קרנית פלוג: "קצב הצמיחה יואט - בגלל הדמוגרפיה"
נגידת בנק ישראל אמרה היום כי "ללא מדיניות ממוקדת בהעלאת הפיריון, רמת החיים צפויה להתרחק מזו שבחזית המדינות המפותחות"; על שוק הדיור אמרה: "הריבית הנמוכה השפיעה על עליית המחירים, אבל ללא הגדלת היקפי הבנייה הם לא יירדו"
"אין ספק שהריבית הנמוכה תרמה לעליית המחירים בדיור, אך בעיקר תרם היקף הבנייה הנמוך", כך אמרה נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועידת התחזיות של "כלכליסט". לדבריה, "במסגרת דיונים אנחנו עוסקים בשוק הדיור. המחירים עולים מאז 2007, יחד עם התרחבות בהיקף המשכנתאות. המחירים ירדו רק אם הממשלה תתמיד במאמצים להגדיל את היקפי הבנייה, ותכלול אותם גם באיזורי הביקוש". הנגידה הוסיפה כי "הבנק נקט בשורת צעדים למנוע מכך שאנשים לא יוכלו להחזיר את המשכנתאות".
על האפשרות כי הריבית תעלה בהמשך אמרה הנגידה כי "לאור ההערכות שלנו על הסביבה הגלובלית, והפעילות במשק הוועדה המוניטרית העריכה שהריבית תשאר נמוכה לאורך זמן".
"אי שוויון גבוה זה לא גזירת גורל"
הנגידה התייחסה לסוגית הפיריון ואמרה "הפריון בישראל, בהשוואה בינלאומית, לשעת עבודה, היה נמוך משמעותית גם מהממוצע ב-OECD ונמוך בכ-40% מארה"ב. ישראל נמצאת מתחת לעקומה המראה כי בד"כ מדינות עם רמת פיריון נמוך צומחות יותר מהר. אנחנו לא עושים זאת ולכן לא סוגרים את הפער".
לדברי פלוג, "הסיבות לכך רבות: ההון לעובד נמוך, ההשקעה הגולמית נמוכה יחסית והסביבה העסקית. "אנחנו נמצאים במקום מאד נמוך בדירוג ויש תחומים בהם היכולת לעשות עסקים היא קשה במיוחד. עוד נושא שצריך להדאיג הוא שרמת ההשכלה לא מספקת כדי לתמוך ביתרון היחסי בהון האנושי. ההישגים שלנו במבחנים בינלאומיים מאד מטרידים".
הנגידה הצביעה גם על שוני בנתונים בין ענפי הייצוא לייבוא: "יש פער מאד גדול ברמת הפיריון בין ענפים שמסתכלים החוצה, ענפים בהם שיעור הייצוא גבוה, שם הפיריון גבוה בהשוואה למדינות מפותחות, לעומת זאת ענפים הפועלים בשוק המקומי יותר, רמת הפיריון נמוכה, בולט לרעה ענף הבנייה, עם הליכים ארוכים ומסורבלים, העובדה שעובדים זרים זמינים מנעה תמרוץ לשידרוג טכנולוגי".
הנגידה הציגה את קו המגמה החזוי לצמיחת התוצר עד 2060, לאור ההשפעות הדמוגרפיות וחשפה תמונה קודרת לפיה קצב הצמיחה יצנח בכמעט חצי. "לא פחות מטריד זה ההסתכלות קדימה. זה יהיה הירואי לתת תחזית לצמיחה לעשורים קדימה, אך אפשר לעשות סימולציה של מה בעצם הכוחות שפועלים על הצמיחה העתידית. אם אנחנו עושים אקסטרפולציה של קצב הצמיחה ולוקחים בחשבון את ההשפעות הדמוגרפיות, העובדה שאוכלוסיות עם ילודה גבוהה יותר נכנסות לשוק העבודה. אנחנו צפויים להאטה משמעותית של הצמיחה העתידית. אם נוסיף לזה את העובדה שהעולם לא יצמח בקצבים של העבר המדינה תצטרך לעבוד קשה מאד כדי להבטיח שנוכל להמשיך לצמוח בקצבים סבירים ואולי לסגור את הפער עם המדינות בחזית".
הנגידה התייחסה גם לסוגיית אי השוויון ואמרה "אי השוויון בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית. אך זה לא גזרת גורל. ההכנסה הכלכלית, לפני מסים ולפני קצבאות, אז המספרים לא מאד גבוהים בהשוואה בינלאומית. המדיניות שבכל העולם נועדה למתן את אי השוויון, אצלנו אי מורידה יחסית מעט. ההפחתה באי השוויון הנובעת ממדיניות המס נמוכה יותר. בצורה דומה ניתן לראות כי שיעורי העוני בהכנסה הכלכלית, לפני מסים ומחירי העברה, הם גבוהים אך אינם חריגים בהשוואה בינלאומית. המדיניות בעולם מצמצת את שיעורי העוני, אך כשמסתכלים על עוני בהכנסה הפנויה רואים שיעורי עוני גבוהים."
שילוב אוכלוסיות הוא המפתח
פלוג ביקרה את הממשלה ואמרה "מה צריך לעשות? הממשלה אישרה תוכנית רב שנתיות, אך הבעיה היא ביישום. יש נושאים שחשוב מאד שהמדיניות ארוכת הטווח תתמקד בהן - שילוב אוכלוסיות בשוק התעסוקה, כולל מדיניות פעילה בשוק העבודה, השכלה טכנולוגית, יש לנו הרבה לאן להתקדם. הממשלה צריכה לפעול להסרת חסמים, לטפל בנושא התחרות, מחקר ופיתוח וניהול של השירותים הציבוריים, מיקוד של המסים בצורה יותר פרוגרסיבית, וגם תשלומי העברה, מענק העבודה ממוקד באנשים עובדים שרמת השכר שלהם נמוכה".
הנגידה הוסיפה כי "אם נפעל בנחישות ליישום תכניות אסטרטגיות רב שנתיות, שרבות מהן קיימות אך מיושמות בעצלתיים, נוכל למצות את הפוטנציאל העצום שיש לכלכלת ישראל לטובת כל אזרחיה".
לפנייה לכתב/ת 
