ניגריה מאיימת על היציבות של שיכון ובינוי

תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של שיכון ובינוי בחו"ל ברבעון השלישי של השנה מרמז על אפשרות להמשך צמצום קצב הפעילות בניגריה ברבעונים הבאים. המכה השנייה נחתה בספטמבר, אז הוספה שיכון ובינוי לרשימת החברות הריכוזיות בשל הבעלות הצולבת של שרי אריסון בחברה ובבנק הפועלים. הכללה זו עלולה לפגוע בסיכויי החברה לזכות במכרזים בתחומי הזכיינות והאנרגיה. ייתכן אף שגורם זה יוביל בעתיד למכירת השליטה בחברה.

המכה השלישית הגיעה בנובמבר כאשר השותף בפרויקט אשלים בנגב הכריז על פשיטת רגל, דבר שיוצר צורך בהתאמות בהשלמת הפרויקט. מבין גורמים אלו רק החולשה בניגריה משפיעה בינתיים על הדו"חות הכספיים של החברה. בנוסף, המניה נפלה ב־24% מתחילת השנה, ושווי השוק של החברה הצטמצם ל־2.4 מיליארד שקל.

לשיכון ובינוי, בניהולו של ירון קריסי, יש שבעה תחומי פעילות מרכזיים: קבלנות תשתית ובנייה בישראל ובחו"ל, יזמות נדל"ן בישראל ובחו"ל, אנרגיה מתחדשת, מים וזכיינות. "כלכליסט" ממפה את הקשיים ונקודות האור הצפויים בתחומי הפעילות של החברה.

הנפט פגע בניגריה: תשתית ובנייה בחו"ל 

תחום התשתית והבנייה בחו"ל מתמקד בבניית תשתיות במדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית. עיקר צבר ההזמנות של שיכון ובינוי בתחום התשתית והבנייה בחו"ל (כ־75%) נובע מזכייה במכרזים בניגריה. ההכנסות מהפעילות במדינה עמדו על 1.3 מיליארד שקל ב־2014, מחצית מכלל הכנסות תחום זה (החברה מפרטת הכנסות לפי מדינות רק בדו"ח השנתי).

מלבד ניגריה, לשיכון ובינוי יש פעילות ניכרת בגואטמלה, קניה, אוגנדה וטוגו, והיא זכתה במכרזים לסלילת כבישי אגרה בקולומביה ובטקסס שבארה"ב. שיעור הרווח התפעולי הגבוה של התחום נובע מפעילות רבת־שנים, בעיקר בניגריה, אוגנדה וקניה, הכוללת הפעלה אנכית של כל שלבי הבנייה, החל משלב המחצבות וייצור הבטון עד להשלמה הסופית של הפרויקט.

עד לרבעון הראשון של 2015 תחום התשתית והבנייה בחו"ל היה אחראי למרבית הרווח התפעולי של שיכון ובינוי. ב־2014 תחום זה יצר רווח תפעולי של 440 מיליון שקל, 58% מתוך הרווח התפעולי של החברה כולה. ברבעון הראשון של השנה הרווח התפעולי של התחום עמד על 157 מיליון שקל — 58% מהרווח תפעלי של החברה באותו רבעון. חלק מהעלייה ברבעון הראשון נבע משער הדולר החזק באותו רבעון, וחלק מפרויקטים חדשים שהתחילו בניגריה.

קצב הפעילות של החברה מתבצע לפי קצב התשלומים, זאת כדי למנוע בעיות תשלום של מדינות עם מוניטין גרוע בתחום. כתוצאה מכך האטה החברה במהלך שני הרבעונים האחרונים את הפעילות בניגריה.

בדו"חות הרבעון השני הסבירה שיכון ובינוי את תזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת בעיקר בתחום התשתיות והבנייה בישראל, שבו יש פערים בין קצב ביצוע העבודות ובין תשלומים מסוימים המגיעים על אבני דרך. ואילו ברבעון השלישי ההסבר לתזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת משתנה ומתמקד בתחום התשתיות והבנייה באפריקה. מכך ניתן להסיק שברבעון השלישי חל שיפור מהותי בתזרים המזומנים מהפעילות בישראל, אך חלה הרעה משמעותית בתזרים באפריקה. כיוון שקצב ביצוע העבודות תלוי בתזרים, מדובר בסימן אזהרה שיכול להצביע על ירידה בהכנסות וברווחיות תחום התשתיות והבנייה בחו"ל ברבעונים הקרובים.

מנגד, לאחר שמונה חודשים ללא ממשלה, בנובמבר הושבעה ממשלה חדשה בניגריה וייתכן שהיא תוביל לשיפור בקצב הפעילות ב־2016. הממשלה החדשה הכריזה על כוונה לקדם פרויקטים חדשים של תשתיות, אך עדיין לא העבירה לכך תקציבים. שיכון ובינוי צפויה לדווח על העברת תקציבים, אם וכאשר תתבצע, ולהודעה כזו צפויה השפעה חיובית מהותית על מניית החברה.