תושב ת"א צורך ב-66% יותר מים מתושב י-ם
הלמ"ס פרסם דו"ח בנוגע לשימוש וחסכון במים ממנו עולה כי בזמן שבירושלים כמחצית מהתושבים שותים מי ברז, בתל-אביב ובחיפה רק רבע מהתושבים שותים מים מהברז. עוד עולה מהנתונים כי הישראלים צורכים פחות מים לעומת 2003 והם סוגרים את המים כשהם מצחצחים שיניים
שליש (33%) מהישראלים בני 20 ומעלה שותים בביתם בדרך כלל מים מהברז, 44% שותים מי ברז מסוננים או מטוהרים ו-23% שותים מים מבקבוקים או ממכלים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדו"ח בנושא שימוש וחסכון במים המתפרסמים בצהריים (יום ב').
בין הערים נמצאו הבדלים גדולים מאוד: בירושלים 55% שותים מי ברז, 28% שותים מי ברז מסוננים או מטוהרים ו-17% מים מבקבוקים או ממכלים. לעומת זאת בערים פתח תקווה, נתניה, רחובות, רמת גן, ראשון לציון, חולון ובת ים, פחות מחמישית מהאוכלוסייה שותים מי ברז. בתל אביב-יפו ובחיפה, 22% ו-25% (בהתאמה) שותים מים מהברז בביתם.
שיעור השותים מים מטוהרים או מסוננים בערים אלה, נע בין 43% בבת ים ל-62% ברחובות. בבת ים שיעור השותים מים בבקבוקים או במכלים בביתם הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות - 46%. ביישובים המונים פחות מ-100 אלף תושבים, 37% שותים בביתם מים מהברז, 42% מי ברז מטוהרים או מסוננים ו-21% מים מבקבוקים או ממכלים.
צריכת המים העירונית לנפש בממוצע ארצי עמדה על 67.8 מ"ק לנפש ב-2013, לעומת ממוצע של 79.2 מ"ק לנפש בשנים 2011-2002 - ירידה של 14%. ממוצע צריכת המים למגורים לנפש ב-2013 היה 49 מ"ק בהשוואה ל-58.6 מ"ק לנפש ב-2003. אחוז השינוי הגבוה ביותר בצריכת מים למגורים מאז שנת 2002 היה בחיפה - ירידה של 24% (מ-48 מ"ק ל-41.5 מ"ק לנפש). בשנת 2013 מבין הערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) צריכת המים הממוצעת למגורים לנפש הגבוהה ביותר הייתה בתל אביב-יפו (62.4 מ"ק) והנמוכה ביותר בירושלים (37.2 מ"ק).
59% מהישראלים מרוצים מאיכות מי השתייה בברז בביתם (14% 'מרוצים מאוד' ו-45% נוספים 'מרוצים'), שני שלישים (67%) מתושבי בני ברק מרוצים מאיכות מי השתייה בברז בביתם לעומת 42% ברחובות ובבת ים. בתל אביב-יפו, בחיפה ובבאר שבע, 52% מרוצים ממי השתייה בביתם. ביישובים המונים פחות מ-100 אלף תושבים, 62% מרוצים ממי השתייה בביתם. עוד עולה מהסקר כי 41% מהישראלים היו מוכנים לשלם יותר בחשבון המים כדי לשתות מי ברז טובים יותר.
חיסכון במים
אז איך אנחנו חוסכים במים? 86% מהאוכלוסייה סוגרים את ברז המים בעת צחצוח שיניים או ניקיון כלים, 83% משתמשים בחצי כמות המים במכל ההדחה בשירותים, 78% מתרחצים במקלחת עד 10 דקות, 66% מבני 24-20. 67% מבעלי הגינות משקים את הגינה בשעות קרירות: 61% מבני 44-20, 75% מבני 74-45 ו-63% מבני 75 ומעלה. רק 17% מהישראלים אוספים מים לשימוש חוזר (כגון מים מגשמים או ממקלחת).
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי ל-91% מהאוכלוסייה יש בדירה מכל הדחה ("ניאגרה") דו-כמותי בשירותים. למחצית מהאוכלוסייה (50%) יש בדירה מקטין לחץ בברז או במקלחת (חסכמים). ל-13% מהאוכלוסייה יש מכל או אמצעי לאיסוף מים, כגון: מי גשמים או מים ממזגנים.
בשנת 2013 נצרכו בישראל 2,076 מיליוני מטר מעוקב (מלמ"ק) לעומת 1,860 מלמ"ק מים בשנת 2003 - כלומר עלייה של 12% בעשור. בשנת 2013 הופקו 2,106 מלמ"ק מים. מרבית המים שהופקו ב-2013 הם
ממקורות טבעיים (62%), שהם: אקוויפרים (החוף וההר), קידוחים, הכנרת ומעיינות. שאר המים התקבלו מהתפלת מי ים (16%) וממי קולחין שמקורם בטיהור שפכים (22%), ששימשו בעיקר את המגזר החקלאי.
בלמ"ס הדגישו כי בכדי להתמודד עם המחסור במים שפירים ממקורות טבעיים (הכנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר), הואצה והורחבה הקמתם של מתקני התפלת מי ים על קו החוף של הים התיכון. בשנת 2014 הופקו מי ים מותפלים בנפח של 350 מלמ"ק באמצעות 4 מתקני התפלה ממי הים התיכון - עלייה של כ-33% בנפח ההתפלה ביחס ל-2010. 34% מסך המים שהותפלו הופקו במתקן שורק, 24% במתקן חדרה, 23% באשקלון ו-19% בפלמחים. בנוסף יש מספר מתקנים להתפלת מים מליחים שמקורם באקוויפר ומתקן התפלה באילת. נפחם הכולל נאמד בכ-50 מלמ"ק והם מהווים 12% מסך המים המותפלים.
לפנייה לכתב/ת 
