נא להכיר: המדען הישראלי שיגרום לנו להגיע לגיל 100

הנעורים הפכו כבר מזמן למוצר הצריכה הלוהט ביותר בשוק. חברות הקוסמטיקה, התרופות, המזון והתוספים משקיעות בהם מיליונים, עשירי עולם מזדקנים הפכו את החיפוש אחריהם להובי, והייטקיסטים נמרצים רואים בהם השקעה מרתקת. מדי יום כמעט אנחנו שומעים שהפתרון לנעורי נצח כבר כאן, במרחק נגיעה. אבל עכשיו יכול להיות שמדובר בדבר האמיתי.

הכירו את האיש שעובד בהאטת קצב ההזדקנות שלנו, פרופ' ניר ברזילי, מנהל ומייסד המכון לחקר ההזדקנות בבית הספר אלברט איינשטיין לרפואה של ישיבה יוניברסיטי בניו יורק. מדי בוקר הוא מגיע למעבדה עם הרצון לצמצם את הסבל, המחלות והכאבים שנלווים לתהליך ההזדקנות, ועל הדרך גם להאריך את תוחלת החיים של האנושות.

קיראו עוד

מהו הסוד של האנשים המבוגרים שנראים צעירים לגילם?

נלחמים בזמן: 10 דרכים להצעיר הפנים ב-10 שנים

בימים אלה ברזילי עובד על פרויקט חדש ושאפתני שמכה גלים בעולם וכבר זכה לכותרת מרחיקת הלכת "גלולת הנעורים", ואם יצליח, זה עשוי לחולל מהפכה של ממש בכל היחס שלנו למחלות ולזיקנה.

ברזילי מוביל מחקר קליני בשם "הכוונת ההזדקנות באמצעות מטפורמין" (Targeting Aging with Metformin, או בקיצור - TAME), שמבקש לבדוק אם מטפורמין, תרופה המיועדת לטיפול במחלת הסוכרת, מסוגלת גם לדחות את הופעתן של מחלות הנקשרות עם הזדקנות: סרטן לסוגיו, מחלות לב וליקויים קוגניטיביים.

צפו בפתיחה של הרצאתו של פרופ' ברזילי:

"לדחות את הזיקנה ואת התקדמות המחלות"

המחקר נמצא כרגע בשלבי התכנון הסופיים שלו ובחיפוש אחר מקורות מימון. במסגרת המחקר המתוכנן ייטלו את המטפורמין אלפי קשישים, חלקם סובלים ממחלות לב, סרטן וליקויים קוגניטיביים, וחלקם בעלי פוטנציאל לחלות בהם. במקביל, קבוצה שנייה ושווה של נבדקים תיטול פלצבו.

ההשוואה בין הקבוצות (בשקלול נתונים כמו הרגלי אכילה ועישון) תוכל להוכיח האם צריכת מטפורמין אכן מצליחה להאט את קצב התקדמות המחלות, למנוע אותן או למנוע מחלות שלרוב נקשרות עם הופעתן, ואף להאריך את תוחלת החיים.

"היום אנחנו בנויים לטפל במחלה אחת בכל פעם שהיא מופיעה", מסביר ברזילי בריאיון בלעדי למגזין מנטה. "מערכת הבריאות מחולקת למוסדות שכל אחד מהם תומך במחלה ספציפית: יש מוסד להתמודד עם סוכרת, לבעיות לב או לסרטן. ההיגיון של המבנה הזה אומר, נטפל במחלה באמצעות תרופה וכך למעשה נטפל בזיקנה. אבל אנחנו אומרים שהכיוון צריך להיות: נטפל בזיקנה ועל ידי כך נטפל במחלות.

"תחשבי על אנשים זקנים שלכל אחד מהם יש שש מחלות ולכל מחלה הם לוקחים שתי תרופות. למעשה, הגורם של כל אחת מהמחלות האלה הוא הזיקנה עצמה, אז אנחנו אומרים - בואו נטפל בה ונדחה בכמה שנים את הופעת המחלות. לאט־לאט אנשים יתחילו להבין את התפיסה הזאת".

מדובר בתפיסה מהפכנית.

"נכון. המטרה שלנו בעצם היא להשיג בריאות טובה יותר, והארכת החיים היא בונוס נלווה. אנחנו שואפים שהתרופה בעצם 'תדלג' על חמש או שמונה השנים האלה בסוף חיינו, שבהן לרוב אנחנו חולים ואיכות החיים שלנו ממש ירודה. העובדה שדחיית מחלות תוביל גם להארכת חיים, זו כבר תופעת לוואי".

מי מתעניין במחקר הזה כרגע?

"יש שלוש קבוצות שמתעניינות בו. קבוצה ראשונה היא של אנשים שלא רוצים למות ומחפשים פתרון לחיי נצח. יש ביניהם כמה מדענים, אבל בעיניי יש בתפיסה שלהם בעיה פילוסופית ומבחינתי הם לא קולגות שלי. קבוצה נוספת היא חסידי האנטי אייג'ינג. בדרך כלל מדובר בשרלטנים שמציעים תרופות או צמחים שלא נבחנו מדעית, והמטרה שלהם כספית נטו.

"הם אומרים: 'קחי חיי נצח', ואז כשאת מתה, אין מי שיתבע אותם על שקר. אני שייך לקבוצה השלישית. אני מדען. אנחנו לא מאמינים בחיי נצח אבל כן מאמינים שאפשר להאריך חיים בצורה מדעית, במעבדה".

"אנחנו שואפים שהתרופה בעצם 'תדלג' על חמש או שמונה השנים האלה בסוף חיינו, שבהן לרוב אנחנו חולים ואיכות החיים שלנו ממש ירודה". פרופ' ניר ברזילי( )

ראש קטן? לא אצלי

פרופ' ברזילי, 59, הוא כוכב תקשורת של ממש בארצות הברית, וקל מאוד להבין למה: הוא מפוצץ בכריזמה ובחוש הומור יש לו רעיונות יוצאי דופן, והחזון שלו, שאותו הוא מתאר ברהיטות, מרגש ומעורר השראה.

הוא נולד בחיפה לאב רופא ולאם אחות, ולדבריו ידע תמיד שגם הוא "יגמור במעבדה עם חלוק לבן וסטתוסקופ". את השירות הצבאי שלו סיים בדרגת סגן כמג"ד הדרכה, ועל פי "הניו יורק טיימס" אף השתתף במבצע אנטבה (הוא מעדיף שלא להרחיב על כך את הדיבור). אחרי השחרור התקבל ללימודים בפקולטה לרפואה בטכניון, שם קיבל תואר דוקטור והתמחה ברפואה פנימית וגריאטריה בבית החולים הדסה.

בגיל 33 ארז ברזילי את תחילת הקריירה שלו ונסע להזניק אותה בהתמחות באוניברסיטת ייל. שם גם פגש את אשתו לורה, השניים נשארו לחיות בארצות הברית (כיום הם מתגוררים בווסטצ'סטר, ניו יורק, עם שני ילדיהם), וברזילי החל לרוץ הרבה יותר רחוק משחלם.

"אני לא בטוח שאם הייתי נולד בארצות הברית הייתי נמצא באותו מקום", הוא מסביר את ההצלחה שלו. "לבוא עם הניסיון של הצבא היה הדבר הכי חשוב בקריירה שלי. כשאנשים שואלים אותי איך הצלחתי ככה בתור מהגר דור ראשון, אני עונה להם בפשטות: בגלל הצבא. אתה נכנס לצבא כמו אפס אחד גדול, נהיה מפקד, מהר מאוד אתה מוצא את עצמך אומר לאחרים מה לעשות, מקבל אוטו, מזכירה, סיורים בהליקופטרים. אתה בעצם עובר חיים שלמים בשלוש שנים, וזו חוויה שנותנת לך ביטחון גנרי.

"כשהגעתי לארצות הברית, לא באתי להוכיח איזה סוג מהגר אני או אם אני טוב או לא. באתי ואמרתי, בוא נעשה את החיים השניים שלי פה. בניגוד להרבה מהעמיתים שלי אני לא יכול להיות ראש קטן. אני דווקא כן רוצה להתעמת עם הסביבה. כאן רוב האנשים לא רוצים ליזום דברים גדולים. הם רוצים פשוט לעבוד".

בהתאם לתפיסת העולם הזאת נלחם ברזילי בימים אלה על מה שלדעתו יכול לשנות את עתיד הרפואה.

"מעבר לניסיון להוכיח את יעילותה של המטפורמין בדחיית הזיקנה הוא מבקש לשכנע באמצעות המחקר הזה את מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להכיר בזיקנה כמחלה ובכך לפתוח דלת למחקרים נוספים בתחום. בנוסף הוא מבקש לאשר את השימוש במטפורמין שלא במסגרת ההתוויה המקורית שלה אלא כתרופה הנלחמת בזיקנה.

איזו סיבה יש ל־FDA לא לאשר את התרופה להתוויה החדשה שאתם מייעדים לה?

"התשובה מאוד פשוטה ופוליטית. ה־FDA הוקם ב־1938, והמטרה שלו היא לספק תרופות נגד מחלות. בחוק ה־FDA היה סעיף שמגדיר מחלות, הרבה מהן כבר ממש לא מטרידות אותנו היום, וההפך - אחרות לא היו קיימות אז כלל.

למשל, בעבר יתר לחץ דם לא נחשב למחלה, ועד שחברות התרופות לא הוכיחו שהורדת לחץ הדם יכולה לקדם את הטיפול במחלות אחרות, הן לא קיבלו אישור לייצר תרופות שמיועדות למטרה הזאת. אנחנו, המדענים, לא רוצים לקרוא לזיקנה מחלה. זה חלק מהטבע. אז אנחנו מנסים לגרום ל־FDA לתת לנו אישור למנוע קבוצה של מחלות שקשורות לזיקנה".

זו נשמעת בעיקר בעיה סמנטית.

"העניין הוא שהחזון שלנו לא מסתכם במחקר הספציפי הזה, אלא אנחנו שואפים להיות חלוצים ולפתוח פתח לנישת מחקר חדשה, ואם אין אישור FDA, הביטוח הרפואי של הציבור לא ישלם על התרופה או יכניס אותה לסל, ולחברות התרופות לא תהיה שום מוטיבציה לפתח תרופות כאלה או להשקיע כסף במחקרים שלהן. אנחנו צריכים להגיע למצב שהעולם יבין שתרופה כזאת תחסוך הרבה כסף - למדינה, לציבור, למערכת הבריאות.

"היום המטפורמין הוא התרופה הכי טובה שיש נגד הזדקנות, אבל היא בעיקר מהווה פריצת דרך לתרופות אחרות שימנעו זיקנה ומחלות. המטרה שלנו היא למשוך חברות תרופות להתחיל לפתח תרופות טובות יותר. אנחנו בעצם סוללים להן את הדרך".

אתה מאמין שהמטפורמין תדחה גם את הזדקנות התאים בגוף?

"אם את שואלת אם ניראה צעירים יותר, אז התשובה היא כן. אנחנו חושבים שנראה שינוי בקצב הזדקנות העור, באיכות הראייה ובכלל. אנחנו מתכננים לעקוב אחרי סימני זיקנה רבים, כמו שיער למשל, ולראות איך מעכבים אותם. אנחנו מניחים שהרבה תופעות חיצוניות יידחו". 

איך מגיעים לגיל 100?

הניסיון להבין את הגנטיקה של הזיקנה עמד במוקד מחקר שהוביל ברזילי במשך 12 שנה, מ־1998 ועד 2010. הידיעה שמספר מועט של אנשים חוצים את גיל 100 גרמה לו לחפש את הסיבה לכך.

מי שהייתה דוגמה חיה לכך עבורו היא פרידה בוכנוולד, סבתה של אשתו, שנפטרה בגיל 102, ניהלה זוגיות עד ימיה האחרונים, וחלתה רק כשבועיים לפני פטירתה. קשישים כמוה חיפש פרופ' ברזילי למחקר: מאריכי ימים בצורה יוצאת דופן, בריאים ומנהלים חיים מלאים.

כ־600 יהודים אשכנזים בני 100 בממוצע נבחרו להשתתף במחקר. במחקר המשך, וכדי לבדוק אם אריכות הימים גנטית ועוברת בתורשה, בדק ברזילי גם את בני משפחותיהם של מאריכי הימים - יותר מ־700 איש בני 65־85 - והשווה אותם מול קבוצת ביקורת של אנשים באותם גילאים שאין להם שום קירבה גנטית לנבדקים.

המחקר מצא באופן מובהק שאריכות הימים גנטית ועוברת מדור לדור. ברזילי הצליח לאתר שתי מוטציות גנטיות שהופיעו אצל הנבדקים. הראשונה היא מוטציה בגן הקרוי CETP, שמובילה לייצור מוגבר של כולסטרול "טוב" (HDL) ובנוסף נמצאה כמעכבת תופעות של אלצהיימר (במאמר שפרסם ברזילי בכתב העת היוקרתי JAMA, נמצא כי שכיחות הופעת האלצהיימר והירידה הקוגניטיבית אצל אנשים שנושאים את המוטציה נמוכה ב־70% לעומת אלה שלא נושאים אותה).

המוטציה השנייה שאיתר ברזילי היא בגן APOC3, שאצל הנושאים אותה קיים עיכוב בייצור הטריגליצרידים. בנוסף הופיע אצל הנבדקים גן ה־ADIPOQ, שלו חשיבות רבה במערכת העיכול. השילוב בין שלוש התגליות האלה זכה לכינוי "גן אריכות הימים". "כשלבן אדם יש גן לאריכות ימים, זה פשוט אומר שהוא עמיד לסביבה יותר מאחרים", מסביר ברזילי.

במחקר נחשפו שתי תכונות נוספות המאפיינות את בני ה־100: הם מייצרים כמות כולסטרול "טוב" (HDL) גבוהה באופן ניכר מהממוצע - כ־80 מ"ג לדציליטר לעומת האדם הממוצע המייצר 45־55 מ"ג לדציליטר. בנוסף, מולקולות הכולסטרול אצלם, גם ה"טוב" וגם ה"רע" (LDL), גדולות יותר. והנה העובדה הבאמת מדהימה: כ־30% מהנבדקים במחקר עישנו יותר מ־40 שנה כשתי קופסאות סיגריות ביום, ו־30% מהם סבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר.

האם המאמץ שלנו לשמור על אורח חיים בריא הוא בעצם לשווא? האם הכל, בעצם, הוא תלוי גנטיקה? "זה לא המסר", מסתייג ברזילי. "אני לא מכריז שבעלי גנטיקה טובה צריכים להפסיק להתאמן, לא להקפיד על תזונה נכונה ולעשן. אני רק אומר שיש לנו עדות לכך שאנשים שיש להם השילוב הגנטי הזה עמידים במשך מאה שנה למה שהורג אחרים".

תוחלת הבריאות

המטרה הסופית היא, כמובן, לייצר תרופות שיחקו את פעולות הגנים האלה והמוטציות שלהם וכך יאפשרו לנו לחיות זמן רב יותר בבריאות טובה יותר. כבר היום חברות שונות מפתחות תרופות המבוססות על ממצאי המחקר הזה, ביניהן חברת התרופות Merck שנמצאת עכשיו בשלב מתקדם של פיתוח תרופה שמחקה את פעילות המוטציה של הגן CETP.

בשורה התחתונה: מהם הגורמים שהכי משפיעים על ההזדקנות שלנו?

"תרופות, מזון וגנטיקה. אי אפשר להפריד ביניהם. תרופות ומזון הם בעצם חלק מהסביבה שבה אדם חי, והגנטיקה היא מה שהוא מגיע איתו לעולם. אנחנו חיים עם הגנים בסביבה שלנו".

ובכל זאת, לאיזה מבין השלושה, להערכתך, יש השפעה משמעותית יותר?

"אצל בני 100, למשל, אני אגיד שהגנטיקה תופסת 70% מתהליך ההזדקנות, והסביבה רק כ־30%. אבל אם תיקחי ילד עם נטייה גנטית להשמנה בישראל, סביבה שבה יש לו הרבה אוכל, הוא יהיה שמן יותר מאחרים, מה שעלול להוביל למחלות הנובעות מעודף משקל.

מצד שני, אם אותו ילד בדיוק היה חי במחנה ריכוז במלחמת העולם השנייה, כנראה היה לו סיכוי לשרוד בלי מזון יותר זמן מלאחרים. אז בסביבה אחת הגנים מסייעים, ובסביבה אחרת - הם הורגים".

לפי תפיסתך, מהי בעצם מטרת העל של המדע: לדחות את ההזדקנות? את המוות? נעורי נצח? עד היכן אתם חולמים?

"גלולת מעיין נעורים שמסיגה לאחור את הזמן והופכת איש זקן לאדם צעיר, כפי שחולמים רבים, לא נראה בימינו. אבל בעשור הקרוב יתפתח שיתוף פעולה בין מדענים לחברות התרופות, ויהיו פריצות דרך משמעותיות במניעת הזיקנה. זה יגרום למהפך של ממש בבריאות שלנו".

ובתוחלת החיים?

"בתוחלת הבריאות".

צפו בהרצאה המלאה: