כמו אז: לקראת גולדן סטייט - קליבלנד

זה מבהיל, לא אנושי, מדבר חזק יותר מכל תיאור אחר. מאז שגולדן סטייט השלימה את הניצחון בסדרה על קליבלנד וזכתה באליפות ה-NBA בקיץ הקודם, היא קיימה 28 משחקים - והפסידה רק באחד מהם .זה לא ייתכן שרק פעם אחת מאז שהניף את הגביע על חשבון דייויד בלאט, סטפן קרי ירד מהמגרש מבואס. אבל זו גולדן סטייט. והלילה, בערב משחקי חג המולד ב-NBA, היא תארח את הקאבס, הפעם הראשונה בה השתיים ייפגשו מאז סדרת הגמר ההיא.

• טבלאות הליגה
  

די בקלילות, שתי הקבוצות מובילות כיום את האזורים שלהן, בהמשך ישיר לדומיננטיות שהפגינו בפלייאוף הקודם. אלמלא סן אנטוניו שהשתחלה באמצע, גם היה מדובר בשתי הקבוצות בעלות המאזן הטוב בליגה. אם כן, לא מדובר רק בפיקנטריה, אלא במשחק עמוס משמעויות בין שני כוחות-על, בין שני שחקני-על, משחק שמגיע בשלב בו יהיה קשה להפיק ממנו מסקנות לגבי הפלייאוף, אבל יכול להשפיע פסיכולוגית ומוראלית בצורה ניכרת.

לברון וקרי בגמר הקודם. משחק גדול(צילום: רויטרס)

אז לקחנו את הקאבס ואת הווריורס וניסינו לעמוד על יחסי הכוחות - על הכושר, על המאבקים הצפויים. עבור שתיהן, זו תהיה הפעם הראשונה שהן פוגשות יריבה כזו - קליבלנד, מבחינת היכולת של מי שתעמוד מולה, גולדן סטייט, מבחינת המטען הרגשי והמוטיבציה של מי שתעמוד מולה. זה עלול להיות מכוער או קלאסי, צמוד או גמור מהרגע הראשון - אבל בכל דרך אליה יפנה המשחק הזה, הוא יהיה מרתק.

השינויים שעברו

בשני המקרים לא היו מהפכים גדולים בסגל מאז הפלייאוף, אבל מה שקרה בקליבלנד משמעותי יותר. שחקנים שלא השפיעו (בין אם בגלל ייבוש או בגלל כושר לקוי) עזבו - מייק מילר, קנדריק פרקינס ושון מריון - ובלאט קיבל את מו וויליאמס וריצ'רד ג'פרסון, שדרוג משמעותי שהופך את קליבלנד לעמוקה וטובה יותר משהייתה. עם החזרה של קיירי ארווינג והפציעה שעבר, וויליאמס ירד בתפוקה, אבל עדיין מהווה כוח מהספסל. ג'פרסון הוא סוג של באנקר, שחקן ותיק שנותן תמיד ערך מוסף.

ריצ'רד ג'פרסון. באנקר ותיק(צילום: AFP)

גולדן סטייט היא כמעט אותה גברת. דייויד לי עזב, ג'ייסון תומפסון הגיע. בעוד הפורוורד הישן היה כלי יעיל מהספסל, הפורוורד החדש כמעט לא משחק, אבל קשה לומר שהשינוי המינורי הזה מורגש. בין אנדרו בוגוט, פסטוס אזילי ומאריס ספייטס יש מספיק תרומה מהגבוהים עבור קבוצה שגם ככה שמה דגש על הרכבים נמוכים יותר.

הסופרסטאר

בגלל שגולדן סטייט שואבת את מרבית תשומת הלב, והשליטה של קליבלנד במזרח נתפסת כדבר מובן מאליו, לא נראה שלברון ג'יימס מקבל מספיק קרדיט השנה. עדיין קשה לו מהעונשין ומשלוש, אבל באופן כללי הוא הצליח להרים את עצמו רמה נוספת למעלה. הוא קולע יותר ולוקח יותר כדורים חוזרים לעומת השנה שעברה, שיפר את אחוזי הקליעה ולקח על עצמו את כל הקבוצה בזמן שבלאט חיכה לשובו של ארווינג. לברון יוצא מן הכלל העונה.

אבל זוכרים שאמרנו שגולדן סטייט שואבת את תשומת הלב? יש לכך הרבה סיבות מוצדקות, ובעיקר מדובר בסטפן קרי. הוא מוביל את רשימת הקלעים בליגה בפער גדול (31.2 נקודות לעומת 28.8 של ג'יימס הארדן), עוזר לקבוצה לגמור משחקים מוקדם כך שהוא כבר לא זוכר איך נראה הרבע האחרון ומספק מהלכים מדהימים שמתסכלים לצפייה בגלל שנראה שהוא בכלל לא מתאמץ. קרי רק הולך ומשתבח, כשחקן התקפה והגנה, אין מישהו טוב ממנו בליגה כיום.

סטפן קרי. מדהים(צילום: AP)

הנתונים

זה צפוי להתיישר ברגע שקיירי ייכנס לכושר, אבל כרגע קליבלנד תקועה במקום ה-13 בליגה, יחד עם דטרויט ואטלנטה, עם 101.4 נקודות למשחק. במדד היעילות ההתקפית, לפי 100 התקפות, זה נראה טוב יותר - מקום רביעי בליגה עם 104.9. עם 23 אסיסטים למשחק היא שמינית בליגה, ושביעית בכדורים החוזרים עם 44.9.

ויש את גולדן סטייט. 113 ביעילות ההתקפית, 115.5 בנקודות, 28.8 באסיסטים - בכל המקרים מדובר במקום הראשון בליגה, ובפער ניכר. הווריורס הפכו את האטרקטיבי לברירת המחדל, והשואו כלול במחיר הכרטיס.

הצוות המשלים

המספרים של קווין לאב לא שונים באופן רציני מהעונה שעברה, 17.5 נקודות השנה לעומת 16.4, אבל קרה שם משהו. לאב הבין את מקומו בקבוצה ומרגיש בה יותר בנוח. גם אם הזריקות לא נכנסות הוא לא מוריד את הראש וממשיך לנסות, מבקש את הכדור, זוכה לאמון של השחקנים מסביבו. זה רווח נקי של קליבלנד. קיירי לא נראה כשיר מספיק להיות גורם מכריע במשחק הקרוב, וייקח עוד זמן עד שיחזור לגמרי לעצמו. לעומתו, אימאן שאמפרט חזר נהדר מהפציעה שלו, ומת'יו דלבדובה בכושר פנטסטי. ג'יי.אר סמית' והגבוהים הם כבר מקור לדאגה.

קווין לאב. רווח נקי(צילום: רויטרס)

קליי תומפסון נראה טוב יותר לאחרונה עבור גולדן סטיט, אחרי שפתח את העונה בצורה בינונית בסטנדרטים שלו. כשקרי והוא נמצאים בכושר קליעה מיטבי באותו הזמן, אי אפשר לנצח את הווריורס. לא פחות חשובה התרומה של דריימונד גרין, שמשחק כדורסל קרוב לשלמות בימים אלה. הספסל לא נוצץ באותה מידה, אבל כבר הוכיח בפלייאוף שעבר עד כמה הוא עמוק.

יתרון

דיברנו על ההתקפות, אבל מה עם ההגנה? בחלק לא מבוטל מסדרת הגמר, אפשר היה לראות את גולדן סטייט מבולבלת. בלי השטף ההתקפי הרגיל שלה, היא לא תמיד הצליחה למצוא דרכים אחרות לייצר נקודות. וכל המחמאות במקרה הזה מגיעות להגנה של בלאט, שהוכיח שהוא יודע מה צריך לעשות כדי למנוע מהווריורס לשחק כמו שהם רגילים. רק שתי קבוצות בליגה, סן אנטוניו ומיאמי, סופגות פחות למשחק מקליבלנד (95.2), וגם לאורך תקופת הפציעות אפשר היה לראות שהקבוצה מנסה לשמור על הכלי הזה.

היתרון העיקרי של גולדן סטייט הוא הגמישות. היא מתבטאת בכל מיני צורות. סטיב קר מושבת, אבל איש לא מרגיש שעוזר המאמן לוק וולטון הוא זה שאחראי בגלל שהקבוצה נכנסה כבר לקצב משלה שקשה להפריע לו. מעבר לכך, היא בנויה לשחק במספר הרכבים יעילים, ולמרות שהשחקנים הנמוכים הם הבולטים, יכולה ליהנות מערב מצוין של הסנטרים האיכותיים שלה. וסתם לדוגמה, קחו את המשחק האחרון מול יוטה. קרי לא היה טוב התקפית (16 נקודות ב-5 מ-14), אבל היו כל כך הרבה שחקנים שקלעו פה ושם, שגולדן סטייט ניצחה ב-18 הפרש בלי לחשוב.

סטיב קר. שמתם לב שהוא חסר?(צילום: רויטרס)

נקודת תורפה

למרות השדרוג בסגל, בלאט עדיין מעט קצר מדי. טריסטן תומפסון אינו סקורר גדול, דלבדובה ושאמפרט הם שחקנים שתלויים ביום שהם תופסים, וזה משאיר את וויליאמס וג'פרסון עם כל המשקל של הספסל על הכתפיים, מה שמוסיף משקל כבד עוד יותר על לברון ושחקני החמישייה. לקליבלנד יש פחות שחקנים עם פוטנציאל לערב נתון גדול מאשר לווריורס, מה שיכול להקל על ההגנה שממול.

לגולדן סטייט כמעט אין בעיות כרגע - הכל שם נראה נהדר. ובכל זאת, וולטון עדיין לא מצא תחליף ראוי להריסון בארנס. הסמול פורוורד מושבת לאחרונה בגלל פציעה בקרסול, וברנדון ראש שתפס את המקום בחמישייה לא מספק את הסחורה. למזלו של וולטון, זה כמעט לא מורגש בתוך המכלול.

הריסון בארנס. חור בחמישייה(צילום: רויטרס)

כושר

וכך אמר לברון אחרי הניצחון על הניקס: "אני לא זוכר את הפעם האחרונה בה הסתכלתי על הקבוצה וכולם היו בריאים. זו הייתה הרגשה נהדרת". כל מה שקרה עד כה פחות חשוב להמשך, בגלל שקליבלנד שיחקה בלי אולסטאר בקנה מידה רציני בדמות קיירי, ועדיין, מרשים מאוד לראות את היכולת שלה ואת העובדה שניצחה בששת משחקיה האחרונים. בלאט מבין שהמשחק הקרוב יקבל תהודה, אבל גם הוא יודע שהפסד לא ישנה דבר - ומה שחשוב באמת זה להכניס את הגארד לעניינים ולרוץ קדימה. אז איך לסכם? כושר נפלא, יכול להיות יותר טוב.

אבל המוטיב החוזר לאורך כל הכתבה הזו הוא שעד כמה שקליבלנד טובה, אין מישהי כמו גולדן סטייט. לא רק שמדובר בקבוצה בכושר הטוב בליגה, אלא אפשר לטעון שזו אחת הקבוצות בכושר הטוב אי פעם. אם היא תנצח, העולם יקבל את זה כ"גולדן סטייט ממשיכה לשלוט בליגה". אם קליבלנד תנצח, זה כבר ייתפס אחרת. וזו הדרך הטובה ביותר לתאר את יחסי הכוחות כיום.