הופחתה תוספת השכר של הנשיא והשופטים

• כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
  

שכרם של ראש הממשלה והשרים לא יעודכן כי הוא צמוד לעליית המדד שבפועל לא הייתה או הסתכמה בשיעור שלא מצדיק את העדכון. השוני בסמכויות אישורי השכר ובשיעורי העדכון מעוגן בחוק היסטורי שהתקבל לפני שנים ורק לאחרונה מדברים על תיקונו לעדכון בשיעור אחיד ותחת סמכות אחת.

בוועדה מעריכים כי עליית השכר הממוצע (בעיקר עקב העלאת שכר המינימום) תעמוד בסופו של חשבון על 5.5%, אבל עדכון שכר הבכירים אחרי הוויתור על 1% מהתוספת, הוא יהיה בפועל בשיעור של 4.5%. בחישוב לפי הנוסחה הזאת שכרו של נשיא המדינה שעומד היום על כ-53,400 שקל יגדל לדוגמה בתוספת של כ-2,400 שקל. שכרו של נשיא בית המשפט העליון – הגבוה בסולם שכר השופטים – שעומד היום על כ-44,200 שקל יגדל בתוספת של כ-1,143 שקל; ושכרו של שופט שלום – הנמוך בסולם השופטים – שעומד היום על כ-25,400 שקל יגדל בתוספת של בכ-1,735 שקל. שכר הדיינים בבתי הדין הדתיים יגדל בהתאם לדרגת השיפוט המקבילה. שכרם של חברי הכנסת שעומד היום על כ-38,500 שקל יגדל בתוספת של כ-1,735 שקל. 

בינתיים, על עדכון שכר הנשיא, ראש הממשלה, השרים והשופטים ממונה ועדת הכספים (לפי שיעורי העדכון הקבועים) בעוד שעדכון שכר חברי הכנסת הוא בסמכות ועדת הכנסת הממונה על סדרי עבודת הבית.

ההחלטה על הפחתת שיעור העדכון התקבלה לפי הצעת בעלי השכר אחרי ויכוח אם לאור המצב החברתי-כלכלי ראוי לוותר השנה על כל העדכון או רק על חלקו. ההפחתה של 1% התקבלה כפשרה בכנסת והועתקה לגופים האחרים. 

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הציע לאחד את שיעורי עדכון השכר בשיעור משולב לפי עליית השכר הממוצע (50%) ועליית המדד (20%). הוא אמר שהוויתור על 1% נמוך מדי "כשבחוץ יש רעבים ללחם ובעניין זה אני פופוליסט". לדבריו חישובי איחוד עדכוני השכר לא אמורים לפגוע בפנסיה של המגזרים השונים. לעניין זה דרשה נציגות השופטים להביא בחשבון את רוב השופטים והגמלאים שמקבלים פנסיה תקציבית. הדיונים בעניין זה ייפתחו בכנסת בקרוב.