כך יהפוך החום דווקא את גרינלנד למעצמה
הקרח באי הענקי הולך ונמס וגורם לעלייה במפלס מי הים, אבל גם חושף מחצבים ייחודיים ומביא למים החמים דגים ממכסיקו הרחוקה לצד השרימפס המסורתיים. במזחלות כבר קשה לצאת לצוד, אבל העתיד של ארץ הקרח עשוי להיות דווקא ורוד
בעוד העולם עושה מאמצים להתמודד עם שינויי האקלים, בגרינלנד יש מי שמקווה לעשות כסף מהטמפרטורות העולות בזכות זנים חדשים של דגים, ייצוא חדשני והתקדמות בחקלאות. האי שבצפון האוקיינוס האטלנטי אמנם ממשיך להיות תלוי במידה רבה מאוד בחסילונים כענף הייצוא המרכזים שלו – "הזהב הוורוד" קוראים לו שם – אבל כעת התחממות המים מושכת סוגים חדשים של דגים.
"זה דבר נחמד מאוד להיות מסוגל להציע למכיר דגי טונה או מקרל טריים, גם אם אנחנו ממש כאן בגרינלנד", אומר ביורן יוהנסן, שף במלון האנס אגדה, המלון הגדול ביותר בבירה נואוק, שבה חיים כ-22 אלף בני אדם.
ירידת מחירי הסחורות פגעה בתקוות שמאגרי המינרלים של גרינלנד, הקבורים מתחת לקרח, עשויים ליצור תנופה בענף הכרייה. במקום זאת הדיג ממשיך לשלוט בכלכלה, והוא מהווה 90% מהייצוא. למקרל ולטונה כחולת-סנפיר האטלנטית יש שווקים זמינים.
אלה חדשות טובות עבור הממשלה המקומית, על רקע העובדה שהסובסידיות מהאדונית הקולוניאלית שלה לשעבר, דנמרק, שמהוות כעת כמחצית מהתקציב השנתי, הן כעת סובסידיות קבועות וערכן נשחק בהדרגה לצד האינפלציה.
"אם הטמפרטורות בקיץ ימשיכו לעלות במהלך המאה, סביר להניח שהטונה כחולת הסנפיר תהפוך לאורח קבוע בקיץ במים של מזרח גרינלנד", אומר בריאן מקנזי, פרופסור לאקולוגיה ימית מהאוניברסיטת הטכנית של דנמרק.
צילומי לוויין מראים שמדף הקרח הענקי של גרינלנד, האוצר בתוכו שישה עד שבעה אחוזים מהמים המתוקים בעולם ומכסה ארבע חמישיות משטחה, מתכווץ בכ-208 קילומטרים מעוקבים בשנה. לפי חוקרים, מדף הקרח, שעשוי "לתרום" תרומה משמעותית לעליית מפלס הים, איבד בשנים 2010-2003 פי שניים ממשקלו מאשר בכל המאה ה-20.
עבור רבים מתושבי גרינלנד, שינויי האקלים כבר מהווים אתגר ומשנים את סגנון החיים המסורתי: יש ציידים ודייגים שנאלצו להפסיק את השימוש בכלבי ההאסקי שלהם, משום שהשכבה הדקה יותר של קרח על הים הופכת את השימוש במזחלות כלבים לצורך דיג-קרח למסוכן מדי.
תיירות, אחת התעשיות שהממשלה המקומית רוצה לגרום להן לצמוח כדי להפוך את הכלכלה למגוונת יותר, מתמודדת גם היא עם קשיים על רקע המסת הקרחונים. בחלקים מסוימים של השנה גושי קרח בפיורד אילוליסט, האטרקציה התיירותית הגדולה ביותר של גרינלנד, גדולים כל כך עד שספינות תענוגות התקשו להביא תיירים אל החוף. הם גרמו גם קשיים רבים יותר לדייגים מקומיים לצאת ללב ים.
אבל על רקע המסת מדף הקרח הולך וגובר הפוטנציאל של השימוש בקמח סלעי, שבאופן טבעי נמחץ על-ידי הקרח ושמכיל חומרים מזינים שבהם ניתן להשתמש במדינות עם אדמות חקלאיות בעלות איכות ירודה. "הוא לחלוטין מוכן לשליחה", אומר מיניק רוסינג, פרופסור לגאולוגיה העומד בראש מכון המחקר Greenland Perspective. הרעיון הוא לייצר קמח סלעי לאדמות צחיחות כמו באפריקה ובדרום אמריקה. החומרים המזינים בקמח הסלעי בגרינלנד יכולים להפוך לדברי רוסינג את האדמות האלה לראויות לעיבוד שוב.
עוד רעיון לייצוא שקשור למיקרוביולוגיה בא מגידולי תפוחי האדמה בדרום גרינלנד, שמתרבים ככל שהקיץ הופך לחמים יותר. אף שעלות העיבוד החקלאי באי גבוהה יחסית לעלות במקומות אחרים, טמפרטורות גבוהות יותר עשויות לגרום להתרחבות הגידולים בעתיד.
מזג האוויר החמים הוא לא הדבר היחידי שפועל לטובת החקלאים בגרינלנד: חוקרים גילו שהאדמה מספקת להם גם יתרון ייחודי.
בעוד מגדלים של תפוחי אדמה ברחבי העולם ממתמודדים עם איום בדמות מיקרובים הגורמים למחלות בצמחים ומוחקים יבולים שלמים, האדמה של דרום גרינלנד מכילה מיקרואורגניזמים המעכבים צמיחה של פטריות מזיקות. "יש לזה פוטנציאל ביוטכנולוגי גדול אם ניתן יהיה לסנתז את המולקולות לתרכובות כימיות או אם ניתן יהיה להשתמש באורגניזמים כחלופה אורגנית לחומרי הדברה", אומר המיקרוביולוג פטר סטוגארד, פרופסור מאוניברסיטת קופנהגן.
לפנייה לכתב/ת 
