15 ק"מ ב-54 דקות: סיוט עומסי הרכבת הקלה
העבודות להקמת הרכבת הקלה האריכו את זמן הנסיעה. יוליה מראש העין מתארת את הדרך לעבודה "זוועת עולם", יפית מנתניה עושה "סיבובי הקפה", ומיכאל מפתח תקווה יוצא מהבית ב-6:00 לאיכילוב, ומתי הוא יגיע? כך נראית הדרך הארוכה והקשה לעבודה
"אחרי שעה וחצי בפקקים אני מותש, יום העבודה מתחיל עם צורך גדול להתאושש". מיכאל סונבוליאן (37), תושב שכונת עין גנים בפתח תקווה, עושה את דרכו מדי יום לבית החולים איכילוב בתל אביב. כמו ישראלים רבים שמתפרנסים בעיר הגדולה, סונובליאן נאלץ להאריך את משך נסיעתו באופן משמעותי עקב השלב הראשון בעבודות להקמת תחנות הרכבת הקלה של מטרופולין תל אביב. "זה טירוף שנמשך שעה וחצי בתוך גוש דן", מתאר סונובליאן את הסבל שעמו הוא מתמודד.
עם תחילת העבודות באוגוסט חזו הרשויות הרלוונטיות פקקי ענק בדרכים המובילות לתל אביב. ארבעה חודשים אחר כך ניתן לקבוע בוודאות שהתחזית האיומה התממשה - והיא עלולה להחמיר. מהנתונים עולה כי זמן הנסיעה הממוצע בכביש איילון צפון עומד כעת בשעות הבוקר על 54 דקות. בכביש 5 עומד זמן הנסיעה לעיר הגדולה על 45 דקות, קטע של ארבעה קילומטרים מפתח תקווה לרמת גן ייקח לכם 22 דקות במהירות נסיעה של 10 קמ"ש בממוצע.
עבודות הרכבת הקלה על תחנת אלנבי המקבילה לרחוב רוטשילד הביאו לעומסי תנועה בכניסה לתל אביב מכיוון לה גווארדיה ודרך השלום, שהושפעה גם מתחנת קרליבך המוקמת על חורבות גשר מעריב. העבודות על תחנת ארלוזורוב ושאול המלך, שכללו צמצום במספר הנתיבים, יצרו פקקים בכניסה לתל אביב מכיוון גבעתיים ומתחם הבורסה.
הנתונים מלמדים עוד כי בשעות השיא התארכו הפקקים גם בכביש 1 מירושלים לתל אביב. משרד התחבורה פעל לצמצם את מספר כלי הרכב הנכנסים לצירים המרכזיים, אך בפועל המגמה הייתה הפוכה. במקביל, לא מעט נוסעים הקדימו את שעת יציאתם מהבית ובהתאמה לכך הוקדמה שעת היווצרות הפקקים.
כך לדוגמה, כמות כלי הרכב שנעה על כביש 1 בין נתב"ג לשפירים בנובמבר 2014 בין 6:00 ל-7:00 בבוקר עמדה על 5,303, ושנה לאחר מכן נספרו על הכביש באותן שעות 5,930 כלי רכב בממוצע. מנגד מראים הנתונים כי חלה ירידה במהירות הנסיעה בכביש 1. כך למשל, המהירות הממוצעת ב-2014 בכביש זה בשעה 6:00 בבוקר עמדה על 109 קמ"ש, ובנובמבר האחרון עמדה על 100 קמ"ש. בשעה 6:30 חלה בתוך שנה ירידה של 16 קמ"ש במהירות, ובשעה 7:00 בבוקר הנסיעה בכביש 1 הייתה במהירות ממוצעת של 52 קמ"ש לעומת 41 קמ"ש באותה השעה לאחר תחילת עבודות הרכבת הקלה.
יוליה ריידר (29), אדריכלית מראש העין, עובדת באזור גבול תל אביב-גבעתיים. לטענתה, המסלול שהיא עושה זה שנה וחצי התארך מאז תחילת העבודות על הרכבת בכ-20 דקות. "המחשבה היא שאם אצא דקה אחרי 7:00 לא אגיע למקום העבודה שלי בפחות משעה ו-20 דקות", אמרה ריידר. "אני נמנעת מנסיעה באלוף שדה, שלאורכו מתרחשת זוועת עולם כל הנסיעה לדרך השלום".
ריידר סיפרה כי לפני תחילת עבודות הרכבת היא הייתה יוצאת לעבודה בשעה 7:30 ואז הנסיעה הייתה נמשכת כ-45 דקות. "עכשיו אני נוסעת 20 דקות יותר, וכל פעם שמתחילה עבודה על עוד תחנה הנסיעה מתארכת בחמש דקות נוספות".
יפית חכמון ביגר מקריית השרון בנתניה עובדת זה ארבע שנים ברחוב הרצל בתל אביב. לדבריה, העבודות על הרכבת הקלה האריכו את הדרך בחצי שעה. "עד תחילת העבודות הנסיעה הייתה אורכת שעה ועכשיו זה כבר שעה וחצי. העבודות לא רק מאריכות את הפקקים, אלא גם מאלצות אותי לבצע סיבוב היקפי בתוך תל אביב".
חכמון ביגר אמרה עוד כי "אם בעבר הייתי עולה ללה גווארדיה ונוסעת 'דוך' לעבודה, עכשיו אני צריכה להיכנס דרך התחנה המרכזית הישנה, רחוב העלייה ואלנבי. זה מעקף שאני נאלצת לעשות כי חסמו את הנתיב מלה גווארדיה לכיוון אלנבי בגלל העבודות. גם בדרך חזרה אני נאלצת לעשות עיקוף ובמקום 10 דקות – זה לוקח לי עכשיו חצי שעה".
מקס מורוגובסקי (26) מתגורר בשכונת נאות רחל בחולון ועובד באזור התעשייה רעננה צפון. לצורך ההגעה לעבודתו הוא נוסע מדי בוקר דרך נתיבי איילון וחולף על פני תל אביב. הדרך שלו התארכה בחודשים האחרונים בכ-20 דקות. "זו דרך מתישה", קובע מורוגובסקי, פעיל בארגון "נוסעי התחבורה הציבורית בישראל".
על אף פעילותו למען שיפור התחבורה הציבורית ציין מורוגובסקי כי נסיעה בפקקים ברכב מחולון לרעננה מהירה יותר מאשר נסיעה בתחבורה הציבורית. "אם הייתה לי דרך יעילה להגיע לעבודה באוטובוס, הייתי עושה את זה בלי להתלבט".
מיכאל סונבוליאן, שעושה כאמור מדי יום את הדרך מפתח תקווה לתל אביב, נוסע במסלול זה כבר עשר שנים. "לפעמים אני נוסע באוטובוסים ולפעמים באופניים. בימים שבהם אשתי צריכה טרמפ לעבודה אני יוצא עם הרכב ממש מוקדם, ב-6:00 בבוקר, ואז זה לוקח לי 20 דקות. אם אני שם את הילד הקטן בגן אני יוצא רק אחרי 7:30 ואז הנסיעה הופכת לסיוט".
יונתן זילברברג, מנכ"ל חברת DECELL טכנולוגיות המתמחה בניטור תנועה, הסביר: "הנתונים מבוססים על ניתוח נתוני מיקום של מכשירי GPS והם עדכניים לשבועות האחרונים. ההתרשמות שלנו היא שיש עלייה בפקקים בכניסה לתל אביב, היא עדיין לא דרמטית - אך היא קיימת והיא מתונה. ניכר שהייתה היערכות נכונה וגם שם
הנהגים שינו את ההתנהגות שלהם - מה שהשפיע על הנזק הפוטנציאלי".
אבי בן-ארי, סמנכ"ל שיווק של "הנתיב המהיר", הצביע על דפוסי נסיעה שונים מבעבר. לדבריו, "אנחנו רואים בכניסות לתל אביב שינוי באופן הרגלי הנסיעה, כמות יותר גדולה של כלי רכב מגיעה לתל אביב בבוקר ומכאן שניתן להסיק שאנשים מקדימים את הגעתם לתל אביב - ניתן לשייך את זה לעבודות הרכבת הקלה. ניתן לראות גם שכמות הרכבים הנוסעים בכביש בשעות 7:00-6:00 בבוקר, והתוצאה היא ירידה במהירות הנסיעה בכניסה המזרחית לתל אביב כי יש יותר כלי רכב שרוצים להיכנס".
"הנתיב המהיר" מאפשר לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שבהם נוסעים יותר משלושה אנשים לדלג על הפקקים ולהגיע לתל אביב בנתיב עוקף ומהיר. המשתמשים בנתיב מוזמנים להשאיר את רכבם בחניון שפירים ולעלות על שאטלים ללב תל אביב - בעוד מי שבוחר לעשות זאת ברכבו הפרטי ובגפו ייאלץ לשלם על השירות. אלא שהשירות לא מופיע באפליקציית WAZE, וב"נתיב המהיר" מעריכים כי הגדלת הפקקים נוצרה בין היתר בשל השמטת עורק מרכזי זה בדרך לתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
