איך מייצאים מוזיקה ישראלית לעולם?
מסקר שוק מקדים, דרך תיבול ים תיכוני, דבקות במטרה, ועד שיווק ברשתות החברתיות: קבלו את כל הטיפים למוזיקאים שרוצים להצליח מעבר לים
חשבתם שהיצוא הישראלי מסתכם רק בהייטק, תרופות, פורמטים טלוויזיוניים וסרטי קולנוע? אז זהו שלא.
בשנים האחרונות מתפתחים סיפורי הצלחה ישראליים גם בתעשיית המוזיקה, מעידן רייכל שממלא אולמות בארה"ב גם בלי אלישיה קיז, דרך הבלקן ביט בוקס ששורפים פסטיבלים באירופה, ועד סקאזי שמקפיץ על הרגליים אלפי מעריצים במזרח הרחוק. אם תרצו או לא מדובר כאן ביצוא ישראלי לכל דבר בעל משמעויות כלכליות, אמנותיות ואחרות, הן עבור המוזיקאי והן עבור תעשיית המוזיקה הישראלית.
נושא זה עמד בלב כנס שיזם מכון היצוא הישראלי ועו"ד אייל ברוק והתקיים במרכז ללימודי יצוא בתל אביב. הכנס, בהשתתפותם של בכירים בתעשיית המוזיקה מהארץ ומחו"ל, נועד לתת למוזיקאים, יוצרים, מפיקים ואמרגנים בתחילת דרכם כלים להצלחה מעבר לים. אז מה חשוב לדעת לפני שעושים את הצעד בדרך לכיבוש הקהל הזר?
לא לנסות למכור קרח לאסקימוסים
הטיפ של יוסי מזרחי, גיטריסט לשעבר בקולקטיב שהשתתף בכנס הוא קודם כל להחליט איפה בחו"ל רוצים להצליח? באירופה? בארה"ב? ואז להכיר את השוק. "חשוב לזכור שגם לדוגמא בתוך אירופה - גרמניה זה שוק בפני עצמו ואנגליה זה שוק אחר לחלוטין. כל טריטוריה מצריכה המון מאמץ, תקציב, התכוונות והשקעה. לכן המיקוד משחק כאן תפקיד חשוב מאוד".
"אין דרך אחת להצליח" סיפר ל ynet המוזיקאי ויוצר תומר יוסף מהבלקן ביט בוקס. "הטיפ שלי הוא ברמה המוזיקלית - לא לנסות למכור קרח לאסקימוסים! מי שגדל וחי בארץ מושפע מהמון סגנונות שקיימים בקיבוץ הגלויות הזה, וזה בחלק מהמקרים מייצר משהו מאד מיוחד".
"אני חושב שהדבר שיהיה הכי אטרקטיבי לאוזניים לא ים תיכוניות זה ה״תבלין״ הים תיכוני/ישראלי, גם אם זורקים אותו לתבשיל אמריקאי או ארופאי, בפופ, ברוק, במוזיקה אלקטרונית או כל סגנון אחר, צריך בעיניי להביא את הדבר המקורי הזה שיכול להגיע רק מהבית".
"מעולם לא הפסדנו הופעה. גם אם היינו חולים או הטיסה איחרה או התבטלה", אומר עמית דובדבני חבר ההרכב אינפקטד משרום. "כשהתחלנו הופענו ל-50 חברים ולאט ולאט גדלנו, וכל פעם שעלינו על הבמה נתנו את מאת האחוזים, מול קהל של 100 אנשים או מול קהל של 10,000. תמיד שמרנו על קשר עם המעריצים, בפגישות, צ'אטים ותגובות ברשתות החברתיות", הוא מוסיף.
מוזיקה טובה לא שווה ללא שיווק
הדי ג'י סקאזי שקוצר הצלחה במזרח הרחוק ואוסטרליה מדגיש שחוץ ממוצר טוב צריך גם לדעת איך לשווק אותו "מה שווה המוצר ללא שיווק?" הוא שואל ומוסיף שהרשת החברתית היא כלי שיווק מעולה אבל אם רוצים שקליפ יהיה ויראלי צריך לייצר מוצר מקורי עם פוטנציאל לשיתוף. "מה שבגדול אומר שאומן בימינו צריך להיות סופר יצירתי מעניין וויראלי כדי להגיע למקומות ולקהל הרחב ....ואם בכל זאת לא הצלחתם - אז תנסו להתקבל לאח הגדול".
יהונתן שוורץ מנכ"ל ומייסד האתר Dreampatron.com למוזיקאים בראשית דרכם, הדגיש שלא צריך לרוץ ישר בחו"ל אלא כדאי להתחיל את הקרירה המוזיקאלית בארץ. "אם לא הצלחתם למשוך קהל למופעים שלך כאן, מה גורם לכם לחשוב שתצליחו בגדול באמריקה?", הוא אומר.
לדבריו, גם כשיוצאים לסיבוב הופעות כדאי לנצל את העובדה שאתם ישראלים. "אתם נחשבים מוקד משיכה למוסדות יהודים בחו"ל שרוצים להשקיע במופעי תרבות. סגרו כמה הופעות שישולמו ע"י הקהילה היהודית ולאחר מכן נסו לתאם כמה הופעות במועדונים באזור. אל תשכחו, הקונסוליה הישראלית היא משאב נפלא עבור אמנים ולעתים יכולה לעזור במימון לטיסות שלכם והוצאות אחרות".
לעגן את זכויות היוצרים
אז חוץ מיצירתיות ושיווק ישנם גם טיפים משפטיים עו"ד אייל ברוק, המתמחה בזכויות יוצרים ובתעשיית המדיה והבידור ומיוזמי הכנס הסביר: "ברמה המשפטית, חשוב להכיר ולהגן על זכויות היוצרים של האמן. לדוגמא, בשיר יש כמה זכויות נפרדות: מילים ולחן, זכויות בביצוע, ובנוסף זכויות בהקלטה המוסיקלית (המאסטר), כאשר לכל אחד מאלה נלווית זכות לקבלת תמלוגים, שעשויה להגיע לסכומים משמעותיים.
"בנוסף לזכויות כלכליות יש גם זכויות מוסריות - כלומר הזכות לקבל קרדיט וזכות שלא יסלפו או יפגעו ביצירה ללא אישור. אי הבנה של הזכויות עלולה לגרום לאבדן הכנסות של האמן. לכן חשוב להתייעץ, ולהגן על זכויות יוצרים"
"כשאני מסתכל אחורה על הימים בניו יורק כשזה בעצם התחיל, הדבר הראשון שאני נזכר זה הדביקות שלי במטרה", סיפר ל-ynet נגן הג'אז דניאל זמיר. "אני חושב שהאמונה שלך במה שאתה עושה יחד עם מאמץ כן שלך לעשות באמת הכי טוב שאתה יכול (ואפילו מעבר) ברמה המוזיקאלית, זה הבסיס שעליו אתה בונה את הדבר הזה שנקרא להיות מוזיקאי - גם כמקצוע לחיים".