוי של מזכיר הממשלה מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, התייחס לבעייתיות בסוגיית הצינון: "אין מקום כי היועץ יחוב את תפקידו לגורם ממנה כלשהו. עליו לקבל לעתים החלטות בדבר העמדה לדין של אישים רמי דרג". מלבדו, יתר חברי הוועדה סברו שאין צורך בצינון
"לאחר עיון בכל החומר שהוגש לוועדה, החליטה הוועדה ברוב דעות שאין בעובדה כי מנדלבליט מכהן כיום כמזכיר הממשלה כדי למנוע את מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בלא תקופת צינון". יום אחרי שהוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה החליטה להמליץ על מועמדתו של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט כמועמד יחיד למחליפו של יהודה וינשטיין, שלח היום (ב') יו"ר הוועדה אשר גרוניס מכתב סיכום בנושא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרת המשפטים איילת שקד. מלבד גרוניס, יתר ארבעת חברי הוועדה סברו שאין צורך בצינון. המכתב נחשף כאן לראשונה.
לעיון במכתבו של גרוניס - לחצו כאן
נשיא בית המשפט העליון לשעבר גרוניס, שהסתייג מהתמיכה במנדלבליט בשל היעדר תקופת צינון בין שני התפקידים, כתב לנתניהו ולשקד בסוגיה זו כי "מן היועץ נדרשת מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי ועליו להיות בעל יושר אישי ונאמן לערכי היסוד של המדינה. היועץ הוא נאמן הציבור כולו, וככזה עליו להיות ללא זיקה פוליטית".
גרוניס, שדבר הסתייגותו פורסם לראשונה ב-ynet, כתב עוד בהקשר זה כי "ראוי כי היועץ יימנע מהתרועעות חברתית עם גורמים פוליטיים, תוך שמירה על זמינות גבוהה למתן מענה בתחום המקצועי. באופן זה יהיה גם ברור לכול כי החלטות היועץ מתקבלות משיקולים ענייניים, לפי מיטב אמונתו ושיפוטו המקצועי".
בהמשך דבריו רומז גרוניס לבעייתיות של חפיפת מעבר מתפקיד של משרת אמון המבוססת על קרבתו לראש הממשלה לכהונה כיועץ המשפטי לממשלה, שנחשבת משרה שיפוטית. לדברי השופט בדימוס גרוניס, "היבט מרכזי נוסף הוא עצמאות שיקול דעתו של היועץ. על היועץ להיות מסוגל לעמוד בעימותים קשים, לעמוד בפני לחץ כבד של גורמים שלטוניים וכן בפני לחצים מצד גורמים אחרים. כנגזרת מכך, אין מקום כי היועץ יחוב את תפקידו לגורם ממנה כלשהו. בתור ראש התביעה הכללית, עליו לקבל, לעתים, החלטות בדבר העמדה לדין של אישים רמי דרג".
גרוניס התייחס עוד בסוגיית הצינון לפניות שקיבלה הוועדה בנושא. "בעניין זה נטען כי תפקיד מזכיר הממשלה כרוך מטבעו בקרבה משמעותית לראש הממשלה ולשריה, באופן שיש בו כדי להקים חשש (אמיתי או למראית עין) לפגיעה בעצמאות שיקול דעתו אם ימונה לתפקיד היועץ. יודגש, כי המדובר בטיעון עקרוני, שלפיו נדרשת תקופת צינון בעת מעבר התפקידים. אין בטיעון כדי להטיל דופי בסגולותיו האישיות של מנדלבליט".
"הוועדה לא הכריעה במעורבות בפרשת הרפז"
פניות נוספות שהגיעו לוועדה עסקו בבדיקת מעורבותו של מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז. גרוניס ציין במכתב כי "בפניות אלה נטען כי נוכח הביקורת שמתח היועץ המשפטי לממשלה על התנהלותו של מנדלבליט סביב 'מסמך הרפז', אין הוא מתאים לכהן כיועץ משפטי לממשלה. מנגד, קיבלה הוועדה פנייה מאת פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור, שבה נטען שלא נפל כל דופי בהתנהלותו של מנדלבליט, קל וחומר שלא במידה שיש בה כדי לפגום בהתאמתו לתפקיד היועץ".
היו"ר ציין כי הוועדה קיבלה ממנדלבליט תגובה בכתב לטענות בעניין התנהלותו סביב חשיפת מסמך הרפז. "בתגובתו העלה מנדלבליט טיעונים עובדתיים ומשפטיים שיש בהם כדי לחלוק על הממצאים העובדתיים והמסקנות שפורטו בחוות דעתו של היועץ. בעיקרו של דבר, עמדתו של מנדלבליט היא כי נהג כשורה בעת שהשהה את
החלטתו בדבר העברת מסמך הרפז לידי היועץ המשפטי לממשלה למשך זמן קצר, כדי לשקול את העניין במהלך הלילה. כן הפנה מנדלבליט בתגובתו לחוות דעת ולמאמרים שנכתבו על ידי גורמים משפטיים שונים, אשר תומכים בעמדתו בעניין זה".
גרוניס קבע בעניין זה כי "האירועים שאליהם מתייחסת חוות דעתו של היועץ המשפטי בעניין מנדלבליט מעוררים שאלות עובדתיות מורכבות. הכרעה בהן מחייבת בחינה מעמיקה של חומר הראיות ואף שמיעת עדויות. ברור הוא, כי נקיטת דרך פעולה כזו, אשר משמעותה היא למעשה ניהול הליך שיפוטי, חורגת מתפקידה של ועדת האיתור, שאף נעדרת את הכלים המתאימים לכך. ועדת האיתור אינה בית משפט, ואין ביכולתה להכריע בסוגיות עובדתיות ולקבוע ממצאים. משכך, החליטה ועדת האיתור שלא להתייחס ושלא להכריע, לכאן או לכאן, בסוגיות שהתעוררו סביב פרשה זו".
כפי שפורסם אתמול מיד לאחר פרסום החלטת הוועדה, שאלת מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה עשויה לעבור לפתחו של בג"ץ. המינוי של המקורב לנתניהו ולשקד יזכה אמנם לאישור גורף של חברי הממשלה – אך צפוי להיתקל בקרב משפטי וחוקתי.
מנדלבליט מצדו הגיע לוועדת האיתור כדי להגיב על דרישת הצינון לפני שלושה שבועות, והשיב כי הוא סבור שאין לו ניגוד עניינים פורמלי, או קשר אישי-חברי עם ראש הממשלה וסביבתו.
לפנייה לכתב/ת 
