בשורות טובות: ירידה משמעותית בעיוורון בילדי ישראל
מחקר ישראלי מגלה שבעשור האחרון נרשמה ירידה משמעותית בעיוורון בקרב ילדים בישראל. הסיבות לשינוי המגמה: פיתוחים רפואיים, עלייה במודעות וחידושים בייעוץ גנטי
מדי שנה נרשמים פחות מקרי עיוורון של ילדים בישראל. זאת על פי נתונים חדשים שפורסמו עכשיו בכתב העת של האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים Journal of AAPOS.
במחקר שנערך על ידי בית החולים רמב"ם, בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא ומשרד הרווחה, נכללו ילדים עד גיל 18 שנמצאו זכאים על ידי השירות לעיוור במשרד הרווחה לקבלת תעודת עיוור וזאת על סמך המדדים הקבועים בחוק. הילדים הנכללים ברשימה הינם כאלה שנולדו עיוורים או שהתעוורו במהלך ילדותם.
החוקרים הצביעו על כך שמאז 1999, שכיחות המקרים החדשים של ילדים הזכאים לתעודת עיוור באוכלוסייה פחת מדי שנה, בממוצע, ב־5.5%. מקץ למעלה מעשור פחתה השכיחות השנתית של ילדים חדשים שקיבלו תעודת עיוור לפחות מ־50% מהמספר ההתחלתי.
כך לדוגמה, אם בשנת 1999 היה מספר הילדים הזכאים לתעודת עיוור 168, הרי ש־14 שנים לאחר מכן, בשנת 2013, עמד מספרם על פחות מחצי: 83 במספר.
קיראו עוד
חשיבות בדיקות תפקודי ראייה בקרב ילדים בני 0-6
הילד פוזל? 10 סימני אזהרה לבעיות ראייה בילדים
מתי להתחיל לבדוק את הראייה אצל ילדים?
ירידה עקבית במקרי עיוורון בקרב ילדים
מהנתונים עולה כי בשנים 1999־2013 נמדדה ירידה ממוצעת של מחלת העיניים - רטינופטיה של פגות (ROP) ברמה של 15%, בקטגוריה של לבקנות (אלביניזם) נמדדה ירידה ממוצעת של 7.5%, ובמקרים של עיוורון לילה (רטיניטיס פיגמנטוזה) הנתון עומד על ירידה ממוצעת של 7%.ירידה מסוימת של 3.4% נצפתה ביתר הסיבות המאוגדות יחד הכוללות ניסטגמוס (ריצוד עיניים), עין עצלה, עכירות מרכזית בקרנית ופגיעה במרכז הראייה עקב שינויים ניווניים על רקע קוצר ראייה גבוה. שיעור מקרים חדשים של עיוורון עקב מחלות רשתית, גלאוקומה וירוד (קטרקט) מולדים לא השתנה באופן משמעותי.
לדבריו של ד"ר עידי מצר, ראש שירות רפואת העיניים בילדים בבית החולים רות לילדים ברמב"ם, ומי שיזם והוביל את המחקר, הסיבות לנתונים המעודדים נעוצות בעיקר במודעות ובהתפתחות הרפואה בשנים האחרונות: "הסיבות לירידה במחלות תורשתיות כגון עיוורון לילה או לבקנות יכלו לנבוע מירידה במספר נישואי הקרבה ושיפור בנגישות ובזמינות של ייעוץ גנטי, כמו גם התפתחויות בתחום", מסביר ד"ר מצר.
הא מוסיף כי "הירידה הגדולה ביותר במקרי העיוורון שמצאנו הייתה בנושא של פגות. במקרה הזה הסיבה היא שיפור בגדילה של תינוקות שנולדו במשקל נמוך מאוד מחד ושיפור באמצעי הטיפול במקרים המחייבים זאת מאידך. אין ספק שלרפואה יש היום פתרונות טובים יותר, והדבר בא לידי ביטוי בנתונים".
אנגליה, פינלנד וישראל הן המדינות היחידות אשר עוקבות אחר נתוני העיוורון בקרב ילדים. ד"ר מצר, מומחה ומנתח של מחלות עיניים של ילדים ופזילה ומומחה למחלות גנטיות של מערכת הראייה, מציין כי עצם המעקב מאפשר לגורמים הרלוונטיים לצפות במגמות שונות ולסייע בהתמודדות עם הבעיות בתחום.
"היום אנחנו יכולים לראות איפה הצלחנו בהתמודדות עם נושא העיוורון בילדים, ומה עוד יש לשפר", הוא אומר, "בעוד עשר שנים נרצה לראות את עצמנו ממשיכים באותה מגמה עם התפתחות של תרופות למחלות עיניים מעוורות ולצמצם את מספר הילדים העיוורים בישראל אפילו עוד יותר".
צפו: המומחה מסביר על הירידה בשיעור העיוורון
סיבת העיוורון המרכזית: רטינופתיה של פגות
אחד הגורמים העיקריים לעיוורון של ילדים הוא מחלת העיניים רטינופתיה של פגות. מדובר במצב שבו כלי הדם של הרשתית אשר מתפתחים במהלך ההיריון וצומחים על מנת לכסות את כל שטח הרשתית מתפתחים בצורה לא תקינה, מתחילים לדמם ונוצרת הצטמקות והיפרדות של הרשתית עד לעיוורון.
הדבר קורה עקב חשיפה של הפגים לאחוז חמצן גבוה יותר מזה שבשליה (לאחר לידתם), ויכול להחמיר בשל העובדה שהם נושמים אוויר מועשר בחמצן במהלך הטיפול בהם.
רופאי הילדים מודעים לכך, ומנסים לאזן בין אחוזי החמצן להם זקוקים הפגים על מנת להישאר בחיים לבין האחוז שעלול לפגוע להם בראייה. ככל שהפג נולד מוקדם יותר, כך הוא חשוף לחמצן למשך זמן רב יותר והסיכון שהוא יפתח את המחלה עולה.
כללי פרוטוקול של בדיקת רשתית אצל פגים מיושמים בכל בתי החולים בישראל ומטרתם לעקוב אחרי המחלה ולטפל במידת הצורך. הטיפול נעשה על ידי כוויות של לייזר שהורסות את היקף הרשתית באזור הפגוע, כיוון שאותה רשתית מפרישה חומר שגורם לשגשוג של כלי דם הפגומים, ואלו עלולים לפגוע בכלי הדם התקינים. צריבת האזור מונעת את התפשטות המחלה.
טיפול נוסף, שנכנס בשנים האחרונות, הוא הזרקת אבסטין - חומר שעוצר את השפעת החומר שמפרישים כלי הדם הפגועים, בדומה לטיפול בלייזר. ההזרקה מצריכה טיפולים חוזרים, ובכלל - כל עוד המחלה פעילה, ממשיכים בטיפול.
האם הראייה של התינוק שלכם בסכנה?
תינוק מתחיל לפתח את רפלקס המעקב אחר פניהם של הקרובים אליו החל בגיל חודשיים. במידה שהתינוק אינו עוקב אחר תנועות עצמים קרובים, יש להגיע לבדיקת רופא עיניים.
אם התינוק מפתח ריצוד (ניסטגמוס), כלומר תנועות עיניים מהירות לאחד הכיוונים (מטה, מעלה, לצדדים או באלכסון) הדבר עלול להעיד גם כן על פגיעה עינית.
בגיל מאוחר יותר, אם התינוק בוכה כשמסתירים לו עין אחת, ייתכן שאינו רואה היטב בעין החשופה, בעיה הדורשת גם היא בדיקת רופא עיניים. גם עיכוב בהתפתחות המוטורית עלול להיות קשור.
אף שבדיקת עיניים אינה בפרוטוקול המחייב בטיפות חלב, ממליצים כיום מומחים להגיע לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים בגיל שנה עד שנתיים, כיוון שלעיתים עלולות להתפתח בעיות ראייה שאינן גלויות לעין ומסוכנות, ובהן קטרקט מולד, טשטוש בראייה בעין אחת בשל הצורך במשקפיים שעלול לגרום לעין עצלה, ובעיות אחרות.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet
לפנייה לכתב/ת 
