השופטת לביטוח לאומי: "שלם לאישה מזונות"

ביטוח לאומי הפסיק את תשלום המזונות לאישה לאחר שחוקר שלו מצא פעמיים את בן זוגה לשעבר בביתה. מדוע קיבל בית הדין את תביעתה?

עו"ד אורית בן שושןפורסם: 24.12.15 , 18:37

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של אישה שדרשה מהביטוח הלאומי להמשיך לשלם לה מזונות, מאחר שבן זוגה לשעבר ואבי בנה לא מסוגל לכך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג נפרדו ב-2006 ומאז מתגוררת האישה עם בנם. אולם מאחר שהבעל לא שילם לה מזונות היא פנתה לביטוח לאומי שאישר לה קצבת מזונות. אלא שב-2013 הוחלט להפסיק את הקצבה לאחר שני מקרים שבהן מצאו חוקרי ביטוח לאומי את בן זוגה של התובעת מסתתר בדירה.

תביעה

אב פשט רגל - המזונות ישולמו מביטוח לאומי

מערכת PsakDin

במקביל להליכי גירושים ניתן צו כינוס לנכסיו של הבעל. מחשש שלא יוכל לעמוד במזונות קבע בית המשפט כי הסכום ייגבה מביטוח לאומי

אב פשט רגל - המזונות ישולמו מביטוח לאומי

בעקבות זאת הגישה האישה תביעה בבית הדין וטענה שבמקרים בודדים, בערך אחת לשלושה שבועות, האב ישן בדירתה על מנת לעזור לה עם הבן ולאפשר לה לצאת מוקדם לעבודה. היא הסבירה שהסתירה אותו באותו יום שהגיע החוקר מפני שחששה מבעיות.

גם בן הזוג לשעבר – "החייב" – המתגורר לדבריו אצל אחיו, סיפר דברים דומים. השניים אף ציינו כי אין ביכולתו לכלכל את הבן. "אני בקושי אוכל בעצמי. אין לי אפשרות", אמר בחקירתו בביטוח לאומי.

מנגד טען הביטוח הלאומי שגרסתה של האישה לא אמינות ומטרתן להסתיר את האמת, והיא שהשניים חיים ביחד. לשיטתו, ברגע שהוכח כי הם גרים תחת קורת גג אחת, ניתן להניח שהם מנהלים משק בית משותף.

עמדה נוקשה מדי

השופטת רוית צדיק קיבלה את תביעת האישה למזונות וקבעה שהאישה ובן זוגה לשעבר מסרו גרסאות זהות ועקביות. היא ציינה שאין ראיות לכך שגרו יחדיו או ניהלו משק בית משותף.

היא הוסיפה שאם האב אכן היה גר בדירה באופן קבוע, הדעת נותנת שבדירה היו נמצאים חפצים אישיים שלו – כלי רחצה, בגדים, נעליים – ועוד חפצים הדרושים לאדם למגורים קבועים.

השופטת צדיק הביעה תמיהה על כך שבביקורת ראשונה ב-2012, שבה נמצא החייב ישן בדירת התובעת, ביטוח לאומי לא סבר שמדובר במגורי קבע, ואילו שנה לאחר מכן החליט לשלול את המזונות, על סמך פעם אחת נוספת שבה נמצא החייב בדירה.

פסק הדין נחתם בביקורת נוקבת על עמדתו הנוקשה של ביטוח לאומי. השופטת הסבירה כי במקרה ההפוך – כלומר אם התובעת הייתה מבקשת להכיר בה ובבן זוגה כבני זוג – אין ספק ששני אירועים בודדים של לינה משותפת לא היו מספיקים.