בלי תקציב מאושר: סכומי עתק למשרדי הממשלה

עשרה וחצי חודשים של ניהול תקציב המדינה על ידי החשבת הכללית באוצר, בהיעדר תקציב מדינה מאושר, הסתכמו במכסת הוצאה ממשלתית חודשית בסך 32.7 מיליארד שקל. לפי דו"ח שפרסמה היום (א') החשבת, המשרד הממשלתי שקיבל את התקציב הגדול ביותר שאושר בתקופה זו להתקשרויות חריגות הוא משרד התחבורה עם תקציב של כ-23 מיליארד שקל ולמערכת הביטחון אושרו כ-6 מיליארד שקל להתקשרויות.

הגוף שאושר לו מספר התקנים הגדול ביותר הוא רשות המסים, עם 364 תקנים. המשרד שקיבל את תקציב התמיכות הגדול ביותר בגופים נתמכים הוא משרד הבריאות עם 565 מיליון שקל, ובמקום השני האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך עם 349 מיליון שקל.

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר רק ב-19 בנובמבר. מה-1 בינואר ועד אז, נוהל תקציב המדינה על ידי אגף החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. זאת במסגרת חוק יסוד משק המדינה, לפיו בשנים שבהן לא התקבל חוק התקציב לפני תחילת שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא בכל חודש סכום ששווה 1/12 מתקציב השנה הקודמת.

הצעת התקציב הראשונה ל-2015 הוגשה בנובמבר 2014, אבל חודש לאחר שאושרה בקריאה ראשונה אושר החוק להקדמת הבחירות ל-17 במארס 2015, מה שהוביל לכך שתקציב המדינה לא אושר. לכן נערך אגף החשבת הכללית להפעלת התקציב במשטר ה-1/12 עד אישורו של תקציב 2015 ב-19 בנובמבר.

עבאדי-בויאנג'ו, במסגרת סמכויותיה, מינתה ארבע ועדות חריגים בראשות סגנים בכירים: ועדת חריגים מרכזית להתקשרויות המשרדים (למעט מערכת הביטחון), ועדת חריגים לענייני כוח אדם, הדרכה ורווחה, ועדת חריגים לתמיכות וועדת חריגים למערכת הביטחון. "ניהול תקציב המדינה בהיעדר תקציב מאושר על ידי הכנסת במשך כמעט 11 חודשים היווה אתגר חסר תקדים לאגף החשב הכללי", אמרה היום עבאדי-בויאנג'ו, "במהלך תקופה זו איפשרנו רציפות תפקודית של הממשלה תוך קבלת אלפי החלטות ואישור התקשרויות בסכומים מהותיים".

שני לביטחון: משרד התחבורה הוציא 23 מיליארד שקל ב-2015(צילום: אמיל סלמן )

שיעור ביצוע התקציב נמוך מהממוצע בעשור האחרון

מדו"ח החשבת עולה כי מכסת ההוצאה הממשלתית החודשית עמדה על 32.7 מיליארד שקל וכי שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים עד לסוף נובמבר מהתקציב המאושר היה 85.8% לעומת שיעור ביצוע ממוצע ב-10 השנים האחרונות של 86.3% (הפרש של כ-1.4 מיליארד שקל). ועדת החריגים המרכזית להתקשרויות המשרדים (למעט מערכת הביטחון) שפעלה במסגרת ניהול התקציב בחנה בקשות לאישור התקשרויות שאינן שוטפות ואינן חוזרות ונשנות ואת בקשות המשרדים לנסיעות לחו"ל (עד מארס 2015, אז הועברה סמכות זו למנכ"לי המשרדים).

ועדה זו אישרה בקשות בהיקף של 47.3 מיליארד שקל. התקציב הגדול ביותר שאישרה הוא כאמור למשרד התחבורה, בסך 23 מיליארד שקל. אחריו למשרד האוצר בסך 6.6 מיליארד שקל ולמשרד השיכון בסך 3 מיליארד שקל. התקציבים הדלים ביותר שאושרו במסגרת זו הם לרשות האוכלוסין וההגירה בסך 4,400 שקל, ללשכת המרכזית לסטטיסטיקה בסך 8,800 שקל ולמעיין החינוך התורני בסך 120 אלף שקל.  ההתקשרויות של מערכת הביטחון אושרו בוועדה נפרדת, ובה אושרו בקשות בהיקף כ-6 מיליארד שקל.

ועדת החריגים לכוח אדם, הדרכה ורווחה אישרה 1,188 משרות מתוך 1,466 שהוגשו. 364 מהן לרשות המסים, 255 מהן למשרד לביטחון פנים ו-237 מהן לרשות האוכלוסין וההגירה. ועדת החריגים לענייני תמיכות דנה בבקשות שהוגשו על ידי המשרדים למתן מקדמות לגופים מכוח תקנות התמיכה הקיימות ואישרה מקדמות בסך 1.6 מיליארד שקל לחודשים ינואר-ספטמבר. משרד הבריאות קיבל כאמור את תקציב התמיכות הגדול ביותר, 565 מיליון שקל, עבור תמיכה בקופות החולים. אחריו האגף לחינוך תורני במשרד החינוך עם 349 מיליון שקל עבור תקנת תמיכה בלימוד ופעילות במוסדות תורניים. במקום השלישי משרד התרבות והספורט עם 60 מיליון שקל עבור תקנת תמיכה בתיאטרון.