"קודריצקי היה הזר הכי טוב שהבאנו"
יעקב גרשנזון, מוותיקי סוכני השחקנים בארץ, חוגג יום-הולדת 80, משחזר איך הביא לכאן את דינמו קייב הגדולה ומסביר איך הנחית את בכירי הזרים בכדורגל הישראלי
מהו מספר הזרים המדויק הדרוש לליגת העל? המנהל המקצועי של מכבי ת"א ג'ורדי קרויף סבור שהמכסה הנוכחית - חמישה זרים - לא מספיקה. אחרים טוענים כי צריך להסתפק בשלושה. "אני חושב שכדאי להשאיר את המכסה על חמישה. אמנם רבים מהזרים לא מצליחים בשנים האחרונות, בטח לא כמו בתקופה שלנו, אבל הם עדיין מחזקים את הקבוצות", אומר יעקב (יאשה) גרשנזון.
כדאי להקשיב לגרשנזון, כי הוא אחראי לחלק לא מבוטל מהזרים הטובים ביותר שנחתו כאן. כשהוא אומר "בתקופה שלנו", הוא מתכוון לדור הזהב של שנות ה-90 שכלל את מיטב כוכבי הליגות הרוסית והאוקראינית.
שימו לב לשמות שהביא סוכן השחקנים גרשנזון לארץ בצוותא עם הסוכן בוריס נורמן: אלכסנדר פולוקארוב, סרגיי קנדאורוב, ניקולאי קודריצקי ז"ל, ויקטור צ'אנוב, רומן פץ, אנדריי באל ז"ל, סרגיי טרטיאק, ולדימיר גרשנייב. אלה רק חלק מרשימה של כ-20 שחקנים ברמה גבוהה.
הימים היו אז ימים אחרים. מבחינה כלכלית ניתן היה לייבא שחקנים עם עבר במונדיאלים והצלחות בזירות האירופיות. לא רק שחקנים גדולים לקראת סוף הקריירה שלהם, אלא גם כישרונות שנמצאו בתחילתה. סרגיי קנדאורוב, למשל, הגיע למכבי חיפה ממטאליסט חארקוב כשהיה בן 19. משם המשיך לבנפיקה ליסבון.
גרשנזון נזכר גם באלכסנדר אובארוב ובכוכב הליטאי ויאצ'לסאב סוקריסטוב, שאותו הביא חברו הטוב צביקה קרייצר. המציאות הזאת כבר אינה קיימת: שחקנים כאלו עולים היום הרבה יותר, והקבוצות הישראליות לא מסוגלות להתחרות בסכומים שמשלמות הקבוצות הרוסיות.
השבוע חוגג גרשנזון יום הולדת 80 וכדי לציין את המאורע יתכנסו היום (ג') במלון "הרודס" בתל-אביב החברים שהיו לצידו לאורך הקריירה, וגם שחקנים שסייע להם להכיר את האלף-בית בכדורגל הישראלי. עוד נחזור לשחקנים שהביא, אבל אין ספק שגולת הכותרת שלו הייתה יצירת הקשרים עם המדינות ברית-המועצות לשעבר, ממש לפני נפילת מסך הברזל. אותם קשרים סייעו להתאחדות הישראלית לממש את חלום הקבלה לאירופה אחרי שסולקה מאסיה הפרו-ערבית. גרשנזון, איש עם חזון, טווה את החוטים.
הוא הגיע לישראל מהכדורגל הסובייטי כשניהל בית-ספר לכדורגל עם 800 ילדים בקישינב שבמולדובה, וכמאמן מצטיין נבחר על-ידי ההתאחדות להיות בין המאושרים שזכו ללוות את הנבחרת במונדיאל 1966 באנגליה. "רק מעטים יצאו אז את ברית-המועצות, זו הייתה חווייה מיוחדת", הוא משחזר.
ב-1979 בגל העלייה הראשון, עלה יאשה לישראל עם אשתו פולינה, בנם אריה וזוג הורים מבוגרים. כעבור שנתיים התקבל לעבודה כמורה לחינוך גופני בבית-ספר יסודי בעיר מגוריו, בת-ים. במקביל, אימן במחלקת הנוער של הפועל ת"א. בין הזאטוטים נמצאו דוד אמסלם, יוסי אבוקסיס, לירן שטראובר ופיני בלילי – כולם לבשו בהמשך את חולצת הנבחרת.
הקשר עם פיני זהבי
גרשנזון היה בעל תכונה נוספת: הוא ידע להבחין בחלון ההזדמנויות שנפתח לקראת התפרקות ברית-המועצות. באותם ימים לא היו יחסים דיפלומטיים בינה לבין ישראל. גרשנזון פנה לפיני זהבי, שכבר היה סוכן שחקנים בינלאומי רב-קשרים, והציע לו להביא לישראל קבוצות מברית-המועצות למשחקי ידידות.
הוא נסע ליורו 1988 בגרמניה ופגש את חבריהם של המאמן האגדי של ברית-המועצות ואלרי לובנובסקי ויו"ר ההתאחדות ויאצ'סלב קולוסקוב. גרשנזון הציע לסובייטים להגיע למשחק ידידות. לובאנובסקי, שאימן במקביל גם את דינמו קייב הגדולה, החזיר מיד תשובה: '"אני רוצה להיות השגריר הראשון של הכדורגל מברית-המועצות בישראל, והציע להביא את דינמו ששחקניה איישו חלק גדול מהרכב הנבחרת".
50 אלף צפו במשחק באצטדיון ר"ג. בדינמו הופיעו כוכבי ענק: איגור בלאנוב (שחקן השנה באירופה ב-1986), אלכסיי מיכאיליצ'נקו, אולג פרוטאסוב והבלם הג'ינג'י אולג קוזנצוב, שבערוב הקריירה שלו נחת במכבי חיפה וייזכר תמיד כמי שרדף לשווא אחרי יניב אברג'יל מבית"ר ת"א.
שנה אחר כך, בשיתוף "ידיעות אחרונות" הגיעה לישראל נבחרת ברית המועצות שהתכוננה למונדיאל 1990. גם המשחק הזה נערך באיצטדיון ר"ג מפוצץ, והוא זכור בעיקר בגלל השביתה של הלגיונרים הישראלים - רוני רוזנטל, אלי אוחנה ושלום תקוה - שסירבו לשחק מאחר שלא הוסדר להם ביטוח. למרות היעדרותם, ישראל ניצחה 2:3.
כעבור זמן קצר סייעו גרשנזון וזהבי להתאחדות מול יו"ר ההתאחדות הרוסית קולסקוב, שהיה גם סגן נשיא פיפ"א. קולוסקוב לא רק צידד בקבלת ישראל לאירופה, אלא גייס את כל "הגוש הסובייטי" לתמוך בצירופה. הייתה זו תמיכה מכרעת במהלך ההיסטורי עבור הכדורגל הישראלי. בשנים 2006-2008 עסק גרשנזון בארגון שלושה טורנירים גדולים בארץ בחסות רומן אברמוביץ', והלהיט הנוכחי שלו הוא אליפות העולם לאמנים: גרשנזון מכהן כנשיא נבחרת אמני ישראל וגאה בשלוש המדליות שבהן זכתה באליפויות האחרונות.
ולקראת סיום, אי אפשר בלי השאלה: מי מבין 20 השחקנים שהבאתם היה הגדול מכולם? גרשנזון לא מתלבט. התשובה נחרצת. "ניקולאי קודריצקי. הוא התאקלם בארץ בצורה נהדרת, היה סקורר עצום".