התקציב מפוזר, התוכניות נותרו במגירה: כך נראית הסברת ישראל בעולם
חרף המאבק הקשה בזירה הבינלאומית, התקציב האדיר פוזר בין גופים ומשרדים, לעיתים מבלי שנוצל בכלל. כמו כן תוכניות שגובשו כלל לא יצאו לפועל וכוח אדם לא גויס. דו"ח שהגיע לידי ynet מעלה שאלות: "דרושה התייעלות"
על רקע המאבק של ישראל בזירה הבינלאומית עולה עוד הוכחה שתחום ההסברה שלה זקוק לשיפור משמעותי: דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת קובע שתקציב ההסברה בסך כ-500 מיליון שקל מפוזר מדי בין משרדים, תוכניות לא יוצאות אל הפועל, ומרבית הפעילות מתבצעת באמצעות הסבת כוח אדם ולא באמצעות גיוס מיוחד.
הדו"ח גובש ונוסח לבקשת יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). עולה ממנו כי תחום ההסברה בישראל מחולק בין מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה, אגף תקשורת במשרד החוץ, חטיבת דובר צה"ל, המשרד לעניינים אסטרטגיים, מינהל השיווק במשרד התיירות ועוד שורה של גופים שעוסקים בהסברה באופן עקיף.
המסמך שהזמין ח"כ סלומינסקי אמור לספק לוועדה רקע בנוגע לדיון בחרמות נגד ישראל, והוא מפרט בין היתר את התקציבים המוקצים לטובת הסברה מדי שנה. כך למשל, ב-2014 עמד התקציב המקורי של מטה ההסברה על כ-4.3 מיליון שקל והתקציב המאושר עמד על כ-8.4 מיליון שקל, אולם תקציב הביצוע בסופו של דבר היה נמוך משמעותית ועמד על 2.4. מיליון שקל. כלומר, נוצלו רק 28% מהתקציב המאושר לטובת הסברה, וזאת בזמן ששרי הממשלה מדגישים מעל לכל במה עד כמה חשוב המאבק בחרמות ועד כמה הכרחית ההסברה הישראלית בתקפה זו.
מערך הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הוא אחד האגפים המרכזיים שאמורים לסייע להסברה הישראלית לבסס מערכות יחסים ארוכות טווח עם מוקדי כוח ברחבי העולם, וכן להנחות 106 נציגויות בעולם. הדבר כולל קיום הדרכות מקצועיות, עריכת כנסים בישראל ובעולם והפקת תכנים ומסרים הסברתיים.
אלא שעל פי משרד החוץ, לא ניתנו תקציבים מיוחדים המיועדים לטיפול בתנועת החרם BDS, והטיפול בנושא מתבצע בעיקר באמצעות הסטת כוח אדם ותקציבים פנים-משרדיים. עוד אומרים במשרד החוץ כי עלות התוכנית להתמודדות עם תנועת ה-BDS מסתכמת בכ-150 מיליון שקל בפריסה של שלוש שנים.
לתוכנית כבר גויסו עובדים במטה ובנציגויות בארץ ובעולם, ועיקריה אף הועברו למשרד האוצר, אך עד כה לא אושרו.
"מטרתו של הדו"ח היא בראש ובראשונה לתאר את הגופים השונים שעוסקים בהסברה באופן ישיר בתחום המדיני-בטחוני, וכן לנתח את היקף התקציב של גופים אלה בשנים 2014-2010", אמר ח"כ סלומינסקי. "כל זאת בעקבות דו"ח מבקר המדינה מ-2007 שקרא לממשלה לייעל את מערך ההסברה, ושבעקבותיו הוקם מטה ההסברה הלאומי".
לדבריו, הדו"ח מעלה תמונה בעייתית של חזית ההסברה הישראלית: אף שתקציב ההסברה גדל בשנים האחרונות עד כדי כ-500 מיליון שקל בשנה, לא נראית הסברה ישראלית אפקטיבית שמשפיעה על המדיניות בשטח. "אני סבור שעל גופי ההסברה במדינת ישראל לנצל את התקציב הגדול שמושקע בחזית חשובה זו באופן יעיל וממוקד יותר", סיכם ח"כ סלומינסקי.