עתירה נגד השביתה מחר: "המורים התחייבו לשקט תעשייתי"
ההסתדרות מאיימת להשבית את המגזר הציבורי, על רקע דרישתה לתוספת שכר של 11%. באוצר מוכנים לתוספת של עד 7%, בכפוף לתנאים שונים, שמשמעותה כ-7.5 מיליארד שקל לשנה. המדינה עתרה לביה"ד לעבודה נגד השביתה במערכת החינוך. בתוך כך, בעדה הנוצרית חוששים מפגיעת בצליינים הרבים שצפויים להגיע לחג המולד. אילו גופים שובתים? צפו ברשימה
ההסתדרות מאיימת לפתוח מחר (ד') ב-06:00 בבוקר בשביתה כוללת במגזר הציבורי, אם לא תהיה התקדמות במו"מ מול האוצר על העלאת שכר עובדי המגזר. בית הדין הארצי לעבודה הורה לצדדים להגיש עד הצהריים את תגובותיהם לבקשה לצו מניעה שהגיש איגוד לשכות המסחר.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
לרשימה המלאה של הגופים השובתים
בניסיון למנוע את השבתה הגישו היום משרדי האוצר והחינוך, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות (ת"א, ירושלים, חיפה) לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בקשה לצווי מניעה נגד השביתה המתוכננת של ארגון המורים. לטענת העותרים, ארגון המורים התחייב במסגרת רפורמת "עוז לתמורה" על "שקט תעשייתי" עד ה-31.08.2017 ולכן אינו יכול להשבית את הלימודים.
בשעות הקרובות המדינה מתכוונת להגיש צווי מניעה גם נגד הסתדרות המורים כדי למנוע את השביתה המתוכננת בגני הילדים, בבתי ספר היסודיים וחטיבות הביניים. גם הסתדרות המורים התחייבה ל"שקט תעשייתי" בהסכם שנחתם עמה בכל הקשור לשביתות כלליות במשק.
אתמול כאמור כבר הגיש איגוד לשכות המסחר בקשה דחופה לביה"ד הארצי לעבודה להוצאת צו מניעה נגד השביתה.
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר: "אנו מצפים מההסתדרות למצות את המשא ומתן ולדאוג באמת לעובדים החלשים, ולא לגרום לנזקים למשק הישראלי בצורה של שביתה פראית ולא נחוצה. בכל מקרה, אנו פונים לבית המשפט במטרה לאפשר את המשך התנהלותם הרגילה של אזרחי ישראל".
בשעות הצהריים הוגשה עתירה נוספת נגד השביתה המתוכננת מצד התאחדות התעשיינים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בהסתדרות דרשו כי בית הדין יכנס דיון דחוף במעמד משמרד האוצר וההסתדרות במטרה להורות להם לנהל מו"מ רציף ואינטנסיבי עד למציאת פתרון.
בעתירה נטען כי השבתת המשק תוביל לנזק כלכלי עצום הנאמד במיליארדי שקלים, כבר בשבוע הראשון, שילך ויגדל ככל שהשביתה תתמשך. על הפי העתירה, כבר ביום הראשון של ייווצר במונחי פדיון נזק כלכלי עצום למשק הישראלי, הנאמד בכ-900 מיליון שקלים. הנזק הכלכלי של שלושה ימי שביתה במונחי פדיון נאמד בכי- 2.8 מיליארד שקלים והנזק הכלכלי למשק הישראלי כתוצאה מחמישה ימי שביתה, נאמד בקרוב ל- 5 מיליארד שקלים.
"בשל העלות הכלכלית העצומה של השבתת המשק, על שני הצדדים, ההסתדרות ומשרד האוצר, לגלות אחריות לאומית ולנהל משא ומתן עד למציאת פתרון למשבר",מסר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "להשבית את המשק הישראלי, שנמצא בימים אלו בקיפאון מתמשך, יהיה מהלך הרסני וחסר תכלית". ברוש הוסיף כי "הרי נהיר לכולם, כי בסוף יימצא פיתרון למשבר שנוצר, כך שעדיף להגיע לפיתרון זה לפני שמובילים את המשק הישראלי לסחרור הנוראי שתיצור השביתה, ולא אחרי".
במקביל ערך בצהריים שר האוצר משה כחלון תדרוך לעיתונאים בתל אביב, בו אמר: "אני מאוד מקווה שלא נגיע לשביתה, היא ממש מיותרת, ופה אני קורא לאבי ולהסתדרות להסיר את איום השביתה. נשב איתם כמה שדרוש, לא צריך להעניש את עם ישראל, את ההורים, את הילדים, את מי שנוסע מחר לחו"ל, ואת מי שמחכה שלושה חודשים לתור ל-MRI.
"יש לנו מטרה - המטרה היא לצמצם פערים. אנחנו הולכים לחתום על הסכם של 5 שנים הוא ייחתם והעובדים יקבלו את מה שמגיע להם".
הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, אמר כי עלות השביתה תנוע בין 300 מיליון שקל ליום לשביתה קלה, ועד מיליארד שקל - ואפילו 3 מיליארד ביום - אם תהיה שביתה מתמשכת וחריפה.
הדרישה: תוספת של 11%
השביתה צפויה להקיף את כל המגזר הציבורי, בהם עובדי כל משרדי הממשלה, עובדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עובדי עיריות ירושלים, תל אביב וחיפה, החברות העירוניות, הסתדרות המורים וארגון המורים, עובדי הכנסת, עובדי נציבות שירות המדינה, נציבות הכבאות וההצלה, אזרחים עובדי צה"ל, עובדי בתי החולים, עובדי קופות החולים הכללית והמאוחדת, עובדי מד"א, רשות השידור, עובדי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עובדי המל"ג ועובדי האוניברסיטאות, עובדי מכון התקנים הישראלי, ועובדי רשות שדות התעופה - כולל המראות, נחיתות וטיסות פנים. באוניברסיטת ת"א הודיעו לסטודנטים כי הלימודים והבחינות באוניברסיטה יתקיימו כסדרם, וכי בקורסים בהם מתקיים רישום נוכחות תהיה התחשבות בסטודנטים שיתקשו להגיע ללימודים בשל שיבושים בתחבורה הציבורית.
דברי ניסנקורן בהפגנת עובדי ההסתדרות אתמול בירושלים:
ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה ב-25 לנובמבר, על רקע כשלון המו"מ עם משרד האוצר בסוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי. למאבק הצטרפו גם הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן דורש תוספת שכר של 11% לעובדי המגזר הציבורי שתתפרס על פני 5 שנים. מכיוון שכל אחוז של תוספת שכר מוערך בכמיליארד שקל של הגדלת הוצאות השכר בתקציב המדינה, המשמעות התקציבית של הדרישה הזו היא שכל שנה יגדל תקציב הוצאות השכר בכ-2.2 מיליארד שקל עד להבשלה מלאה של 11 מיליארד שקל בעוד חמש שנים.
בתדרוך העיתונאים דחה כחלון היום את דרישת ההסתדרות לתוספת של 11%. כחלון טען, כי הוא מוכן לתוספת של 3%-7.5%, תלוי בהסכמת ההסתדרות למרכיב דיפרנציאלי בתוספת. כלומר, ככל שההסתדרות תסכים לתוספת דיפרנציאלית לשכר, כך שבעלי השכר הגבוה יקבלו פחות ובעלי השכר הנמוך יקבלו יותר - כך יסכים האוצר לתוספת גדולה יותר.
באוצר מסכימים לתוספות שנעות בין 3% בחמש שנים, שהם כ-0.6% לשנה - בדומה לרמת האינפלציה השנתית הצפויה, לבין 7% בחמש שנים - שהם 1.5% לשנה. הסכמת האוצר מותנית בכך שבהסתדרות יסכימו לדרישות האוצר למתן שכר דיפרנציאלי ודרישות התייעלות שונות. המשמעות של תוספת של 7% היא תוספת תקציבית של כ-7.5 מיליארד שקל לשנה.
מאות עובדים המאוגדים בהסתדרות הכללית הפגינו אתמול מול משרד האוצר בירושלים, בדרישה לפתור את סוגיית עדכון השכר במגזר הציבורי. ניסנקורן אמר בהפגנה, כי "השביתה אינה המטרה אלא האמצעי להשמיע את קולם של כמיליון שכירים שלא גומרים את החודש. על המדינה לדאוג למעמד החלש ולמעמד הביניים - ויפה שעת אחת קודם. ההסתדרות תדע לווסת ולחלק את תוספות השכר בכל מקום עבודה ואיגוד לטובת העובדים החלשים".
החשש: הפסדים של 600 מיליון שקל ביום
השביתה, שעלולה לפגוע גם בטיסות היוצאות והנכנסות לישראל, תתרחש בחג המולד, על רקע הגעתם של צליינים רבים לישראל. יועץ מועצת הבישופים הקתולים בארץ הקודש, ודיע אבו נסאר, אמר ל-ynet, כי פנה ללשכת יו"ר ההסתדרות בבקשה להחריג את נמל התעופה מהשביתה המתוכננת, כדי לא לפגוע באלפי הצליינים הנוצרים שאמורים להגיע לארץ לקראת חג המולד, ומאות הנוצרים מישראל שאמורים לנסוע לחופש בחו"ל.
באיגוד לשכות המסחר ביקשו בעתירתם מביה"ד לעבודה להורות על פסק זמן של חצי שנה לפחות שבו יוסר איום השביתה ויקוים דיון מקיף בין המדינה להסתדרות ושיכלול את נושא ניידות עובדי המגזר הציבורי לכל רוחב המגזר הציבורי. בנוסף, ביה"ד התבקש להורות לכל הגורמים - בדגש על נמלי הים - להמשיך בעבודה סדירה ותקינה בלי להוריד את התפוקות, לקיים עיצומים, שיבושים או הפרעות מכל סוג שהוא.
בעתירת איגוד לשכות המסחר נכתב, כי מדובר בפעם הרביעית בתוך שנה אחת בלבד, בה מאיימת ההסתדרות "לנקוט בנשק יום הדין" ולהפעיל את זכות השביתה במסגרת שביתה כללית במשק. "המשק הישראלי לא יכול להיות שבוי חדשות לבקרים באיומי השביתה של ההסתדרות. עצם ההכרזה, כשלעצמה, אף אם איננה יוצאת אל הפועל, יש בה כדי לגרום לנזקים כבדים", נכתב. "לאיום הנוכחי קדמו איומים להשבתה כללית של המשק בעניין שכר המינימום; עובדי הקבלן; הביטוחים הסיעודיים. עתה מבקשת ההסתדרות להשבית את כלל המשק על רקע הקיפאון, לטעמה, בדיונים בעניין הסכמי השכר במגזר הציבורי".
בלשכת המסחר העריכו, שהשביתה תגרום לנזק תוצר הנאמד בכ-300 מיליון שקל ביום הראשון בלבד, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליון שקל. מעבר להפסדים הישירים בגין עצירת הפעילות בענפים השובתים, ייגרמו למגזר העסקי נזקים כספיים נוספים. נזקים הנובעים ממחסור בחומרי גלם מייבוא, מחסור בסחורות להמשך הפעילות השוטפת של המשק, עיכוב משלוחי יצוא, פגיעה בתיירות החוץ והפנים, גידול בעלויות מימון, פיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד לקוחות בארץ ובחו"ל ועוד.
בהכנת הכתבה השתתף אחיה ראב"ד
לפנייה לכתב/ת 
