תלמדו מסיינפלד: פשוט תעשו את ההיפך
סיינפלד אמנם עזב את הארץ, אבל הסדרה שלו ממשיכה להצחיק וגם ללמד אותנו משהו על החיים. זוכרים למשל את הפרק ההוא שבו ג'ורג' זכה בבחורה הכי שווה ובעבודה הכי חלומית? הכל בזכות שינוי בגישה
המאמן: ג'רי סיינפלד. המתאמן: ג'ורג' קוסטנזה. המקום: השולחן הקבוע בדיינר. התובנה: להתנהג הפוך. "ההיפך הגמור", פרק מס' 86, שמסיים את העונה החמישית, מבריק במיוחד, אבל יש בו משהו נוסף: למעשה, מדובר באימון לכל דבר - עם תוצאות.
הטורים הקודמים בסדרה:
תפתח את הלב לאהבת אמת - והיא תגיע
ההצלחה לא נמדדת בכסף - אז במה כן?
המרד נגד טרור הרזון: להיות מלאה ומאושרת
בפתח הפרק מביט ג'ורג' הבלתי מגולח בייאוש לעבר הים. אחר כך, בדיינר, הוא פוסק: "כל החלטה שעשיתי בחיי היתה שגויה. חיי הם ההיפך הגמור של כל מה שרציתי להיות". ג'ורג', בלשון האימון, עורך התבוננות בחייו. המסקנה שלו קשה ונחרצת, אך משותפת לרבים מאיתנו שמרגישים חסרי אונים כי משהו בחייהם פשוט לא עובדים.
ואז, בלונדינית יפה מביטה לעברו. איליין דוחקת בו לדבר איתה, אבל ג'ורג' פוחד. בתגובה, אומר לו ג'רי את המשפט המכונן הבא: "תעשה ההיפך. אם כל אינסטינקט שלך שגוי, אז ההיפך היא הדרך הנכונה".
האמת מספיקה
ג'ורג' מקשיב ומפנים. הוא פונה לאישה ומציג את עצמו באותנטיות מלאה: "שמי ג'ורג', אני מובטל וגר עם הוריי". בניגוד מוחלט לציפייה שלו לספוג עוד דחייה, הבלונדינית מחייכת אליו ואומרת: "היי, אני ויקטוריה". ג'ורג' ההמום מבין שמשהו קרה פה. משהו חדש.
מעתה ואילך, הוא לוקח את העצה של ג'רי במלוא הרצינות ומתנהג הפוך מהרגיל שלו. במכונית, כשהאישה האטרקטיבית שלצידו תוהה אם הוא מגדל זקן, הוא אינו מתרפס אלא עונה לה בזעף: "אם כאלה דברים חשובים לך, זה לא יילך".
בקולנוע, כששני פרחחים צועקים מאחוריהם, הוא אינו בורח אלא מתעמת איתם וזוכה למחיאות כפיים. בתום הערב, כשהאישה הנאה מציעה לו לעלות לביתה, הוא לא קופץ על המציאה אלא מסנן בנינוחות: "לא נראה לי, איננו מכירים זה את זו מספיק טוב".
ויקטוריה כל כך מתרשמת ממנו ונמשכת אליו עד שהיא מסדרת לו ראיון עבודה במועדון הבייסבול הניו יורק יאנקיז, חלום חייו של ג'ורג'. אך גם שם הוא ממשיך בעקביות להתנהג הפוך מהמקובל ותוקף בבוטות את הבעלים, מר סטיינברנר, על כישלונותיו. תגובתו של סטיינברגר: "תחתים אותו". בסיום הפרק זוכה ג'ורג' גם בנערה וגם בעבודה. הוא הופך, באבחת החלטה אחת, מלוזר לווינר, או כפי שנוהג סיימון קאוול, המנטור מאקס פקטור, לומר: from zero to hero.
המציאות שמאחורי סיינפלד
אז נכון, מדובר בסיטקום. התסריט כתוב מראש, ותסמכו על ג'ורג', שהוא עוד ידאג להרוס את חייו ויחזור להיות קורבני ומתבכיין. ובכל זאת, אני מאמין שאפשר ללמוד מכל אחד, בכל זמן. גם מסיינפלד.
התובנה שלו היא לא פחות מגאונית בעיקר מפני שהיא פשוטה מאד, מובנת מאד ובהירה מאד: אם משהו לא הולך לך, אם אתה מנסה להתנהג בצורה מסוימת ונכשל פעם אחר פעם, אולי כדאי להפסיק לדפוק את הראש בקיר ולנסות משהו אחר.
אם את למשל רודפת אחרי גברים, אולי הגיע הזמן שתפסיקי להתעסק בהם ותתחילי לעסוק בעצמך. תאמיני במי שאת ותהפכי להיות אטרקטיבית הרבה יותר.
אם אתה למשל פותח עסקים ונכשל כלכלית, אולי הגיע הזמן לשקול ולהיות שכיר.
אם את צועקת על הילדים שלך כדי לחנך אותם, אבל זה לא ממש עוזר, אולי כדאי לנסות לתקשר איתם בדרך אחרת: להקשיב, לשוחח, להתגמש.
העיקר הוא לצאת מאזור הנוחות, לוותר על המוכר ולנסות דרך חדשה. להסתכן ולא להיאחז בדפוסים שלא עובדים. בכל מקרה, שתהיה תנועה, כי בכל מקום שיש תנועה, יש גם חיים.
זה לא מבטיח כמובן שהכל יהיה בסדר, אבל מה יש לכם כבר להפסיד? ממילא, הדרך הישנה שבה בחרתם הובילה אתכם למבוי סתום. אז אולי תיכשלו ואולי לא. מקסימום, תצליחו. תשנו את חייכם. תהיו מסופקים. בדיוק כמו ג'ורג', שמסתובב בחליפה הדורה, עם חיוך מאוזן לאוזן, מאושר עד הגג.
הכותב הוא מאמן למנהיגות
ולתקשורת