"אני מתאים לנבחרת. לאף אחד אין רזומה כמו שלי"
אחרי הפרידה הצורמת מהפועל ב"ש ("זו לא הייתה פרידה לגיטימית") והמינוי שנפל בהפועל ת"א ("לא אאמן שם"), אלישע לוי יושב בבית, מחכה להצעה מנבחרת ישראל ולא מוכן בשום אופן להיות פרשן ("זה פסול בעיניי שמאמן מבקר מאמנים אחרים"). ראיון עם האיש שעשה את כל הדרך מ"סרט מלחמה" עד למגדל יוקרה
אלישע לוי מעולם לא שימש כפרשן כדורגל. לא בטלוויזיה וגם לא בטור נוקב. עם כמעט 25 שנה של אימון כדורגל, זה קצת מפתיע. אמנם לא תמיד היה לו זמן לזה, אבל זה בעיקר כי הוא לא כזה. זאת אומרת, הוא מודע למעגל הקסמים בכדורגל הישראלי, בו מאמנים שנפלטים החוצה צריכים להישאר במרכז העניינים, אבל הוא לא מוכן "לשחק את המשחק" הזה.
"היו לי הצעות לפרשן, אבל אני מאמן. אני לא נגד פרשנות ואני יודע שרבים עושים את זה, אבל יש לי בעייתיות להתעסק בזה. אולי זה אחד המינוסים שלי, או הפלוסים. תלוי איך מסתכלים. הרבה אומרים שאם לא אראה את עצמי, אני אעלם. אבל הנה, רק העונה היו לי 4-5 הצעות לאמן ולא הייתי פעם אחת בטלוויזיה. בעיניי זה פסול שמאמן מבקר מאמנים אחרים".
לא הבנת עדיין שצריך לדחוף את עצמך?
"מבין, אבל אני לא הטיפוס. אתה באמת חושב שאדם שמוכר את עצמו, עובד יותר מאשר מי שראוי? מעולם לא אמרתי לכתב בוא תדחוף את השם שלי. גם את הראיון הזה – אתה התקשרת אליי".
העובדה שלוי, בן 58, נשוי ואב ל-2 לא מקדם את עצמו כמו אחרים, כנראה מתאימה לתדמית שנבנתה לו. החייכן, השקט, ההוא מבית שאן, זה שאפשר להתעלם ממנו ודבר לא יקרה. כמו שהעדיפו להזיז אותו הצידה ממכבי חיפה למרות ההצלחות, כמו שעשתה אלונה ברקת וכמו שעכשיו, בשאלת מאמן הנבחרת – מתעלמים ממנו. את הסטריאוטיפים הללו, אלישע מנסה להעלים.
"מי שלא מכיר אותי מנסה להדביק לי סטירואטיפים. אומרים הוא נחמד, אז הוא בטח נאיבי. זה לא נכון. אני הוגן. חושבים שבגלל היחס הקל שלי, אפשר לטפס עליי. זה לא ככה. אמרו עליי "יצליח רק בבית שאן", אבל פרצתי את תקרת הזכוכית. אמרו "מאמן של הקטנות", ואת ההמשך אתה יודע. לא מכירים אותי נכון".
אז מה אתה עושה בשביל לקבל את הנבחרת?
"אני נפגש עם אנשים, מדבר, יוזם. בכל ראיון, גם כאן, אני אומר שאני מקווה מאוד להגיע לשם. שאני מתאים, שאני בגיל המתאים. שלאף אחד אין רזומה כמו שלי".
וכדי לחזור לקבוצות הגדולות?
"בניגוד לעבר, לקחתי הקיץ סוכנים. אני לא מייחצן את עצמי, אבל הבנתי שצריך שמישהו יעשה בשבילי את העבודה הזו. מעולם לא היה לי סוכן".
"הפועל ת"א הפסידה הרבה יותר ממני"
אמנם עברו הרבה שנים מאז "אלישע לוי סרט מלחמה", אבל זה אותו אלישע לוי. רק עם רזומה עשיר יותר ובניין נוצץ יותר בצפון תל אביב. לראשונה מזה 22 שנה הוא נהנה מהחופש ("בהתחלה זה מהנה. עכשיו מדגדג לחזור"). רק שהחופש הזה היה כבר אמור להסתיים עם ג'וב בהפועל ת"א. הכל היה מוכן, כולל פגישה חיובית עם הבעלים אמיר כבירי. או אז צצה לה אותה נקודה שחורה מהעבר."באתי בידיעה שאני רוצה את התפקיד. אני שלם עם עצמי עם המשחק ההוא (משחק השרוכים. ש.ד.). איש לא יכול לפקפק ביושר שלי".
אתה זוכר מה היה ביום ההוא, הרגשת שמשהו קורה?
"לא. כל מה שהיה שם זה רק נורמות פסולות של כדורגל ישראלי, של התבטלות ולחץ, לא מעבר לזה. אני הפסדתי אליפות במשהו דומה כשהיינו עם מכבי חיפה נגד בני יהודה והפועל ת"א שיחקו מול בית"ר. אצלנו בכדורגל מי שצריך לקחת את הנקודות, לוקח".
ובכל זאת, אוהדי הפועל ת"א מנעו את המינוי
"הבנתי שכבירי קיבל 600 הודעות נאצה. לצערי יש דברים שאי אפשר לשנות. זה הכעיס אותי. הפועל הפסידה הרבה יותר ממני, כי באתי ממקום של כוונה טובה. הייתי מצליח שם, כמו בכל מקום אחר שהצלחתי. עכשיו אני מבין שלא אאמן בהפועל ת"א".
אולי אם יעברו עוד 20 שנה.
"לא אאמן שם. זה לא אמיתי לדבר על משהו שקרה לפני 20 שנה ובכלל לא עשיתי בו שום דבר רע".
"אם ב"ש תזכה באליפות – ארגיש חלק מזה"
סאגת הפועל ת"א אינה היחידה בה חש שהולכים נגדו. תחושה זהה התרחשה לקראת סיום חוזהו בב"ש. מבחינתו, זה היה אידיאלי להמשיך עם הקבוצה צעד קדימה. רק אז איזי שרצקי פוצץ את הסוד ואלונה ברקת הודיעה לאלישע על סיום דרכו, 6 ימים לפני גמר הגביע.
"זו לא הייתה פרידה לגיטימית. סגרו את הדיל קודם והטיימינג היה רע. אני אוהב שדברים נעשים בשקיפות. רק בגלל איזי שמעתי על זה, אחרי שהוא פוצץ באו אליי. זו לא התנהלות. אני מבין את כללי המשחק, אבל עדיין – זה צריך להיעשות בדרך ג'נטלמנית. לא לדרוס מישהו. התאכזבתי".
הייתה לזה השפעה על הגמר והתבוסה 6:2 למכבי ת"א?
"וודאי. אני מאמן של חדר הלבשה. זה השפיע וזה היה מיותר לחלוטין. אפשר היה לחכות. הרי ממילא זה נסגר מאחורי הגב".
עכשיו הקבוצה מצליחה ואתה לא שם. בלב, אתה מאחל לב"ש לזכות באליפות?
"ודאי, אני אשמח. אני אראה את עצמי חלק מזה. אני לא מקנא במה שקורה כיום, כי אני בא מעמדה של מי שהצליח ובנה שם יסודות. עשינו תהליך קלאסי של בניית קבוצות. כשאני הגעתי, להפסיד היה אסון. עברנו תהליך מנטלי ופרסונלי. הרי כסף היה גם לפני. העונה הייתה עוד קפיצת מדרגה עם 5 שחקנים חדשים בהרכב ואצטדיון. אני רוצה שיעשו את מה שאנחנו לא עשינו".
ועם מה שקורה במכבי חיפה, שם אוהדים קראו לך "משעמם" – אין בך שום קמצוץ של שמחה לאיד?
"אני לא טיפוס כזה. אבל רואים בדיעבד ומעריכים יותר את מה שעשינו. ככה זה בהכל בארץ, בזמן אמת לא מפרגנים. בזמנו חשבו שמה שעשינו היה מובן מאליו, אבל זה לא. היום רואים ומעריכים יותר את התקופה ההיא. למרות שהיום יש תקציב גדול יותר ואצטדיון, אחרים מבינים שהתקופה שלנו הייתה מוצלחת".
והקמפיין של מכבי ת"א בצ'מפיונס – עשה "תיקון" לקמפיין שלך עם מכבי חיפה?
"הוא שם בפרופורציות. תמיד אמרתי שלא עשינו גול או נקודה רק בגלל באד לאק. כל המשחקים היו צמודים. אנשים באו אז ותקפו והשמיצו. זה היה מוגזם. היום רואים עד כמה הפערים גדולים. למה צריך לחכות כדי שיהיה בדיעבד ורק אז להבין ולראות את הדברים הטובים? היינו צריכים את הקמפיין של מכבי ת"א כדי לדעת שהקמפיין ההוא לא היה באמת כזה גרוע? או לדבר על מה שקורה היום במכבי חיפה כדי להבין את ההצלחה שלי אז?".
ייתכן והתשובה היא כן. אולי על מנת להבין את אלישע, ההוא שאנחנו לא מפענחים ללא שלל הסטיראוטיפים, אנו זקוקים לכמה שנים טובות שיעברו על מנת להבין אותו טוב יותר.
מה ההבדל בין אלישע סרט מלחמה לאלישע שגר במגדל יוקרה?
"אין הבדל. הבסיס והערכים שלי זהים. כל מה שעשיתי, עשיתי לבד. הגעתי ממקום מאוד נמוך הכי גבוה. מעולם לא עשו לי הנחות. אני גם לא מתאמץ שיבינו אותי. אני מקווה שלמדת עליי דברים שלא ידעת".
*לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ', או בטוויטר
לפנייה לכתב/ת 
