מי מפעיל את דאעש?

בשיתוף קבלה לעם

הכוכב העולמי העולה בשנת 2015 הוא ללא ספק דאעש - ארגון אשר הוכתר כמותג החזק והסוחף ביותר לשנה זו, בזכות הפריצה הנרחבת שלו לעומק התודעה הבינלאומית. במהלך כל השנה החולפת התפרסמו ברשתות החברתיות סרטוני סנאף זוועתיים הכוללים: עריפת ראשים, אונס ורצח נשים, פיגועי ראווה ברחבי העולם ופיגועי דקירות ודריסות ברחובות.

דאעש, ארגון הטרור הקיצוני, אכן מציג את מופע הטרור האכזרי ביותר על בימת העולם, אבל אם נביט לעומק נגלה שגם אנחנו קשורים ויש לנו אחריות בסיפור הזה (1).

לעמוד של ד"ר לייטמן

השאירו פרטים ואנו נשלח אליכם את המדבקה המפורסמת!

דאעש זה כאן

ספר הזוהר מציין כי כולנו מרושתים במערכת קשרים בלתי נראית. דמיינו רשת הקושרת באופן הדוק כל אחד מאיתנו לכל בני האדם האחרים, מעין רשת של מחשבות ורגשות הזורמים בינינו ומכתיבים את ההחלטות והמעשים בחיינו.

בדומה לאדם, גם רשת הקשרים הזו מחולקת לשני איברים מרכזיים: ראש וגוף. לכל איבר במערכת תפקיד מוגדר (2). עם ישראל משמש כ"ראש" (ישראל = צירוף המילים "לי-ראש"), והעולם מתפקד כ"גוף" (3).

כאשר מתעוררת באדם מן היישוב מחשבה רעה, תוקפנית, אלימה כנגד יהודי אחר או אפילו סתם דחף בלתי נשלט "להרוג" או "לדקור", המחשבה הזאת ב"ראש המערכת" הופכת בהכרח לפקודה ב"גוף המערכת".

לא מדובר רק בפעולות קיצוניות כמו רצח, דקירה או אלימות קשה כלפי הזולת, גם כאשר אני מקלל את הנהג שעקף אותי בפראות בכביש, או מתפרץ על הפקידה בביטוח הלאומי או על ילדי השכנים שמפריעים את מנוחתי, גם אז אני מעורר רוע.

הבעיה עם המחשבות היא, שהן מתממשות מיד, כהרף עין. אי-שם במקום אחר, מישהו כבר יוציא לפועל את "המחשבה שלי", כמעשה כלפי אדם אחר. כמו שכתוב בספר הזוהר (ויחי): "ישראל גורמים לשאר העמים להרים את ראשם בעולם".

לפי אותה תפיסה, כאשר מחבל דוקר יהודי ברחובות ישראל – השורש למעשה הנתעב הזה הוא תוצאה ישירה מאותן אינספור מחשבות שליליות שחולפות בראשים שלנו, ומתבטאות גם ביחס השלילי שלנו זה לזה (4).

הקשר הנעלם בין היחסים בינינו לבין מצב העולם

בימים אלה אנו מתמודדים עם גלי השנאה העולמית ההולכים וגוברים כלפי מדינת ישראל (5). לאור התפיסה כי דווקא כאן, במערכות היחסים שאנו בונים בינינו במדינת ישראל, מוכרע הגורל של האנושות, אזי כשפורצת בינינו שנאה, היא "מעוררת" שנאה בכל העולם באמצעות אותה מערכת נסתרת של קשרים.

אלמלא אויב אכזרי כל כך, היינו ממשיכים לריב ולהתקוטט זה עם זה

לפתע פתאום מחבל רוצח מאות אנשים בפריז. העולם הנאור מאשים אותנו באחריות למעשה - דוגמת שוודיה שצועדת בראש מחנה השונאים, ואינה מתביישת להפנות אצבע מאשימה למדינת ישראל כאחראית לטרור העולמי. מנהיג דאעש המתמודד עם חזיתות מלחמה רבות, מתפנה לאיים דווקא על היהודים, וארגונים אנטי-ישראליים קוראים מעל כל במה אפשרית להחרים אותנו.

אנחנו חייבים להבין שהדברים מוכרעים לטובה או לרעה ברובד פנימי יותר. מחשבות רעות ויחסים שליליים בינינו מזמינים יחס עוין כלפינו ומעשים אנטישמיים, כי "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל" (יבמות ס"ג) (6).

חיבור זה הדי-אן-איי שלנו

מתוקף תפקידנו כ"ראש המערכת", עלינו להזרים את כוח החיבור, כוח החיוּת, ליתר העמים (7). חיבור זו המהות שלנו כעם הנבחר עוד מימי אברהם אבינו, שקיבץ אותנו לאומה אחת מבליל של שבטים זרים בבבל העתיקה (8).

במובן מסוים עלינו להודות ל"חברים" מדאעש - לא על ההרס והאכזריות שהם מביאים לעולם, אלא על חשיפת ההכרחיות המוטלת עלינו לשנות את בסיס היחסים בינינו, ובראש ובראשונה את המחשבות שאנחנו מפזרים לעולם (9). שינוי כזה יוביל אותנו משנאת אחים לאהבת ישראל.

מוזר ככל שיישמע, עלינו "להודות" לדאעש, כי אלמלא אויב אכזרי כל כך, היינו ממשיכים לריב ולהתקוטט זה עם זה. דאעש מעניק לנו הזדמנות לממש את תפקידנו כעם - להתחבר בינינו כאיש אחד בלב אחד, ולהשיב את כוח החיבור החיובי לעולם. היפה הוא, שכאשר נתחבר בינינו, האיום של דאעש יתפוגג. ארגון הטרור הזה "מופעל" על ידינו כמו בובה על חוטים, ולכן כשאנחנו מאוחדים – דאעש מפחדים! (10).

האויב האמיתי נמצא בינינו

המשימה החשובה ביותר שניצבת לפנינו כעת היא להתאחד כנגד האויב האמיתי שלנו - הפירוד, הקיטוב והפילוג בינינו. אנחנו אשמים בכך שאנחנו מאפשרים לטרור ולכל רעות העולם להשתולל. הדרך להתמודד עם השנאה הגוברת היא ליישם את חכמת החיבור - חכמת הקבלה, אשר באמצעותה נוכל להעלות את ערך האחדות מעל לאגו המתגבר והדאגה לעצמי (11).

הפירוד בינינו מאפשר לאידיאולוגיה של דאעש לתפוס מקום במרכז הבמה העולמית, אידיאולוגיה שמבוססת על אחדות שקרית מתוך שנאה. לעומתה ניצבת האידיאולוגיה של אחדות מתוך אהבת הזולת, "ואהבת לרעך כמוך", שרק בכוחה נוכל לנטרל כל אויב מכוח הרע שמזין אותו, ולזכות לאהדה מהעולם (12).

אז איך תיראה שנת 2016? זה תלוי במחשבות שלנו!

ד"ר מיכאל לייטמן (PhD) עומד בראש ארגון "קבלה לעם" העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66 , ובימי ראשון בשעה 20:00 עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM .

מראי מקום:

1. "ישראל, עשה אותם הקב"ה לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (ספר "זוהר לעם", פרשת פנחס, 152).

"יש בחינה ממוצעת בין כללות העולם לבורא, והיא נפש הישראלי, שהיא גבוהה מאד בשורשה, והיא חלק אלוקי ממש, והיא הממוצע המחבר בין כללות העולם לבורא. ועל ידה נמשך השפע והחיות והקיום לכל העולם, ועל כן בישראל תלוי הכל" ("ליקוטי הלכות", ברכת הריח וברכת הודאה, הלכה ד').

"אומה זו, שלום העולמים דר בתוכה" (בראשית רבה, פרשה ס"ו).

"ישראל מביאים אורה לעולם, שנאמר (ישעיה, ס') 'והלכו גויים לאורך'" (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ד', פסקה ב').

2. "אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולם הם איברים-איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולם ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש" (ספר "זוהר לעם", פרשת תולדות, 3).

3. "מילת 'ישר-אל' הוא אותיות 'לי ראש', היינו שיש לו ראש של קדושה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", קמ"ג).

"ישראל המה המקבלים בראש ובראשונה את כל ההשפעה, ומאיתם יתחלק לכל העולם. ועל כן נקראים ישראל שהוא 'לי ראש', כלומר שהמה בבחינת הראש, לקבל הברכה בראשונה, ואחר כך לבאי עולם" ("באר מים חיים", פרשת תרומה, פרק כ"ה).

"הענף הנמשך מהפנימיות המה עם ישראל, שנבחרו לפועלי התיקון והתכלית הכללית. ויש בהם אותה ההכנה, שיכולים להתפתח ולגדול, עד שיגיעו וגם יניעו את האומות להגיע אל התכלית הכללית. והענף הנמשך מחיצוניות הם שאר האומות, שלא הוכנו בהן אותן הסגולות, שיהיו ראויים לקבל את דרכי התפתחות התכלית בזה אחר זה, אלא שמוכשרים לקבל את התיקון בבת אחת בכל מלואו, על דרך שורשם העליון" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "שפחה כי תירש גבירתה").

4. "נברא עולם כל כך מלא עם הרבה אנשים, שלכל אחד ואחד יש לו מחשבות משלו ודעות משלו, וכולם נמצאים בעולם אחד. זהו בכוונה, כדי שכל אחד ואחד יהיה נכלל מכל הדעות והמחשבות זרות של כל העולם כולו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", ל"ג).

"רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (קידושין מ', ע"ב).

"עיקר הבריאה והבחירה, ותיקון וקלקול העולם, הכול תלוי בישראל" ("שיח יצחק", ח"ב, ליקוטים א').

5. "כמה צרות על צרות יהיו לישראל, וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם, ומעוררים כמה גזרות רעות. וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבואנה צרות על צרות, והאחרונה משכיחה את הראשונה" (ספר "זוהר לעם", פרשת שמות, 98-96).

"עובדה היא שישראל שנואים מכל האומות, אם מטעם דת, אם מטעם גזע, אם מטעם קפיטליזם, אם מטעם קומוניזם, אם מטעם קוסמופוליטי וכו'. כי השנאה קודמת לכל הטעמים, אלא שכל אחד פותר שנאתו לפי הפסיכולוגיה שלו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון").

6. "אילו אצרו ישראל מעשים טובים לפני הקב"ה, לא היו עומדים עליהם עמים בעולם. אבל ישראל גורמים לשאר העמים להרים את ראשם בעולם, כי אם ישראל לא היו חוטאים לפני הקב"ה, היו שאר עמים נכנעים לפניהם" (ספר "זוהר לעם", פרשת ויחי, 412-413).

"כשישראל חוטאים חס ושלום, אז יש באמת כוח לסטרא אחרא להתגבר בדרכי כוחותיהם על ישראל" ("ליקוטי הלכות", הלכות תשעה באב ותעניות, הלכה ד').

7. "מישראל תתפשט הקדושה לכל העולם" (ספר "זוהר לעם", פרשת אמור, 92).

"האומה הישראלית הותקנה בבחינת 'מעבר', אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפים על ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות").

8. "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה... עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בליבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקוב ובנלווים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'" (רמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א').

"בישראל שורה סוד האחדות של העולם" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'", תט"ו).

9. "אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה, באים אויבי ישראל ותוקעים באוזננו לגאולה. הם מתריעים ומרעישים באוזננו ואינם נותנים לנו מנוח. עמלק, היטלר ימח שמו וכו', מעוררים לגאולה. לאומיות זו של השוט של 'צרת היהודים', גם בה יש מן הגאולה, אולם על שופר זה אין לברך" (הראי"ה קוק, "מאמרי הראי"ה", כרך י"א).

"הציוניסמוס הזה רואה איפוא את היהודים - אנשים נפרדים המאוחדים בעל כורחם על ידי 'האויב המשותף'. אבל אינו רואה את היהדות - חטיבה אחת, השואפת להתקיים באחדותה גם בלי כל הכרח חיצוני. זה הוא חסרונו העיקרי, המתגלה בכל הליכותיו ומעשיו" (אחד העם, "הקונגרס ויוצרו").

"אנחנו עם. האויב, שלא מרצוננו, מגבש אותנו לעם, כפי שהיה תמיד בהיסטוריה" (בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים").

"כל רעש עולמי… לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל. קרואים אנו כעת לתפקיד גדול וקדוש, למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד" (הראי"ה קוק, "אגרות הראיה" ב', עמ' שכ"ד).

10. "כל מלך או מנהיג, אף שאנו רואים שמושל ממשל רב, ובידו להמית ולהחיות ולהעשיר ולהעני, מכל מקום אינו מלך אמיתי, כי הוא בעצמו אינו ברשותו ורצונו, כי (משלי כא, א) 'לב שרים ומלכים ביד ה''" ("ישמח משה", פרשת ניצבים).

"כאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" (ספר "מאור ושמש", פרשת ניצבים).

11. "חכמת האמת מלמדת אותנו את האחדות העולמית, את הצד של השיווי שיש למצוא בהוויה כולה עד למעלה למעלה, לדימוי הצורה ליוצרה. ואיך ללכת בדרך אורה זו בלי מכשול" (הראי"ה קוק, "אורות הקודש ב'", שצ"ג).

12. "בהתמעט המידות הרעות בישראל, שהם חיות עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות), אז יתמעטו העכו"ם. והכול תלוי בישראל" ("ערבי נחל", פרשת לך לך).

"כאשר ישראל כאיש אחד בלב אחד, הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע" (ספר "שם משמואל", פרשת ויקהל).

"בני ישראל נעשו ערבים, לתקן כל העולם בכוח התורה. כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם" ("שפת אמת", ספר שמות, פרשת יתרו).

"בניין העולם, המתמוטט כעת לרגלי הסערות הנוראות של חרב מלאה דם, דורש הוא את בניין האומה הישראלית. בניין האומה והתגלות רוחה הוא עניין אחד, וכולו הוא מאוחד עם בניין העולם, המתפורר ומצפה לכוח מלא אחדות ועליונות, וכל זה נמצא בנשמת כנסת ישראל" (הראי"ה קוק, "אורות", ע' ט"ז).

"כל האומות יודו ויכירו בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): 'ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלו בית ישראל על אדמת ה''. וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): 'כה אמר ה' אלוקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה'" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לספר הזוהר", ס"ט).