"הישרדות": לילה בלי אבא
ההצגה של לירון ועומר עבדה (עם קצת עזרה) והשבט נאלץ להיפרד מהמנהיג. ואם באמסלם נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הטילטיל? נגלה באיחוד. בואו נקווה שהם יצליחו למחוק את החיוך מהפרצוף של קויופה
מה אני אגיד לכם, כשאתה משכשך מתחת לקו העוני, אתה לומד לא לזלזל באף פירור. אז הפעם אני מרשה לעצמי להתענג על המהלך שכיכב אתמול בסרט הטורקי "דמעות ותיעוב בהונדורס", הוא מועצת השבט, למרות שאֶל המהלך הזה, שנחשב אחד הבסיסיים בפורמט, הוביל רצף עגום של טעויות בשיקול הדעת של המתמודדים ומעידות של ההפקה. בשורה התחתונה עדיין מדובר בבליינד סייד ולבליינד סייד יש לי תמיד כבוד.
העובדה שאיש (חוץ מעומר בשבוע שעבר) בכלל לא הניח את קיומו של אלמנט כל כך בסיסי במשחק – פסלון חסינות – מעידה אמנם שמדובר בחבורת אנשים שאין להם מושג מהחיים שלהם ומה לעזאזל הם איבדו פה, בחור הזה, ולמה הם לא יושבים עכשיו במונית שלהם ושומעים רדיו לב המדינה וחדים לנוסעים שלהם חידות ממשפחת "על כל שאלה תשובה מאת יצחק לבנון".
אבל יחד עם זה התדהמה שלהם במועצת השבט מוצדקת בחלקה - הפסלון הזה ממש נתחב לידיה של לירון בהתחלה בצורת מפה בקנה מידה 1:1, ואחר כך זינק עליה כשהיא פסעה להנאתה ביער. ראבאק, הודא אפילו לא ידעה שיש פסלון כזה חמש דקות לפני שהיא דקלמה למצלמה שהיא חייבת להשיג אותו. מבחינת הצופים, כמו מבחינת הורקאן הפתאים (אז לא היה כלום בתיבה? על הכיפאק. בואו נעשה שמח!) הוא די צץ משום מקום, הצ'ולי הזה.
כשעומר הפעיל את כוחות הדיאודורנט החדשים שהוענקו לו – בגלל שהוא מגיע למועצת השבט בלי חולצה, נכון? - והגריל את המפתח הנכון, זה כבר היה פחות מפתיע. אבל אם להודות באמת, כרגע לא אכפת לי שההפקה שומרת על לירון ועומר. אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו והם לפחות מנסים להניע משהו בעונה האומללה הזאת.
אבל לא, זה לא היה מחזה מעודן. לירון ועומר היו כל כך שבויים בתכנון המקורי שלהם, שלירון התעקשה להפסיד בכוונה במשימת החסינות, למרות שהיו לה לפחות שלוש הזדמנויות לנצח אותה (!) ופספסה הזדמנות להגיע למועצה עם שרשרת חסינות, לאלץ את דנה להדיח איתם את אמסלם כדי להציל את עצמה ולשמור את הפסלון לפעם הבאה. היא היתה יכולה אפילו לתת לדנה את הפסלון, ואז דנה היתה חייבת לה את חייה במשחק ואולי אפילו כותבת עליה שיר, או לחילופין נשבעת לעולם לא לכתוב עליה שיר.
לירון היתה כל כך בעניין, שבמועצת השבט היא הסתערה על התפקיד שלה באובר אקטינג מטורף, ואם חברי השבט שלה היו קצת פחות רדומים, הם כבר היו מתחילים לחשוד. למזלה טילטיל הבין רק שלירון מאפילה עליו בצומי, ושחרר לחופשי את הדרמה קווין שבתוכו. אפילו רוסלנה נסחפה בדרכה אל תוך ה"טילטיגונה" והספידה את אמסלם – ביובש, אבל עם הכי הרבה מילים שהיא אמרה עד עכשיו - ואבא אמסלם נטש את צאן מרעיתו ועבר לספין אוף של וילת המודחים. ואם באמסלם נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הטילטיל?
וככה נגמר עידן השבטים בעונה הזאת, תודה לאל. בעולם אידיאלי הם היו מתערבבים מחדש לפני שבועיים בערך, כדי לפרק את הדומיננטיות של קויופה, אבל זה לא קרה. בפרק הבא יגיע האיחוד שאי אפשר לדחות אותו יותר, לא רק בגלל שהורקאן בלי אמסלם הם תרנגולת כרותת ראש, שמשוטטת שיכורה מפסימיות במחנה העלוב שלהם, אלא גם בגלל ששליש עונה עברה ואין לנו מושג מה קורה אם בכלל בקויופה (אם כי אולי עדיף ככה, כי מהמעט שכן קיבלנו מסתבר שקויופה הם חבורה די דוחה). כל מה שאני יודעת זה שהם התעוררו משנת החורף שלהם, הריחו את האיחוד, ואז עלו לרגל למושיק בצעד בכלל לא שקוף, מה פתאום, כדי לשמור על השורות. יש שם מספיק ספיחים – ג'ני ומושיק ואפילו הודא – שיתאחדו עם פליטי הורקאן ויתחילו לקזז את חבורת הפח של קויופה.
איחוד גם יקטין קצת את שטח הפנים עליו משתרע טילטיל בפרקים האחרונים (עדיין לא הצלחתי להבין אם העריכה לועגת לו או מאתרגת אותו. מן הסתם שניהם), ויכניס פרופורציות. אולי הוא ורוסלנה יתקשו לסלוח לעומר ולירון על עקידת אמסלם, אבל האיחוד ידרבן אותם להתגבר ולהמשיך הלאה. מי יודע, אולי אפילו דנה תקפוץ על ההזדמנות לנקמה, וסוף סוף נראה את האדמה בוערת מתחת לרגליים של זחוחי קויופה, אמן. מיי דֶה פורס בִּי ווית' יו.
בקטנה – ספיישל טילטיל:
ריכוזיות: "אני מאוד מאוכזב מעצמי, ממני ומכמוני" – טילטיל לוקח אחריות על הכישלון במשימה.
רעייתו: "אם זה לא מנהיג מי מנהיג? ביבי?" - טילטיל על אמסלם
זיווג: "אין אשה שלא תרצה בעל כמוך" – טילטיל מבטיח לאמסלם אספקה קבועה של נשים בהמשך הדרך
הצפנה: "שלא תעשה לי 442" – טילטיל מוצא לנכון לשמור על חשאיות.
טול קורה: "השתלטנו על השבט ועשינו לו רק טוב" - כלומר הפסדנו בחמש משימות הדחה ופיצלנו את השבט, אמסלם מביט אחורה בסיפוק.
אחרי ההדחה: שמעון אמסלם מתאושש מהמכה
