"ג'וי": פמיניזם מהסוג הטוב
ג'ניפר לורנס הנפלאה משאירה מאחור את קטניס אברדין אך חוזרת לרשות הבמאי דיוויד או. ראסל במפגן גירל פאוור כהלכתו. הדרמה המרעננת "ג'וי" משלבת בחינניות בין אגדה מעוררת השראה, לחיי משפחה מטורללים והחלום האמריקני המסויט. והכל מנקודת מבט נשית בעלת עוצמה ואסרטיביות
"ג'וי" ("Joy"), סרטו החדש של דיוויד או. ראסל, מבוסס בחופשיות על סיפורה האמיתי של האישה שהתפרסמה והתעשרה מהמצאתו של סמרטוט רצפה חדשני, וכן של פריטים נוספים שלא חשבתם שאפשר בלעדיהם כמו קולבי-קטיפה, סט של שלישיית משקפי קריאה ומקלות בישום לבית, ונהפכה לכוכבת של ערוץ הקניות האמריקאי.
יש בסרט שלל דמויות משעשעות, כמו בעלה לשעבר של ג'וי הנוהג לחקות את טום ג'ונס, אמה שמעולם לא עזבה את חדר השינה ודבוקה לאופרת סבון טראשית המשודרת בטלוויזיה ומתאהבת בשרברב מהאיטי, ואשת עסקים איטלקית קשוחה. אבל בעיקר יש בו את ג'וי - ג'ניפר לורנס הנפלאה, שמגלמת דמות המזכירה את אלה שכיכבו במלודרמות ההוליוודיות הקלאסיות (ע"ע "מילדרד פירס" מ-1945 בכיכובה של ג'ואן קרופורד) העוברת טרנספורמציה מאישה קשת יום ואפרורית לאשת עסקים מצליחה.
הסרט פוגש את ג'וי כאשר היא מפוטרת מעבודתה ומתקשה להתמודד עם הבית הכאוטי שהיא מנהלת, הכולל בנוסף לגברים הכושלים שבחייה - המתגוררים יחד במרתף, את אמה וסבתה (שמשמשת כמספרת של הסרט), וגם שני ילדים קטנים ואחות לא מפרגנת. הסרט, שמסופר קצת כמו אגדה קפיטליסטית, מראה כיצד ברגע של קריסה כלכלית היא ממציאה (בעזרת הטושים של בתה) את אותו מגב-פלא, מצליחה לשכנע את חברתו החדשה של אביה להשקיע בפיתוח, ובהמשך גם את אחד ממנהלי ערוץ הקניות (ברדלי קופר) לשווק את המוצר - כמסתבר, ללא הצלחה גדולה בהתחלה.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
"ג'וי" מפגיש את ראסל עם כמה מהשחקנים שהופיעו גם בשני סרטיו הקודמים ("אופטימיות היא שם המשחק" ו"חלום אמריקאי"), ובראשם ג'ניפר לורנס (שהופעתה ב"אופטימיות היא שם המשחק", זיכתה אותה באוסקר לשחקנית הטובה), קופר ורוברט דה נירו (המגלם את אביה של ג'וי). התוצאה מזכירה מפגש מלבב של חברים ותיקים, והדמויות שכל אחד מהם משחק בסרט הנוכחי כמו משתלבות בזיכרון של הדמויות שגילמו בצמד הסרטים הנ"ל.
התחושה הכמעט-משפחתית מתקשרת גם לאחד מנושאי הסרט שהוא גם אחד המאפיינים של יצירתו של ראסל בכלל: העיסוק במשפחה אמריקאית שנראית כאילו יצאה מהקומדיות המטורללות של שנות ה-30. אך יש בסרטיו גם התמקדות בסיפורים של הגשמה עצמית כנגד כל הסיכויים ("פייטר"), ובסרט הנוכחי גם סיפור אגדה פמיניסטי על אישה המשתלבת בשיטה הקפיטליסטית מבלי לוותר על ערכיה ועקרונותיה.
זהו סרט על לידתה של מטריארכית, ראשת משפחה. בניגוד לאמה הפסיבית (וירג'ינה מאדסן) השקועה באופרת הסבון הוותיקה שלה, ג'וי הופכת את עצמה לגיבורה של אופרת הסבון של חייה. היא בוראת את עצמה.
השבטיות המשפחתית היא בדיוק מה שג'וי מבקשת להיחלץ ממנו - לפחות מהיבטיה המדכאים - אך גם לשמר אותו. מה שעובד במיוחד בסרט הוא השילוב בין האקסצנטריות המאפיינת את עבודותיו של ראסל ובין סיפור האגדה, שהופך במידה מסוימת לאלגוריה על עולם הסרטים. כך למשל כשהיזם הטלוויזיוני שמגלם קופר משווה את עצמו למגה-מפיק של תור הזהב ההוליוודי דיוויד או. סלזניק ("חלף עם הרוח") ואת ג'וי, או את ג'ניפר לורנס עצמה, לג'ניפר ג'ונס שאותה הפך לכוכבת.
אבל ג'וי אינה מוכנה לאפשר לבכיר ערוץ הקניות לעצב אותה (היא מתעקשת על לבושה הפשוט כי זה "מי שהיא"), ובישירותה והססנותה נכנסת לנעליו הגדולות של המגיש-מוכר הפופולארי של הערוץ, ואף משתלטת על עולם העסקים.
הסרט לא לגמרי מתעכב על השינוי הדרמטי באישיותה, וההתמודדות שלה עם הקשיים שבדרך נדמית לא פעם קלה מדי. אבל הופעתה של לורנס - אולי השחקנית המעניינת ביותר בהוליווד היום - מעניקה לדמות הזו נמרצות וחינניות שמשכיחות את הפגמים האלה, וכל סצינה בכיכובה היא פשוט תענוג.
מה שעוד עובד בסרט הוא הקריינות מפי הסבתא מימי (בגילומה של דיאן לאד), שמעניקה לסיפורה של ג'וי ולסרט על אודותיה אותו מימד מקסים של אגדה נשית, ומדגישה את היותה חלק משושלת נשית ואת הפיכתה לדמות מיתולוגית מודרנית. קשה, אגב כך, לצפות בלורנס מגלמת את הדמות הזו מבלי להיזכר בגיבורת "משחקי הרעב", ולזהות את מרכיב ההישרדות והמנהיגות הנשית שמשותף לשתיים (ואשר הולך והופך לאחד ממאפייני הפרסונה הקולנועית של לורנס).
"ג'וי" הוא סרט על אישה צעירה שנאבקת להתאים עצמה למחויבות שכרוכה בשמה הפרטי. לא כל הדמויות בסרט זוכות לפיתוח נאות, והדברים אמורים למשל בזו שמגלם קופר שהופכת את הדברים לפשוטים יותר מדי בעבור הגיבורה. הוא אמנם לא הנסיך וזה לא בדיוק סיפור סינדרלה, אבל דמותו נדמית בלתי מנומקת בעליל. מצד שני, איזבלה רוסליני גונבת את ההצגה בתפקיד שנדמה כמעט מצוץ מן האצבע של אלמנה עשירה, והמפגש בין כל הדמויות בסרט - המטורללות והנורמליות יחסית - מעניק לתוצאה המפוזרת משהו מידה רבה של הנאה.
"ג'וי" (ארצות הברית) - במאי: דיוויד או. ראסל, שחקנים ראשיים: ג'ניפר לורנס, אדגר רמירז, ברדלי קופר, רוברט דה נירו, וירג'יניה מאדסן, דיאן לאד ומליסה ריברס. אורך הסרט: שעתיים וארבע דקות.
