פליטים סורים עם דגל ישראל, וגרמנים שלומדים עברית: קיבוץ בברלין
הכירו את "הקיבוץ" בברלין: זוג ישראלים שהחליטו למד את הברלינאים עברית, לחגוג חגים יהודיים בגולה, לארח פליטים סורים - ולדאוג לחומוס לא מעונב. "הרבה כאן מאוד נמשכים לישראל, ואנשים מגיעים ממרחק של שעות נסיעה, כי מסקרן אותם אוכל ישראלי ותרבות ישראלית"
בימים של סימון מוצרים, הרחקתם והחזרתם למדפים בגרמניה בולט "דר קיבוץ", הלאונג' הישראלי שכובש את הברלינאים, מלמד אותם עברית, חוגג בו את "חנוכריסמס" - ומארח פליטים סורים שמגיעים לנגב בו חומוס ישראלי. "התגובות מאוד חמות" מספרים דור אסרף וברק קריפס הישראלים שעומדים מאחורי היוזמה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"לא היינו מרוצים מהבוסים שלנו, והחלטנו לצאת לעצמאות - אבל רצינו גם לעשות משהו עם משמעות", מספר דור אסרף. "היו בברלין בעיקר מסעדות ישראליות יוקרתיות עם מלצרים לבושים בחולצות מכופתרות ומנות בהתאם, ורצינו ליצור מסעדה שהיא גם קהילה ובאווירה קלילה. מאז שפתחנו באפריל האחרון, פתחו כאן שתי מסעדות נוספות".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- צפו: דרשה לטבול ללא בלנית - וסולקה מן המקווה
- אם הייתי היום נער, לא הייתי נשאר חרדי/ אליעזר היון
- הכי יקר בעולם: 9.3 מיליון דולר תמורת עותק של התלמוד הבבלי
ברק קריפס, בן הזוג, מוסיף: "'הקיבוץ' מבחינתי הוא קודם כל מקום קהילתי. אנחנו מעוניינים לשלב פה מגוון תרבויות ואנשים מכל העולם, ויחדיו ליצור פרויקטים, לערוך אירועים - וכמובן לשבת יחדיו לבירה ואוכל ישראלי טעים״.
הגרמנים התרגשו
ה"דר קיבוץ" שמגיש שקשוקה, חומוס ובירה מקומית - מארח הופעות
אקוסטיות, ערבי דראג ומשחקי קופסא המוניים, ואחת מגולות הכותרת שלו הם ערבי הטנדם (חילופי שפה). "מגיעים גרמנים שרוצים ללמוד עברית", מספר אסרף, "והם מדברים את השפה עם ישראלים. מנגד, ישראלים שרוצים ללמוד גרמנית - מגיעים כדי לדבר עם גרמנים".
בפועל, מוסיף אסרף, "הגיעו יותר גרמנים מישראלים - והם ממש התרגשו שיש להם הזדמנות כזו. היה כיף לראות את זה. הרבה גרמנים שמבקרים בישראל בטיול, חוזרים ורוצים ללמוד עברית. המבוגרים יותר נוסעים בקטע דתי, והצעירים נוסעים לתל אביב וירושלים כערים תיירותיות".
אחד מהאורחים הקבועים שמגיעים לטנדם הוא טובי, סטודנט להיסטוריה של השואה. "במסגרת התואר השני שלי למדתי עברית עתיקה, תנ"כית, אבל כמובן ששפה מתה היא לא כל כך מרגשת", הוא מעיד, "אז החלטתי לדבר קצת עברית מודרנית.
"חיפשתי מקום עם אנשים צעירים, ומצאתי את המקום הנחמד הזה. כאן אני יכול לחדד את כישורי באווירה רגועה ונוחה מאוד, ומועילה בנוסף לחוויות הדקדוק מהכיתה באוניברסיטה".
פליטים סורים ליד דגל ישראל
לא רק גרמנים מגיעים ל"דר קיבוץ". גם סורים שהגיעו במסגרת גל הפליטים לאירופה, מנגבים חומוס ישראלי. כך כתב דור בפוסט שפרסם בפייסבוק: "כמעט שנתיים העברתי בגבול לבנון. כמעט שנתיים שהייתי מסתכל דרך משקפת ברזל גדולה על החיים בצד השני. מדמיין על מה הם מפטפטים, הגבר ואישה במרפסת בקומה השנייה. טוב להם? הם מאושרים?"
"חבל לי, שכמה מאות מטרים מאיתנו גרים אנשים, לגמרי כמונו, שאין לנו אפשרות לפגוש, להכיר, לדבר .חבל לי שהמלחמה הבלתי פוסקת של קיצונים בחברה, דורשת מאיתנו להסתכל אחד על השני רק דרך מסכי בקרה, ולא בחיים האמיתיים. הייתה לנו את הזכות היום לארח שלושה פליטים סורים, שברחו מהבית שלהם, מהמקום שלהם, בדיוק בגלל אותה מלחמה ארורה.
"ישבנו לשולחן כל מיני אנשים מכל מיני מדינות, דיברנו, צחקנו, אכלנו. כולנו אותו הדבר – אנשים, בני אדם, עם אותן אהבות וריגושים. החיוך של כולנו מתחיל בימין ונגמר בשמאל,והוא לגמרי שווה יותר מכל דבר אחר שהמלחמות האלו מנסות להשיג .כשהם הלכו, הושטתי את היד לאחד מהם ללחוץ לו אותה, ובמקום להושיט את שלו בחזרה - הוא פרש את שתי ידיו ואמר 'מה יד? תביא חיבוק!'"
"יש הרבה מאוד משיכה לישראל"
כשבני משפחותיהם חגגו בישראל את חג החנוכה, דור וברק
חגגו בקיבוץ את ה"חנוכריסמס". מדי ערב הוגשו לאורחים מאכלי חג ושירי חנוכה, לצד שירי חג המולד.
איך הפידבקים למקום מפגש ישראלי?
"הרבה כאן מאוד נמשכים לישראל, ואנשים מגיעים למקום ממרחק של שעות נסיעה, כי מסקרן אותם אוכל ישראלי ותרבות ישראלית. יש משיכה בעיקר אצל הצעירים, ורוב האורחים סביב גיל 30. יש גם אנשים בני 60 ויותר".
לפנייה לכתב/ת 
