פרקליט המדינה על הכרעת זדורוב: מקווה שזה הסוף למחול השדים
שי ניצן הביע סיפוק מהחלטת העליון לדחות את ערעורו של רומן זדורוב שרצח את תאיר ראדה ותקף את מסע ההכפשה, לדבריו, נגד שוטרים, עדים ופרקליטים: "פסק הדין נתן תשובה ברורה". פליליסטים מעריכים: מה הסיכוי לדיון נוסף?
"פסק הדין של בית המשפט העליון נתן תשובה ברורה. מקווה שפסק הדין ישים קץ למחול השדים". כך הגיב הערב (ד') פרקליט המדינה שי ניצן להחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של רוצח תאיר ראדה, רומן זדורוב.
ניצן מתח ביקורת על מה שהגדיר "מסע הכפשה" לאורך תשע שנות ההליך המשפטי. "במשך שנים נוהל מסך הכפשה נגד שוטרים, עדים מומחים, פרקליטים שטיפלו בתיק", אמר פרקליט המדינה. "בפסק הדין נקבע כי כל ראיה נבחנה עד דק. בית המשפט קבע את דברו בקול ברור וצלול".
על דעת המיעוט שהשמיע השופט יורם דנציגר שהחליט לזכות את זדורוב אמר פרקליט המדינה: "מדובר במקרה שהוא אינו גבולי כלל ומדובר בהרשעה מוצקה. גם השופט דנציר הדגיש כי כפסע היה בנו לבין הרשעה ושמדובר במקרה גבולי ביותר. חייבים לכבד את פסק דינו של בית המשפט העליון", אמר ניצן.
פסק הדין שניתן היום בבית המשפט העליון בנוגע להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה לפני תשע שנים, ניתן ברוב של שני שופטים מול אחד. עורכי דינו של זדורוב הודיעו מייד לאחר ההכרעה כי מבחינתם לא מדובר בסוף פסוק, וכי יבקשו דיון נוסף בנוגע להרשעה. אך האם ניתן יהיה לקיים דיון כזה?
"יש אפשרות לדיון נוסף, ובהחלט נגיש בקשה לדיון כזה אחרי שנתעמק בפסיקה", קבע עורך דינו של זדורוב, אביגדור פלדמן. "השתכנענו שאין ראיות להרשיע את זדורוב ברצח, יש יותר מדי סימני שאלה שמרחפים בתיק שאי אפשר להתעלם מהם. פלדמן התייחס גם לדברי השופט יורם דנציגר ש"כתב דעת מיעוט שבה הציע לזכות את זדורוב מחמת הספק. הספק הוא הדבר שבו אנחנו נתלים".
דיון נוסף בפסיקה של בית המשפט העליון - ביושבו כבית משפט לערעורים או כבית משפט גבוה לצדק - בהרכב של שלושה שופטים או יותר, מקיים דיון בהרכב מורחב רק במקרים מיוחדים ומעטים, בהם נודעת, לדעת בית המשפט, חשיבות מיוחדת לפסק הדין. עו"ד ששי גז, מומחה למשפט הפלילי, הסביר כי "דעת הרוב של בית המשפט העליון הצטרפה למקרים נוראים שבהם נוצרה תחושה שצדק לא נעשה בתיק. גם בתיק זה, היו יותר מידי ראיות שבהן יש להטיל ספק".
גז ציין מקרים דומים "שבהם יש לחץ כבד על המשטרה ובדרך כלל מבססים תיק על הודאת נאשם שהוא עולה חדש או אדם קשה יום. לפיכך, בפסיקה של זדורוב, שבה דעת מיעוט של שופט עליון קבעה שיש לזכות, זה כבר לא קרוב משפחה שחושב שיש ספק. זה שופט. זה מעצים את המחלוקת. לדעתי צריך לשנות את החוק שאם יש שופט בדעת מיעוט, לפחות בתיק פשע חמור כמו רצח, צריך להיות זיכוי, כי זה מעלה ספק".
עו"ד גז ציין עוד כי להשקפתו יהיה קשה מאוד להביא לדיון נוסף. "כדי שיאושר דיון נוסף, צריך מקרה בו ההלכה כעת עומדת בסתירה להלכה הקודמת, או נוכח הצורך לחדש הלכה שנפסקה", אמר. "אלו מבחנים קשים מאוד, לכן דיון נוסף במקרה הזה הוא לא דבר פשוט, ולא נראה שזה המקרה שמאפשר זאת. לדעתי, יש כאן בעייתיות. מדובר בפרטים עובדתיים".
לאבחנה בין השוני שמתגלה בעובדות במהלך המשפט, לבין הסוגיות המשפטיות שמתעורות במהלכו ויכולות להביא לדיון נוסף, התייחס גם עו"ד אבי חימי, מומחה למשפט הפלילי."דעת מיעוט בפסק דין מהווה פלטפורמה ראויה להגשת בקשה לדיון נוסף, ובלבד
שמתעוררות סוגיות משפטיות ולא סוגיות עובדתיות", אמר. "כשיש מחלוקת עובדתית, דעת הרב קובעת והיא סופית. אבל סוגיות משפטיות שבית המשפט העליון טרם החליט לגביהן, יכולות להוות עילה לבקש דיון נוסף. בית משפט העליון שמח בדרך כלל לעסוק בסוגיות משפטיות שראויות להבהרה, חידוש או עדכון".
חימי ציין כי דיון נוסף בהרכב השופטים יקבע בדרך כלל על פי החלטת נשיאת בית המשפט העליון. "ככל שהסוגיה מורכבת יותר, ההרכב יהיה רחב יותר. חלק מהשופטים שנטלו חלק בדיון הראשון בעליון יכולים להשתתף גם בדיון הנוסף".
לפנייה לכתב/ת 
