הסיפור על ראדי ובן-בסט / "הכל מקצועי"
דוח הסקאוטינג מהמשחק בבלומפילד מראה היטב איך ראדי, שעבר ממכבי ת"א להפועל ב"ש, מסמל עבור שתי הקבוצות את הניצחון האדום. מהצד האחר, את המשחק של בן-בסט, עם הספרה 9 שהיתה שייכת לראדי, אפשר לסכם ב-36 שניות. אורי קופר מציג את הניתוח המלא, שכולל גם טעויות של יוקאנוביץ'
עוד נחזור לבן-בסט, להחלטה המוזרה של סלבישה יוקאנוביץ' לזרוק אותו להרכב ולחוסר האפקטיביות של החלוץ, אבל נתחיל קודם עם ראדי כיוון שהוא מסמל היטב את הניצחון של באר-שבע בבלומפילד.
דוח הניתוח המלא של חברת INSTAT, שמספקת שירות גם למכבי וגם לבאר-שבע, מראה היטב, בנוסף לדברים אחרים שיובאו בהמשך, את הרווח של באר-שבע ומראדי לעומת החוסר שיש למכבי בעמדה שלו.
כולם ראו שמכבי החזיקה יותר בכדור. המשחק הסתיים עם 66 אחוזי שליטה למכבי ועם בערך 300 מסירות יותר, שזה המון. ועדיין, אם מורידים את המצבים הנייחים ומסתכלים רק על המשחק השוטף, שתי הקבוצות סיימו עם מספר זהה של בעיטות לשער.
ברק בכר אמר בסיום שהמטרה היתה לפתוח את המשחק חזק התקפית ולא ללכת אחורה וסביר להניח שהשער המאוד מוקדם שינה את העניין ונתן את השליטה למכבי.
יש בכך היגיון כיוון שקבוצות שמבקיעות מוקדם נוטות להסתגר כדרך טבע. אגב, בשלוש עונות האליפויות של מכבי היא אירחה את באר-שבע 5 פעמים. במקרה אחד המשחק הסתיים בתיקו מאופס, אבל בארבעת המשחקים האחרים מכבי כבשה שער בחמש הדקות הראשונות: ערן זהבי בדקה השלישית בעונה שעברה, ברק בדש בדקה השנייה וראדה פריצה בשלישית לפני שתי עונות, וסטיב גורי בדקה החמישית לפני שלוש עונות. בכל המקרים מכבי ניצחה. אתמול באר-שבע כבשה מוקדם והשיגה את שלוש הנקודות.
בקיצור, מכבי שלטה גם כי זה המשחק שלה וגם כי היתה בפיגור, אבל למרות השליטה אפשר לראות בבירור שהקישור של האלופה לא מספיק יצירתי כדי לנצל זאת. יוקאנוביץ', בפעם הראשונה העונה, פתח במרכז המגרש עם שלושת הקשרים שהכי פחות יודעים לתת מסירה מתוחכמת בקבוצה שלו: גל אלברמן, דור פרץ ונוסא איגיבור. אם זהבי היה משחק שם הוא יכול לספק מסירה כזו. גם אם גילי ורמוט, למרות שהיה חלש, מסוגל. שלומי אזולאי (היה פצוע) וניקולה מיטרוביץ', שלא היו בסגל, יודעים להכניס כדור. אלברמן, פרץ ואיגיבור פחות.
מהצד השני, לבאר-שבע היה את מהראן ראדי. שימו לב לתמונה המצורפת מתוך דוח המשחק. בכל ארבע הבעיטות של באר-שבע למסגרת ראדי היה מעורב. הוא זה שנתן את הכדור למאור מליקסון בצד ימין בשער הראשון, הוא גם זה שבישל למליקסון את השני. פרץ, למשל, לא ניסה אפילו להכניס כדור אחד לרחבה. אלי דסה הוביל את מכבי בתחום הזה עם 7 כדורים לרחבה ואחריו זהבי עם 6. ראדי היה במקום הראשון בבאר-שבע ודייק ב-5 מ-6 כדורים לרחבה וזה עוד בלי קשר לשני השערים שייצר.
יוקאנוביץ' ניסה לתקן מהר, אבל שני השינויים שלו הרגו את הקבוצה. הראשון היה עוד במחצית הראשונה: זהבי הוסט לעמדה אחורית יותר כדי שיזום משם (וזהבי באמת נתן כדור גדול אחד לדסה) ואיגיבור זז שמאלה. אבל איגיבור רחוק מאוד מלהיות שחקן רלוונטי בחלק ההתקפי. הוא החליק ואיבד בעיקר. איתו מצד אחד, עם ורמוט הלא-מועיל-לא-מזיק מצד שני ועם בן-בסט בהתקפה מכבי לא ניצלה את השליטה שלה.
36 שניות של כלום
אז הנה, חזרנו לבן-בסט. אחרי שלא היה תקופה מסוימת בסגל, יוקאנוביץ' זרק את החלוץ בחזרה להרכב וזה היה נראה רע, רע מאוד. דוח המשחק מראה שרק 43 אחוזים מהפעולות של בן-בסט במשחק היו חיוביות, הכי מעט במכבי. אם 43 נראה לכם כמו מספר גבוה קחו בחשבון שכל פס קצר לשחקן קרוב נחשב כפעולה מוצלחת. שחקן מכבי השני מהסוף באחוז הפעולות המוצלחות הוא טל בן-חיים החלוץ עם 67 אחוזים. תראו איזה הבדל.
בן-בסט סגר את מחצית המשחק שלו עם 4 מסירות בלבד בחצי המגרש של באר-שבע, רק אחת מהן מדויקת. הוא ביצע דריבל אחד, ולא הצליח לעבור את השחקן שלו, ואפילו לא בעט לשער פעם אחת. את כל הפעולות של בן-בסט שקשורות לכדור, כולל השליליות והעבירות שלו, ריכזנו לסרטון אחד שמצורף פה. אורך הסרטון הוא 36 שניות בלבד וזה אומר הכל.
השינוי השני שיוקאנוביץ' עשה היה במחצית עם חילוף כפול. בן-חיים וברק יצחקי במקום פרץ ובן-בסט. מכבי שינתה מערך, עברה ל-2-4-4 ונדמה שהשחקנים לא ממש ידעו איך לאכול את זה. שימו לב לתמונת המיקום הממוצע של שחקני מכבי במגרש במחצית השנייה (מכבי באדום כברירת מחדל של הדוח). טב"ח החלוץ נמצא בכלל באמצע. ברבע השעה הראשונה של המחצית השנייה באר-שבע ביצעה 21 התקפות מול 14 בלבד של מכבי. זה פרק הזמן היחיד, כמובן, בו באר-שבע לקחה יתרון בקטגוריה.
ועדיין, למרות הטעויות של יוקאנוביץ' והחוסר של מכבי בקשר שמוציא התקפות ובשחקן התקפה ראוי, באר-שבע לקחה את הניצחון בזכות עצמה. ההגנה עמדה מעולה כיחידה וגם כאינדיבידואלים השחקנים עשו עבודה טובה. וויליאם סוארז, הטוב ביותר בחלק האחורי, לקח את הכדור ב-75 אחוזים מהתאקלים שנכנס אליהם, וזה המון. שני המגינים בעלי השם בן, ביטון ותורג'מן, רשמו 13 תאקלים כל אחד, שזה יותר מכפול מהממוצע העונתי שלהם.
אבל חוץ מהחלק ההתקפי היו אלה מליקסון, שנראה בטוח בעצמו, וכאמור ראדי, שסיפק לקבוצה שלו את הדבר שהיה הכי חסר ליריבה. לפני שלוש שנים, כשראדי הגיע למכבי, הוא היה השחקן הכי טוב של הקבוצה בדרך לאליפות הראשונה בטרילוגיה. אם באר-שבע תזכה בתואר העונה ראדי יכול להיות שוב שחקן העונה.
לפנייה לכתב/ת 
