מתחזים ובאים בטענות / על הביקורת נגד השופטים
זאת כבר הפכה לתופעה: מאמנים ושחקנים משתלחים בבוטות על האוחזים במשרוקיות שגמרו להם את המשחק. ביקורת עצמית לא תמצאו אצלם, גם אם על הדשא מתפתח חוג תיאטרון משובח ושחקנים מתגלגלים כמו מכסחת כדי להטעות את השופטים. שחר אמאנו חושב שמי שמנסה לרמות לא יכול לבוא בטענות למי שטועה
"קיבלנו פנדל לא מוצדק, השחקן שלי פשוט עשה הצגה ונפל ממכה קלה. גם האדום לקבוצה היריבה היה שגוי, לא מוצדק, השחקן שלי הגזים עם ההתפתלויות על הדשא והשופט קנה את זה", (אף מאמן, אף פעם).
לטבלת ליגת העל
איזה כיף זה להיכנס בשופטים. כל מאמן אחרי המשחק מקבל את המיקרופון לפנים ויורה חופשי או ברמזים על האוחז במשרוקית שגמר להם את המשחק. ביקורת עצמית לא תמצאו שם, בטח לא על השחקנים שלהם, שמתחזים בכל משחק במטרה לגרום להרחקת שחקן יריבה, לסחוט פנדלים שלא היו וגם להוכיח שוב ושוב שמקומם בתיאטרון ולא על מגרש הכדורגל.
אותם שחקנים ומאמנים שמקבלים לגיטימציה להשתלח בשופטים לא עוצרים רגע כדי לעשות חשבון נפש, לתהות אולי משהו לא בסדר בהתנהגות שלהם. שריקה לא נכונה של שופט עוד אפשר להבין, אבל שחקנים שבאים במודע ובמתכוון להטעות אותו או לחבל במשחק כדי לנצח - זה יותר חמור.
טעות של שופט בתחילת המשחק הופכת כל שריקה שלו למעוררת מחלוקת, גם אם הוא צודק. הלחץ מהצד שנפגע מתגבר, הדרישה לאיזון של הרחקה או פנדל הופך את כל המשחק לעצבני והשחקנים על המגרש חושבים ש"מגיע להם משהו" על כך שהקבוצה קופחה. על המגרש מתפתח חוג תיאטרון משובח, שבו שחקנים שרק נושמים לעברם מתגלגלים על הדשא כמו מכסחת, אחרים מחזיקים את הקרסול כאילו נכנס בהם עדר שוורים ואחרים נופלים ברחבה כאילו היו עלה בשלכת. והשופט? הוא צריך להיות גם מבקר תיאטרון משובח, כדי להבין אם מולו עומד בוגר ניסן נתיב או סתם שחקן שאיבד את הדרך.
בראש שלי עוד רצה התמונה של יוסי בניון מכדרר ברחבת קריית שמונה בשנה שעברה, ונופל ברחבה בתיאטרליות מוגזמת כדי לקבל פנדל. אחר כך הוא עוד חגג כאילו לקח את גביע אירופה. גם חברו לקבוצה איתי שכטר הוא צוללן ידוע, שלא לדבר על ברק יצחקי שנמרח על הדשא כמעט בכל מגע או ערן זהבי, שהתחזה מול פורטו וצהל באקט שהוביל ללעג על מכבי ת"א באירופה, מאור בוזגלו שהתמוטט מהנגיעה של טאלב טוואטחה בתיקו המאופס של שתי הקבוצות העונה ועוד.
תוסיפו לזה את הלחץ מצד המאמנים על הקוויים, שלעתים מעודדים את השחקנים שלהם ליפול או להתחזות כדי לאזן את המשחק, ותקבלו יריקה אחת גדולה בפנים של אוהדי הכדורגל.
דניאל בר נתן עשה כמה טעויות בשבת, אך לא שמעתם ממאמני שתי הקבוצות שום ביקורת על השחקנים שלהם. גיא לוי, שכנראה רואה משחקים אחרים כשהוא בהפועל ת"א, אפילו רמז שהקבוצה שלו נענשה בפנדל בגלל טעות של השופט בהרחקת עומר ורד, דהיינו פנקסנות. מילה על התיאטרליות של קלאודיו בומבה שהתעופף מהליטוף של ורד וגרם להרחקה? לא אצל לוי. גם ראובן עטר לא יוצא נקי, אחרי שיובל אבידור הפך למועמד הישראלי הבכיר בתחום הקפיצה לרוחק אחרי מגע עם אבו עביד - שהביא להרחקתו, אבל מהמאמן שלו נדם.
שופטים הם בני אדם, וצדק עטר כשאמר שאף אחד מהם לא בא מראש כדי לטעות או מתכוון לטעות. רק שהחצי השני של המשפט, החשוב יותר, לא נאמר על ידי עטר או שום מאמן אחר: רצוי שגם השחקנים והמאמנים על המגרש לא יגרמו לו לטעות באמצעות חבלה במשחק, שהיא זלזול בוטה בקהל, שמגיע לראות משחק ספורטיבי ומקבל לוזרים שלא יודעים לנצח בלי תחבולות שלא קשורות לענף.
לפנייה לכתב/ת 
