פוטרה בהיריון? תביעתה של מורה ב"זיו כספי"

מורה במכון הבגרויות טענה שהחלפת בעלות בביה"ס נוצלה כדי להיפטר ממנה. ביהמ"ש דחה את רוב טענותיה, אבל קבע שהיא תקבל כ-60 אלף ש'

עו"ד ורד שדותפורסם: 24.12.15 , 22:01

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי בלבד תביעה שהגישה מורה לשעבר בבית הספר לבגרויות ופסיכומטרי "זיו כספי", שטענה שפוטרה בעקבות הריונה. השופטת דגית ויסמן קבעה שהמורה עצמה "תרמה לסיום יחסי העבודה", אך בכל זאת בית הספר ישלם לה כ-60 אלף שקל עבור הפסדי שכר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובעת החלה לעבוד כמורה למתמטיקה בסניף כפר סבא של "זיו כספי" בספטמבר 2008. בתחילת אוגוסט 2011 הודיע בעל החברה לעובדים שהחברה נמכרת למכללת "מעוף", אך הדבר לא ישפיע עליהם. כמה ימים לאחר מכן, בשיחה עם הבעלים החדש, הודיעה המורה כי היא בהיריון ולטענתה ביקשה להמשיך לעבוד בבית הספר. אלא שהיא לא שובצה מאז לקורס חדש.

תביעה

הוקלטה כשפיטרה אישה בהריון: 'החוק מזדיין'

מערכת PsakDin

אשת שיווק בחברת הקוסמטיקה "ג. הלגה" פוטרה ימים לפני שהשלימה חצי שנה. בבהמ"ש היא הציגה את השיחה הקשה עם בעלת החברה הלגה רקנאטי

הוקלטה כשפיטרה אישה בהריון: 'החוק מזדיין'

לאחר שהבינה כי המשרה שלה בסכנה וגם לא שילמו לה שכר על חודשי העבודה האחרונים, היא ביקשה מבית הדין לעבודה שימנע את פיטוריה, וכך היה. בהמשך נדחתה גם בקשת בית הספר מהממונה על חוק עבודת נשים שיתיר לו לפטר את המורה.

ביוני 2012 שוב פנתה המורה לבית הדין. לטענתה, למרות הוראותיו הברורות, היא לא שובצה מחדש לאף קורס, ובפועל פוטרה בגלל ההיריון.

בתביעה היא דרשה שכר עבור חודשים יולי-אוגוסט 2011, דמי פנסיה, פדיון חופשה, פדיון הבראה, פיצויי פיטורים, תמורה על הודעה מוקדמת, פיצויים עבור פיטורים שלא כדין, והפסד השתכרות בתקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים (תקופה של חודשיים שלאחר החזרה מחופשת לידה, שבה אסור למעסיק לפטר את העובדת).

בית הספר טען מנגד כי הקורס האחרון שלימדה הסתיים ביוני 2011, כך שלא מגיע לה שכר נוסף. באשר לפיטוריה, נטען כי את השיבוצים ערכו הבעלים הקודמים כמה חודשים לפני שהודיעה על ההיריון – כך שפוטרה ללא קשר למצבה.

יתרה מכך נטען כי לבעלים החדש יש את הזכות לבחור את מי לקלוט לעבודה ובאילו תנאים. בכל מקרה, סיכם בית הספר, מי שהתפטרה לבסוף זו התובעת, שלא התייצבה להשתלמויות לאחר שבית הדין כפה להמשיך להעסיק אותה.

השופטת דגית ויסמן הגיעה למסקנה כי שני הצדדים תרמו לכך שבסופו של יום התובעת לא שובצה לקורס חדש, ויחסי העבודה הסתיימו בהסכמה. בהתאם נדחתה התביעה לפיצויי פיטורים, ובהתאם לחוקי המגן הגדירה השופטת את מועד סיום יחסי העבודה חודשיים לאחר שהסתיימה חופשת הלידה של התובעת.

משמעות הדבר היא כי התובעת זכאית לפיצוי על הפסדי שכר מהתקופה שבה סיימה את הקורס האחרון (יוני 2011) ועד חודשיים לאחר חופשת הלידה. בסך הכל מדובר ב-58,513 שקל. לפיצוי זה יצורף גם שכר העבודה שלא קיבלה על החודשים יולי-אוגוסט (שבית הספר כן היה צריך לשלם), פדיון הבראה, חופשה ופנסיה בסך כולל של 33,806 שקל.

כמו כן נפסק כי בית הספר ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 16 אלף שקל.