טיל מקורקע: הדעיכה של דווייט הווארד
הסנטר המאכזב של יוסטון רוקטס לא נהנה בה, לא מסתדר עם השיטה ומאוכזב מכך שהפך כינור שני לג'יימס הארדן. מי שהיה אמור להיות המפלצת מתחת לסלים פתח את העונה בצורה נוראית ואם המגמה השלילית לא תיעצר הוא עשוי למצוא את עצמו במקום אחר
יוסטון חזרה אז מפיגור 3:1 בסדרת חצי הגמר האזורי, הפכה לקבוצה התשיעית אי פעם שמבצעת קאמבק כזה ועם 100:113 במשחק השביעי בטקסס השלימה 3:4 מדהים על מי שסומנה כמועמדת מובילה ללכת עד הסוף.
אחד מגיבורי המהפך היה ג'יימס הארדן כמובן, אלא שהארדן מצא אז לצדו בכל לילה מחדש את דווייט הווארד במיטבו. במשחק השביעי והמכריע קלע 16 נקודות וקטף 15 ריבאונדים – קצת כמו הממוצעים שלו לאורך כל הסדרה ההפכפכה ההיא (17.6 נקודות ו-13.9 ריבאונדים).
לולא הווארד סביר להניח שיוסטון מודל 2014/2015 לא הייתה מגיעה רחוק כל-כך, וכנראה שגם לא יוצאת מבור עמוק כזה. בפוסט סיזן, ולמרות הנפילה הטבעית בגמר המערב מול גולדן סטייט המפלצתית (14.4 נקודות ו-14.4 ריבאונדים בממוצע), הוא היה שם כמעט בכל משחק חשוב ושידרג את עצמו. כל מי שהטיח בו שהוא רך מדי או ילדותי קיבל תשובה מוחצת ושקטה ברגעי המאני טיים של העונה, גם אם למרות ההצלחה המקצועית של יוסטון, הווארד עצמו לא היה בשיאו ברובה.
הסנטר המושמץ נזכר השבוע למה המץ'-אפ הטעון כל-כך עם הקליפרס עושה לו טוב. פול ושות' אמנם ניסו לאמלל אותו עם עבירות שמטרתן למרמר אותו על הקו – ודי הצליחו בכך (הווארד נשלח ל-16 זריקות עונשין וקלע רק שש מהן) - אבל נאלצו לשלם על הטקטיקה המעייפת את המחיר בריבית בכדורסל נטו.
הווארד גמל להם על ההטרדות והוציא עצבים עם דאבל-דאבל בטעם של פעם (22 נקודות ו-14 ריבאונדים), באחד ממשחקי השיא שלו בזמן האחרון. מי שלא עוקב אחריו בשבועות האחרונים יכול היה שלא להתפעל מהשורה הסטטיסטית הזאת, הופעה שגרתית בימיו היפים. אלא שלנוכח התקופה האחרונה שעוברת עליו גם הוא ידע שהיא לא הייתה עניין מובן מאליו. עובדה: ב-95:102 של הקבוצה על שארלוט הוא אמנם נראה נינוח ופיזר חיוכים, אבל במבחן התוצאה אכזב עם 9 נקודות ו-5 איבודים ב-26 דקות.
למרות הכל – עסקים כרגיל
הווארד עלה על הפרקט בתחילת השבוע כשהוא טעון ומעמדו לא לגמרי ברור. בארה"ב עסקו השבוע ממושכות במצב רוחו המדוכדך (לפי הדיווחים) ונתלו בחוסר היציבות שמאפיין אותו לאחרונה כדי לבסס את ההנחה שמשהו לא כשורה אצלו. אחד המשחקים שעזרו להצית את הדיונים הללו היה ה-107:97 שספגו השחקנים של המאמן החדש ג'יי.בי ביקרסטאף מסקרמנטו הלא יציבה של עומרי כספי. בכל הקשור להווארד התוצאה הזאת הייתה רק עניין משני.
בעיני רבים, ההופעה האישית שלו הייתה הסיפור המעניין באמת: הוא נעצר על שורה סטטיסטית מדאיגה של 4 נקודות ו-4 ריבאונדים ונראה חיוור מאוד אחרי שהספיק להסתבך בבעיית עבירות מוקדמת. עוד לפני התצוגה האנמית הזאת דיווח העיתונאי כריס שרידן כי הוא לא נהנה ביוסטון, בין היתר מכיוון שאינו מרוצה מהשיטה שבה משחקת הקבוצה בהנהגת הארדן ומהעובדה שהוא משמש לסופרסטאר כינור שני. הטענה העיקרית הייתה שהווארד פשוט "לא מאושר" ו"אומלל מאוד", קצת כמו שהיה בלייקרס ב-2013.
בתקשורת האמריקאית הישירו מבט אל האופק, עשו אחד ועוד אחד והתחילו לדון באפשרות המרתקת שבה אחד העוגנים של יוסטון בשתי העונות החולפות (שמחזיק באופציית יציאה מהחוזה בעונה הבאה, אבל אם יישאר ביוסטון אמור להרוויח בה יותר מ-23 מיליון דולר) ישבור את הכלים ויבקש ללכת למקום אחר. המועמדת העיקרית שהוזכרה לקלוט אותו בטרייד אפשרי היא מיאמי, שלפי הפרסומים האחרונים הפכה גם לאחת הפייבוריטיות של הווארד מאחורי הקלעים (סביר להניח שבשל הפיתוי בשיתוף פעולה עם כריס בוש ודוויין ווייד).
במידה והביג-מן יעבור לפלורידה, מי שצפוי לעשות את הדרך ההפוכה הוא החוסם המוביל בליגה, חסן ווייטסייד - אבל לא רק הוא. במקרה כזה גם לואול דנג, ג'סטיס ווינסלו וכריס אנדרסן עשויים להצטרף אליו במסגרת חבילת ההטבות שיקבל הארדן. אם התסריט יתממש והדיל ירקום עור וגידים, הווארד יחבור למונטרזל הארל וג'ייסון טרי לעסקת חבילה שיכולה לטרוף את הקלפים בליגה. בארה"ב טענו בימים האחרונים שגם ברוקלין, בוסטון ו-וושינגטון עוקבות בעניין אחרי ההתפתחויות בגזרה.
אלא שכל זה בינתיים לא קורה וגם לא ברור אם יקרה. הדדליין להשלמת מהלך כה דרמטי, בכל מתווה שלא יהיה, הוא ה-18 בפברואר. עד אז, להווארד יש זמן לשדר עסקים כרגיל. יומיים לפני הביקור של הקבוצה מעיר המלאכים בטקסס, הווארד חזר לסטייפלס סנטר והציג משחק סולידי מול האקסית לוס אנג'לס לייקרס וקובי בראיינט, כשעדשות המצלמה מתמקדות במפגש המתוקשר בינו לבין מי שכינה אותו "רך" והאוהדים מקבלים אותו בשריקות בוז רועמות בטקס הצגת השחקנים. דווקא על רקע השמועות, התבוסה המהדהדת האחרונה שהנחילה יוסטון לקליפרס הייתה בעלת חשיבות מיוחדת עבורו. הוא ראה בהצטיינות שלו במשחק הזה תשובה לכל מי שהעלה שאלות לגביו וקבע שהוא לא מרוצה מהמצב שבו הוא נמצא.
"הדבר היחיד שאנחנו מדברים עליו בחדר ההלבשה הוא איך לא לאפשר להסחות הדעת והרעש להשפיע על מי שאנחנו ועל מה שאנחנו מנסים להשיג כקבוצה", פצח במונולוג שכולו נאמנות, כשמקורביו מקפידים להזכיר לכל מי שרוצה לשמוע כי אין לו כוונה ללכת לשום מקום והוא עצמו מכחיש את השמועות לגביו בתוקף (בזמן ששרידן מבקש להדגיש כי הידיעה שלו נכונה במאה אחוז). "תמיד יהיו דיבורים, אבל אנחנו צריכים להיות מסוגלים לנטרל רעשים כדי לשמוע זה את זה". את הערפל והמסרים המרגיעים הוא ניסה לפזר כבר אחרי ההפסד לקינגס: "אנשים תמיד ימציאו שקרים ושמועות, אבל אני לא אמרתי כלום. אני מנסה לשחק טוב יותר ולגרום לחברים שלי לשחק טוב יותר".
"הימים של הווארד כקלע המוביל הסתיימו"
הווארד אולי מנסה לשמור על חיוביות וגישה קלילה, אבל גם הוא לא יכול להתעלם ממגמת הירידה שבה הוא נמצא בשנתיים האחרונות. פתיחת העונה הנוכחית היא מהתקופות הרעות שידע, ומספיק להתבונן במספרים כדי להבין עד כמה: הוא נתקע על 13 נקודות בלבד בממוצע למשחק (הכי גרוע מאז עונת הרוקי שלו באורלנדו), לוקח "רק" 11.7 כדורים חוזרים (רק בעונת הבכורה ובעונה שעברה קטף פחות ריבאונדים) וב-23 משחקים העונה כבר ירד שמונה פעמים מעשר נקודות. גם בכל הקשור לדקות הוא רשם סוג של שפל: להוציא את 2014/2015, הוא מקבל הכי מעט זמן פרקט בקריירה (31.6 דקות). מבין הסנטרים בליגה הווארד מדורג רק במקום ה-16 במדד היעילות. לפני שנתיים, לשם השוואה, הוא דורג שישי בפרמטר הזה.
ב-ESPN ראו כנראה את הנולד ודחקו אותו מחוץ לעשירייה הראשונה בדירוג השחקנים המסורתי של הרשת שמתקיים מדי קיץ. הם הוסיפו לכך הסבר מנומק, וגם קצת עוקצני. "הימים של הווארד כקלע מוביל של קבוצה כנראה נגמרו", כתבו אחרי שהחליטו לדרג אותו במקום ה-14 (ירידה של ארבעה מקומות לעומת המצעד של 2014). "עם ג'יימס הארדן כשחקן המרכזי בהתקפה של הרוקטס, שיעור השימוש בהוארד ירד מ-24.0 אחוזים ל-23.3 ו-21.2 בפלייאוף. וזה בסדר. הווארד מעולם לא היה שחקן פוסט שמייצר נקודות כפי שהוא מאמין שהוא".
להטיל את האשמה הבלעדית בעונה הבינונית של יוסטון (שהפסידה כבר 14 פעמים) רק על הווארד תהיה לעשות לו עוול מסוים. הוא אמנם מסתבך סדרתי (במהלך צוק איתן צייץ "שחררו את פלסטין" ומיד התנצל, בסוף אותו קיץ נסע 10 פעמים ברמזור אדום ורישיונו נשלל) ולא מוכר בזכות בגרות ראויה לציון או יחסי אנוש מעולים עם הסובבים אותו (באוגוסט 2014 גילה הפורוורד דונטאס מוטייונאס כי "הארדן והווארד אוכלים בנפרד משאר השחקנים, בדרך כלל פאסט פוד"), אבל בעיות הכימיה ביוסטון לא מתחילות בו וגם לא נגמרות בו. השידוך בקו האחורי בין הארדן לטיי לוסון, שבינתיים מסתמן כפלופ יקר וכואב, נראה כמו עניין חמור יותר עבורה. שחקן דנבר אשתקד כבר הספיק להיתפס על נהיגה בשכרות אחרי שבשנה האחרונה נעצר פעמיים על עבירה דומה, ועל הפרקט גורם לכל מי שהביא אותו בפגרה להתחרט על הכסף הרב שנשפך עליו. על פי כמה עיתונאים בארה"ב הוא מבין זאת לא פחות טוב וכבר מנסה לפלס לעצמו דרך החוצה.
הווארד עוד יכול לסיים את העונה ביוסטון, ואפילו לסיים אותה בטעם טוב, אבל עד עכשיו לא הוא ולא יוסטון עונים על הציפיות, וגם לא נראים כמו מועמדים בטוחים להגיע למקום שבו ביקרו רק בעונה שעברה - גם אחרי שקווין מקהייל נזרק מהספינה. אם הארדן ימצא את הווארד במקומות הנכונים ויהיה יציב מספיק כדי לא לתת לצוות המסייע שלו – ולכוח העזר העיקרי שלו – לדעוך באיטיות, הווארד עוד יכול להציל לעצמו את העונה בטקסס. אם לא, סיכוי לא רע שאת מסע ההתאוששות שלו הוא יתחיל במקום אחר - רחוק מכל מה שלמד להתרגל אליו בשנתיים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
