לא נושמת לרווחה. נשיאת ברזיל מאבדת גובה
משבר כלכלי ופרשיות שחיתות שבהן מעורבת מפלגת השלטון מאיימים להביא להדחת הנשיאה דילמה רוסף. האם זהו סוף עידן שלטון השמאל באמריקה הלטינית, שבשנים האחרונות התערב משמעותית בחיי היומיום של האזרחים?
האם אמריקה הלטינית שוב משנה את אופייה הפוליטי? האם תם עידן ממשלות השמאל באמריקה הלטינית? ואם כן, מדוע עכשיו? המשבר הנוכחי בברזיל שבמסגרתו נתונה המדינה במצב של שיתוק תפעולי עם ממשלה ששמטה מידיה, למעשה, את סמכותה הפוליטית בעקבות פרשיות שחיתות, איבדה את תמיכת הציבור, ואינה מסוגלת להתמודד עוד עם משבר כלכלי חמור, מייצג במידה רבה ויכוח פוליטי החובק מדינות רבות באמריקה הלטינית וטומן בחובו את הזרז לנפילתן של ממשלות שמאל נוספות באזור לאחר תקופה ארוכה של מדיניות רווחה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ברוב מדינות אמריקה הלטינית התפתחה משנות האלפיים תפיסה פוליטית לפיה יש לחשוב מחדש על מעמדה ותפקידה של המדינה (בעיקר כתוצאה מהמשברים הסוציו-אקונומיים והפוליטיים בתקופת המדיניות הניאו-ליברלית באזור בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת). תפיסה פוליטית זו ניסתה בעיקרה לענות על שאלה כביכול פשוטה: מהו הגבול התקין להתערבותה של המדינה בחיי היומיום?
להתערב או לא להתערב - זו השאלה
אינטלקטואלים שונים לצד פוליטיקאים בכירים במחנה השמאלי של המפה הפוליטית באמריקה הלטינית החלו להציע פתרון חדש-ישן לבעיה זו: על המדינה להתערב באופן משמעותי יותר בחיי היומיום של אזרחיה. במילים אחרות, לפי תפיסה פוליטית זו המדינה איננה צריכה להגביל את התערבותה ולהשקיף על הנעשה מלמעלה רק בתור רגולטור של השוק החופשי, אלא עליה לשמש שחקן לכל דבר, שכן היא, ורק היא, מסוגלת לתת מענה אמיתי לאזרחיה, בניגוד לאנשי העסקים הדואגים בעיקר לרווחתם.
יש לזכור כי רוב מדינות אמריקה הלטינית הגיעו למצב שבו כמעט מחצית מאוכלוסייתן הוגדרה ענייה. על רקע מדיניות הפרטה והדאגה לצמצום הגירעון התקציבי, הועלו דרישות למהלכים חברתיים ולזכויות אזרחיות, שלא מצאו מענה באותה עת מצד קבוצות חברתיות גדולות, בהן מובטלים, פנסיונרים, סטודנטים, אך לצדם גם מיעוטים אתניים, הקהילה ההומו-לסבית ומהגרים ממדינות שכנות.
תפיסת השמאל - פופוליסטית ולא דמוקרטית?
בשל העלייה המשמעותית במחירי חומרי הגלם - למשל נפט וסויה - יכלו אותן ממשלות לטינו-אמריקניות לממן נתח גדול יותר של פרויקטים חברתיים חדשים ולסבסד שירותים שונים שנחשבו השקעה ולא הוצאה. או במילים אחרות: נתפשו לא כחוב או הגדלת גירעון בתקציב המדינה, אלא כהשקעה עתידית-חברתית שעוד תניב את פירותיה.
מרבית הביקורת כלפי אותה תפיסה פוליטית הופנתה תמיד - וכך גם היום - נגד אופיים הלא-דמוקרטי של מיישמיה, ממשלות בעלות ניחוח פופוליסטי כזה או אחר, אך חשוב מכך, נגד הניהול הלא יעיל של אותן ממשלות, שלעתים חרג אל מחוזות השחיתות. זו הסיבה לכך שהמשבר בברזיל הוא מבחן חשוב עבור שלטון השמאל באמריקה הלטינית. מה קורה במשבר הפוליטי הנוכחי בברזיל וכיצד הוא קשור לוויכוח הפוליטי של יישום מדיניות שוק חופשי מול מדיניות רווחה?
פרשת השוחד שמטלטלת את ברזיל
רוסף עלתה לשלטון בברזיל בפעם הראשונה בשנת 2011 כממשיכה הטבעית של הנשיא לואיס אינסיו (לולה) דה-סילבה, שניהם ממפלגת הפועלים של ברזיל. במהלך שלטונו של לולה כיהנה רוסף בתור שרת האנרגיה (2005-2003) ולאחר מכן כראש מטה הנשיא עד שנת 2010, אז התפטרה במטרה להתמודד לבחירות לנשיאות. בשנה זו ניצחה רוסף הן בסיבוב הראשון והן בסיבוב השני, ובשנת 2014 נבחרה שוב לנשיאת ברזיל עם 41,59 אחוזים מהקולות בסיבוב הראשון ו-51,64 אחוזים בסיבוב השני.
בפרשת "פטרובראס", אנשי עסקים שמקורבים למפלגת השלטון, ביחד עם פוליטיקאים בכירים, חשודים במעורבות בעסקאות שוחד לצורך קידום פרויקטים שונים, ונבדקת אפשרות שחלק מהכסף הגיע לידי בכירים בממשל ואף למפלגה עצמה כדי לממן את פעילותה בבחירות ואחריהן.
לראשונה מאז 1937: "דיווחי הממשלה שגויים"
פרשה זו התפוצצה כאשר הוועדה הפרלמנטרית האחראית על ביקורת תקציב המדינה קבעה שהמספרים שעליהם דיווחה הממשלה שגויים. אף שמדובר במהלך פוליטי בעיקרו, זו הפעם הראשונה מאז שנת 1937 שהוועדה מקבלת החלטה שכזו.
אף ששתי הפרשות עדיין נתונות תחת בדיקה וחקירה, כמה שרים, אנשי ציבור ופוליטיקאים חשובים המשתייכים לקואליציית השלטון כבר נידונו למאסר. כך למשל, חבר הפרלמנט קמארגו קוראה נידון לשבע שנות מאסר ונקנס בסכום של שלושה מיליון דולר לערך, שהם דמי השוחד שקיבל. החלטה סופית לגבי החשדות הכלליים טרם התקבלה, אך אמון הציבור הברזילאי בממשלת רוסף, כמו גם תדמיתה האישית, כבר נפגעו פגיעה חמורה, אולי אנושה. לפי סקרים שונים, 63 אחוזים מהברזילאים סבורים כי מדובר בממשלה גרועה ורק 13 אחוזים חושבים שמדובר בממשלה טובה. עם זאת, חשוב לציין כי לפגיעה בתדמית הממשלה הברזילאית תרמו גם החלטות כלכליות לא פופולריות כגון העלאת מסים, קיצוצים בתקציב הרווחה והפסקת מימון של פרויקטים שונים בפריפריה.
בגלל גודלה של כלכלת ברזיל ומעמדה בזירות האזורית והבינלאומית, הדרך שבה היא תפתור את המשבר הנוכחי תשפיע רבות על השיח הפוליטי ועל מעמדו של השמאל כאופציה רלוונטית בשלטון דמוקרטי. העתיד עודנו לוט בערפל, אך ייתכן שנפילת ממשלת רוסף תשים קץ לשיח פוליטי-כלכלי שאפיין את הזירה הציבורית במדינות אמריקה הלטינית בעשור האחרון.
ד"ר מאוריסיו דימנט וד"ר אסף אשכנזי הם חוקרים ביחידת אמריקה הלטינית במכון טרומן, האוניברסיטה העברית
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
