שינוי מדיניות: המלצות להתקן תוך רחמי לנשים צעירות
בארצות הברית ובאירופה התקן תוך רחמי מומלץ על ידי הרופאים והאיגודים המרכזיים כאמצעי המניעה בעדיפות הראשונה, לא רק לנשים מבוגרות, אלא גם לנערות ונשים שטרם ילדו. אז למה בישראל עדיין רוב הצעירות מפחדות מההתקן ומשתמשות בגלולות?
לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-41% מכלל ההריונות בעולם אינם מתוכננים. בכל שנה קרוב ל-16 מיליון נערות מתחת לגיל 20 יולדות תינוקות. לאור נתונים אלה, הקהילה הרפואית פועלת באופן קבוע לנסח קווים מנחים לשימוש באמצעי מניעה. אחת ההמלצות הדרמטיות ביותר בנושא זה התפרסמה לאחרונה, כאשר איגוד הגינקולוגים האמריקני קרא להרחיב את הנגישות של התקנים תוך רחמיים גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו.
קראו עוד אודות סקס ויחסים:
הסיבות הלא ידועות שעלולות לגרום לכאבים ביחסי מין
חוסר ביטחון מיני: מה הסיבות - ואיך לפתור הבעיה
מחקר ענק: כמה פעמים סקס בשבוע יעשה אתכם מאושרים?
בנייר העמדה שפירסם האיגוד האמריקני לגינקולוגיה נקבע כי על הרופאים לנקוט צעדים אקטיביים על מנת להרחיב את השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו. כמו כן, קרא האיגוד לגינקולוגים לפעול במוסדות, ברשויות ובגופים ציבוריים שאליהם הם קשורים, ולעודד אותם להרחיב את הנגישות לאמצעי מניעה אלה.
המלצה זו נסמכת בין השאר על מאות מחקרים שבדקו את היעילות והבטיחות של התקנים בנערות מגיל 14 ומעלה. במחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד, ותוצאותיו התפרסמו בכתב העת המדעי Journal of Pediatric and Adolescent Gynecology, ולפיהן התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח שמתאים במיוחד לצעירות, לאור היעילות והבטיחות שלו.
אחוז היעילות הגבוה ביותר מכל אמצעי המניעה
הגיל הממוצע ללידה ראשונה במדינות המערב הוא 27. עד גיל זה, נשים מספיקות לטייל בעולם, ללמוד, לעבוד בעבודות שונות, לפגוש בן זוג ולהיפרד, לבחור מקצוע, לבחור סביבת מגורים, ולבחור מתי, איך ועם מי להביא ילד לעולם.
באותן שנים רוב הנשים משתמשות באמצעי מניעה לטווח קצר - גלולות, קונדומים, מדבקה, טבעת וגינלית ושיטות לא-מדעיות שונות. יעילותם של אמצעים אלו פחותה, והם משמשים את הנשים הצעירות דווקא בעת שתינוק אינו עומד על הפרק, ודווקא בשנים הכי פוריות שלהן.
לשם השוואה, היעילות של גלולות עומדת על 91% במניעת הריון, ויש לזכור לקחת גלולה מדי יום. קונדום מונע הריון רק ב-82% ויש להשתמש בו בכל פעם שמקיימים יחסי מין. המדבקה יעילה ב-91% ודורשת החלפה מדי שבוע. לעומתם, התקן תוך רחמי יעיל במניעת הריון ב-99% ולמעשה אין צורך לעשות כלום, מלבד להחליף את ההתקן פעם ב-3-5 שנים.
בהתאם לכך, גם איגוד רופאי הילדים האמריקאי, פירסם נייר עמדה רשמי ב-2014 ובו קבע כי אמצעי מניעה ארוכי טווח צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המייעצים או מטפלים בנערות ובצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש. בנייר זה הציע איגוד רופאי הילדים לבצע מהפכה בפרוטוקול הטיפול, שעד אז לא הגדיר את אמצעי המניעה ארוכי הטווח כקו ראשון.
על מנת להפוך את ההמלצות לפרקטיקה, יצא ב-2015 המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב, ה-CDC, עם המלצות להרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15.
חשוב להדגיש כי כלל ההמלצות, המסקנות וההמלצות לפעולה כוללות בתוכן גם המלצה להשתמש בקונדום בכל מקרה, לצד אמצעי למניעת הריון, בשל יעילותו במניעת הידבקות במחלות מין ומחלות המועברות במגע מיני.
ישראל: התדמית הישנה להתקן עדיין קיימת
"בארצות הברית ובאירופה מאוד מקובל שנשים צעירות ושעוד לא הרו, ישתמשו בהתקן חוץ רחמי", מסכים ד"ר בני שכטר, מומחה לרפואת נשים, מיילדות ובריאות מינית בבית החולים מאיר, "בארץ זה פחות מקובל, למרות שהאיגוד הישראלי למיילדות ולגניקולוגיה קבע כי אין מניעה רפואית להשתמש בהתקן תוך רחמי לנשים צעירות".
ד"ר שכטר מעריך כי הסיבה לכך נובעת מתדמית נושנה ולא בהכרח מוצדקת. "אחד הסיכונים בהתקן תוך רחמי הוא התפתחות זיהום בחלל הרחם ובאגן. תיאורטית הזיהום עלול להחמיר עד כדי פגיעה בפריון", הוא מסביר, "בפועל מדובר בסיכון נמוך מאוד. גם כשקיים זיהום, הוא לרוב נפתר באמצעות טיפול אנטיביוטי. צריך לזכור שגם באמצעי מניעה אחרים יש סיכון. בגלולות למשל סיכון לקרישי דם עד סכנת מוות. גם זהו סיכון נדיר מאוד כמובן".
לדברי ד"ר שכטר, הוא בהחלט ממליץ על התקן לצעירות, בעיקר למטופלות שלא מתאים להן לקחת גלולות. "יש נשים שסובלות מאוד מתופעות לוואי של הגלולות, מדימומים, כאלה שלא יכולות להשתמש בגלולות מסיבות רפואיות או פשוט כאלה ששוכחות לקחת את הגלולות בצורה עקבית. במקרים האלה התקן בהחלט בא בחשבון", הוא אומר, "אני מאמין שעם הסבר מתאים הרבה צעירות יגלו שהתקן יכול להיות יותר נוח".
נשים רבות חוששות מההורמונים שההתקן מכיל. לדברי ד"ר שכטר, אין לכך כל בסיס. ישנם סוגים שונים של התקנים, בהם כאלה שכלל אינם מכילים הורמונים. "גם אלו המכילים הורמונים, מדובר בהורמון קל יחסית ובמינון נמוך", הוא מסביר, "לאורך זמן, המינון נמוך יותר מאשר בגלולות".
דוגמה לכך הוא התקן תוך רחמי חדש, הפונה במיוחד לנשים צעירות, שמושק בישראל בימים אלו,ג׳נס שמו, שמכיל רק רבע מהמינון ההורמונלי שיש בהתקנים אחרים, קטן יותר ובעל מוליך צר שאמור להקל על התקנתו ולמנוע כאבים בתהליך.
שימוש בהתקן: האחוזים עדיין נמוכים
מחקר עולמי בו השתתפו צעירים בני 16-18 מ-35 מדינות וביניהן ישראל, מצא נתונים מפתיעים: רק כ-35% מהנשים הישראליות בגיל הפוריות (כולל צעירות ונערות) משתמשות באמצעי מניעה. 43.8% מבני הנוער בישראל קיימו יחסי מין עם פרטנר חדש ללא אמצעי מניעה, ו-34.5% מהמשיבים הישראלים ענו כי קיימו לראשונה יחסי מין בין גיל 15-16.
מבין הצעירים שכן השתמשו באמצעי מניעה, 74% ענו שהם משתמשים בקונדום, 35% מהעונות משתמשות בגלולות למניעת הריון, 22% מסתמכים על משגל נסוג ו-11% מהעונים משתמשים באמצעי מניעה אחרים כמו התקן, טבעת, מדבקה ועוד.
רוב הנשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי בין הלידות או לאחר שהחליטו לא ללדת יותר. נשים שטרם ילדו וצעירות, מעדיפות, כפי שניכר בנתוני המחקר, לבחור באמצעי מניעה אחרים. זאת למרות שהוועד הישראלי לאמצעי מניעה באיגוד הגינקולוגי פירסם כבר ב-2005 נייר עמדה בנושא שימוש בהתקן תוך רחמי, ובו קבע כי בכפוף לשיקול הקליני של הרופא, התקן תוך רחמי הוא יעיל ובטוח לנשים ללא תלות בגילן או בשאלה אם הן ילדו בעבר או לא.
לפנייה לכתב/ת 
