2015 במוזיקה: הלו, לא רק אדל היתה פה
ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס התערבבו בשוליים, קנדריק לאמאר סופרסטאר, דיוויד בואי ופיית' נו מור התקמבקו ונגעו בכוכבים, הגימיקים של הפו פייטרס וטיילור סוויפט הגיעו עד מיק ג'אגר - וגם אחת, אדל. זו היתה 2015 במוזיקה
2015 היתה שנה עמוסה, צבעונית ומעניינת במוזיקה הלועזית. גבולות הז'אנרים השונים הטשטשו, שחקנים חדשים צצו, אגדות חזרו למגרש, עולם הפופ נשלט כמעט אבסולוטית על ידי נשים וסיבובי ההופעות הפכו גרנדיוזים, משווקים ומתוקשרים יותר. קשה לסכם את השנה החולפת, אבל עשינו זאת בכל זאת. 2015: זו השנה שהיתה.
עדיין לא מאוחר להשתתף במצעד הבינלאומי השנתי של גלגלצ ו-ynet. הצביעו ואולי תזכו בפרסים.
שובה של אדל
השנה הזו היתה שייכת כמעט באופן בלעדי לטיילור סוויפט. אלא שאז הגיע חודש אוקטובר ועמו "Hello", שיר הקאמבק של אדל, שהביא לקיצה את ציפיית הענק לשובה של הזמרת הבריטית המצליחה ביותר בעשורים האחרונים.
"Hello". אדל עברה כל גבול
ללא קשר לאיכותו (נראה כי יש הסכמה בשתיקה ש-"Hello" מעט מאכזב במונחים של אדל) - הקאמבק היה מוצלח הרבה יותר מהצפוי. הישג אדיר, יש להודות, בהתחשב בעובדה שמלכתחילה נדמה היה כי כל עולם המוזיקה עוצר את נשימתו לקראת שובה של אדל.
היו לו לא מעט סיבות לכך. בארבע השנים שעברו מאז הוציאה את אלבומה הקודם "25", הרהרה הכוכבת הבריטית באפשרות לפרוש מעולם המוזיקה לטובת התמקדות במשפחתה, ובנוסף נאבקה במחלה שאיימה לקחת ממנה את קולה, שהביא לה את ההצלחה הגדולה. והיה גם סכסוך עם דיימון אלברן, שהיה אמור לכתוב לאלבום החדש של הזמרת, ועבודה משותפת עם ריאן תאדר מוואן ריפבליק.
אבל מכשולים בצד - עם צאתו, שבר אלבומה השלישי של הזמרת שיאי הורדות, צפיות ומכירות וגרם להיסטריה רבתי שנמשכת עד עכשיו. למעשה, נראה כי לא נולד האדם שהצליח לחמוק בחודשים האחרונים מ-"Hello" ומשלל הפארודיות שהניב, ביניהן אחת מקומית ומוצלחת במיוחד בכיכובם של גורי אלפי ומרגול.
גם אם רוב המבקרים יסכימו שבכל הנוגע לשירים המרכיבים אותו, "25" מעט מאכזב ביחס לקודמיו, אין צורך לבלבל אותם עם העובדות. נכון לסוף 2015, אדל היא השם החשוב ביותר בפופ העולמי, ותעיד על כך הבהלה לכרטיסים לסיבוב ההופעות שלה, שסביר כי יניב לא מעט רגעים מעניינים ב-2016.
הלו, ההשתלטות הושלמה. נראה אתכם לא מזדהים עם הסרטון הזה
ועדיין, לא צריך להספיד את טיילור סוויפט
מי שעד לפני כמה שנים עוד היתה כוכבת קאנטרי-פופ ששרה בעיקר על מאהבים שנוטשים אותה, הפכה באופן רשמי, עם צאתו של האלבום "1989" בסוף השנה שעברה, לקול של דור הצעירים (טוב, יותר צעירות) הנוכחי.
שילוב מדויק בין יכולת כתיבה, יופי ותפיסה שיווקית מעוררת השראה - הפכו את סוויפט ב-2015 לאימפריה, כוכבת פופ ומוזיקאית שמצליחה לכבוש קהלים למרות (ומי יודע? אולי דווקא בגלל) שהיא משדרת תדמית נקייה, הפוכה לחלוטין מזו של מקבילות כמו ריהאנה או ניקי מינאז', נניח.
"Bad Blood" של טיילור סוויפט. עשה רק טוב
הקליפ המצוין ל-"Bad Blood", השמועות לדיס עם קייטי פרי וניקי מינאז' ואפילו אי הסכמתה לאשר האזנה לשיריה באמצעות פלטפורומות המוזיקה הפופולריות היום, כמו ספוטיפיי - עשו בית ספר לכל מי שחשב שאי אפשר להשתכר היום רק ממכירת אלבומים ושהופעות הן מקור ההכנסה העיקרי (אחריה, גם אדל לא אישרה האזנה ל-"25" בשירותי הסטרימינג).
אגב הופעות, גם הטור העולמי שלה, שהתחיל במאי בטוקיו והסתיים החודש באוסטרליה, היה עתיר גימיקים שיצרו המון רעש. במיוחד בלטו בו האורחים שהפתיעו מדי ערב ושרו עם סוויפט על אותה במה. ביניהם ניתן למנות את ג'סטין טימברלייק, וויז קאליפה, דה וויקאנד, סטיבן טיילר מאירוסמית', קית' אורבן, אד שירן, לורד, אלן דג'נרס, סלינה גומז, שלישיית חיים, ליסה קודרו ומאט לה בלאנק מ"חברים" ואפילו מיק ג'אגר.
עד חודש אוקטובר, 2015 ללא ספק היתה יכולה להית השנה של טיילור ושל טיילור לבדה. אפילו המוזיקאי ריאן אדאמס הוציא אלבום שכולו גרסאות כיסוי אקוסטיות ואינטימיות ללהיטי "1989" - מה שמביא אותנו לסעיף הבא.
האינדי ממשיך להתערבב במיינסטרים
בהמשך למגמה מן השנה שעברה, גם השנה הלכו והיטשטשו להם הגבולות בין המרכז לשוליים - באופן בוטה במיוחד, יש לציין. זו היתה השנה בה כוכבת הפופ מיילי סיירוס הוציאה אלבום מאתגר שהפיקו לה אנשי להקת הרוק הפסיכדלי פליימינג ליפס.
דה וויקאנד. עלה לגדולה - מהשוליים
2015 היתה גם השנה דה וויקנד, עד לא מזמן סוד שמור למביני עניין, עשה את המעבר למצעדי הפזמונים עם "Can't Feel My Face" ו-"The Hills" שרבים רואים בו שיר השנה ויצא באלבום בו שיתף פעולה עם לנה דל ריי ואד שירן. אפילו טום קרוז לא נשאר אדיש.
למען השם, זו היתה השנה בה ג'סטין ביבר לקחת את צליל הסול והאר נ' ביי שהפץ נפוץ באינדי בשנים האחרונות והוציא סינגלים מצוינים כמו "What Do You Mean?" ,Sorry" ושיתף פעולה עם אנשי ה-EDM סקרילקס ודיפלו בשיר "Where Are Ü Now". אפילו קולדפליי הפסיקו לנסות לעשות רוק מסוג כלשהו, נתנו גז על דוושת הדיסקו ובעיקר נשמעו כמו מארון 5.
מאק דמארקו הפך גם הוא לנחלת הכלל ולהקת טיים אימפלה נחשפה לקהל רחב (ורוקד) בזכות "Let It Happen". כמעט כל דבר טוב בשוליים מוצא דרכו אל הזרם המרכזי, שם הוא מאבד מעוקצו.
כעת נותר רק לתהות מה יהיה הצליל של השנה הבאה במוזיקה האלטרנטיבית - כדי להבין איזה סאונד הפופ יאמץ שנה מאוחר יותר.
טיים אימפלה. עכשיו כבר אינדי להמונים
עולים ותיקים, או - תקראו לזה קאמבק
כל שנה שמביאה עמה שיר חדש של דייויד בואי לא יכולה להיות רעה. כמו 2013, גם השנה החולפת זכתה לסינגל בהפתעה מצד הדוכס הלבן הרזה, "Blackstar" שמו, שיר הנושא מתוך אלבום מלא שייצא ב-8 בינואר, ממש בימיה הראשונים של השנה החדשה.
כמיטב המסורת של בואי, מדובר היה בשיר מעניין שלווה בקליפ מעניין לא פחות, אלא שהפעם נראה שהמוזיקאי בן ה-68 (ואוטוטו 69 - ביום בו ינחת האלבום החדש) התעקש לאתגר את מאזיניו, ולקחת אותם למסע הזייתי ולא תמיד קוהרנטי של עשר דקות. בהמשך יצא גם הסינגל השני "Lazarus", שהבטיח כי האלבום החדש לא יפול מקודמו, "The Next Day".
דיוויד בואי. כוכב
כמובן שבואי לא היה האזרח הוותיק היחיד שחזר למגרש. השנה כללה קאמבקים של ג'נט ג'קסון, מיסי אליוט ואפילו וויל סמית'. האחרון, אגב, מוטב אם יתמיד בקריירת המשחק שלו וימשיך להיות הכוכב ההוליוודי היחיד שמסוגל לגרום לגברים לבכות.
לא שסינגל החזרה שלו לא מסוגל להביא את מאזיניו לכדי בכי, אבל הוא עושה זאת מכל הסיבות הלא נכונות. קאמבק יותר מרשים מוצלח נרשם מכיוונם של ניו אורדר עם האלבום "Music Complete" שיותר מסיפק את חובבי הלהקה, והכיל שיתופי פעולה עם איגי פופ, ברנדון פלאוארז (דה קילרז) ולה רו. והיתה גם ביורק שציינה 50 עם אלבום חדש, וגם פרינס, מוזר ונפלא כדרכו, שהוציא השנה לא פחות משני אלבומים.
וויל סמית' מתקמבק. הזלנו דמעה
מעל כולם, באופן לא אובייקטיבי, זרח "Sol Invictus", אלבום החזרה של פיית' נו מור שנחת שש שנים מאז שהתאחדו ו-18 מאז אלבומם האחרון, "Album Of The Year".
לא בטוח שכל המעריצים היו מרוצים. בכל זאת, לא מדובר כאן בהמשך של "Angel Dust". אבל מייק פאתון ושות' נשמעו בדיוק כפי שרצית שהם ישמעו ולא איבדו דבר מהיכולת שלהם ליצור שירי רוק ופופ אגרסיביים וכיפיים.
פו פייטרס בכל מקום
אם סיבוב ההופעות של טיילור סוויפט היה אחד המתוקשרים השנה, אין ספק שבגזרת הרוק - זה של הפו פייטרס זוכה בבכורה. לטור העולמי שלהם לקידום האלבום "Sonic Highways" מסוף 2014, יצאו דייב גרוהל וחבריו בדצמבר שעבר.
במשך שנה שלמה לא עבר שבוע, לעתים פחות, שלא לווה בידיעה בסגנון "לא תאמינו מה קרה בהופעה של הפו פייטרס ב... (השלם את החסר).
סיבוב ההופעות של לוחמי הפו הניב שלל גימיקים מדי ערב, אבל הגדול מכולם הגיע בחודש יוני, כשבמהלך הופעה התרסק דייב גרוהל, שבר את רגלו ועדיין המשיך להופיע!
בהמשך סחטו הפייטרז את המיץ מכל הסיפור, עם כס מלכות מרשים שנבנה עבור גרוהל להמשך הסיבוב על מנת שיוכל לנגן בישיבה (כולל אפשרות תנועה ומקום לכוס הבירה) - ואפילו מרצ'נדייז מיוחד.
את הסיבוב הגרנדיוזי הלהקה היתה אמורה לסגור בהופעה גדולה בברצלונה, אלא שהם ביטלו אותה בגלל אירועי הטרור בפריז, שהתרחשו בין היתר במהלך הופעתה של להקת איגלז אוף דת' מטאל בעיר - להלן אחד מהאירועים המוזיקליים העגומים של השנה, שיישארו עמנו לאורך שנים ארוכות.
בהצלחה בהופעה דייב, שבור רגל! רגע, לא!
בין ההופעות היה גם אלבום חדש שנחת בהפתעה באתר הרשמי של ההרכב ממש לקראת סוף השנה ואפילו תחרות תיפוף בין גרוהל לבין אנימל מהחבובות.
כל זה בעיקר הרגיש שאהובים ככל שיהיו - הפו פייטרס צריכים לקחת הפסקה קצרה. אוהבים אתכם מאוד, אבל חשיפת יתר וז'ר לא עושה טוב לאף אחד.
הבני זונות שכחו מדרה
2015 בהיפ הופ כנראה היתה יכולה להיות השנה של קנדריק לאמאר והאלבום הסופר מוצלח ומדובר שהוציא בחודש מרץ, "To Pimp A Butterfly". רק תשאלו את נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שבחר בשירו של לאמר "How Much A Dollar Cost?" כשיר השנה שלו (הגברת הראשונה מישל, למקרה שתהיתם, בחרה ב-"Uptown Funk" של מארק רונסון וברונו מארס).
קניה ווסט עשה השנה בעיקר ילדים (וגם הכריז שיתמודד לנשיאות ארה"ב - עוד אקט שאינו מוזיקלי), מה שהפנה את רוב תשומת הלב כלפי לאמאר הצעיר, בן 28 וכל כך מוכשר. כלומר, בדיוק עד שמורו ורבו, אגדת הראפ ד"ר דרה, חזר לשטח והוציא את "Compton", אלבומו הראשון והמלא מאז האלבום "2001", שיצא ב-1999.
ברק אובמה אומר "כן" לקנדריק לאמאר
האלבום ליווה כמובן את הסרט "Straight Outta Compton", שסיפר את סיפורה - גם אם באופן הירואי, סלקטיבי והוליוודי למדי - של חברי להקת הגנגסטה-ראפ החלוצית N.W.A ועקב אחר מאבקם להכרה, מלחמתם במשטרה ובעיקר זה בזה.
הסרט גרר לא מעט תגובות מצד נשים שטענו כי דרה "שכח" לציין בביוגרפיה הקולנועית שלו ושל חבריו פרטים פחות מחמיאים אודותיו, והאשימו אותו באלימות קשה נגד נשים (בה הוא אכן הודה). והוא בכלל חשב שכולם שכחו מדרה.
ואחד לשנה הבאה?
אפילו יותר מאחד. העתיד כמובן לא ממש ברור, אבל כבר עכשיו ידוע שדיוויד בואי הולך להוציא את "Blackstar" כבר בשבוע השני של ינואר. אלבומים מעניינים נוספים שצפויים לצאת השנה הם אלו של סיה, אלטון ג'ון (שגם ינחת בארץ בחודש מאי), בון ג'ובי, פיפטי סנט, אריאנה גרנדה, הגורילאז, קניה ווסט, פרל ג'אם, רד הוט צ'ילי פפרז ואפילו בריטני ספירס.
ואולי הסיפור המעניין של השנה יהיה האיחוד הגדול, המרומז והמיוחל של גאנז אנד רוזס המקוריים, לאחר שני עשורים בהם לא עבדו יחד והתפצלו ללהקות שונות. יהיה מעניין.
