הסרבנים של חיזבאללה: לא למלחמה בסוריה
הם שירתו את נסראללה, והחליטו שנמאס להם. ג'עפר נפצע, סירב להמשיך והתשלומים למשפחתו פסקו: "אנחנו כמו שכירי חרב". עימאד כבר לא מקבל מימון לחינוך ילדיו: "רק מי שיש לו אלטרנטיבה אומר מספיק". בנו של אבו אחמד בכה מדי לילה: "אני אוהב את משפחתי יותר מאשר את סוריה ופלסטין"
עימאד (שם בדוי, כמו שאר השמות בכתבה), שמשפחתו מגדלת מריחואנה בבקעת הלבנון, אמר כי לפני כחצי שנה איבד אמון במלחמה בסוריה, שבה נהרגו כבר יותר מ-1,300 לוחמי חיזבאללה. באפריל, אז התראיין גם כן לעיתון האמריקני, הוא הביע רצון לנקום בג'יהאדיסטים שערפו ראש של קרוב משפחתו ששירת בצבא לבנון ונחטף. כעת הוא עדיין מקווה לנקמה, אבל נמאס לו מהלחימה ומהצבא הסורי.
"אני מסרב לשוב כי כשאנחנו כובשים כפר ומעבירים אותו לידי הצבא הסורי, הוא נכבש מחדש על ידי המורדים", הוא אומר - וכמו אחרים מותח ביקורת על צבאו של בשאר אסד. על ההחלטה שלו הוא משלם ביוקר - קוצץ מימון החינוך של ילדיו, הופסקו התשלומים הרפואיים למשפחתו והתאדו סובסידיות נוספות.
ההצבה האחרונה מבין שש שלו הייתה בחלב, ואף שהוא עדיין מעוניין להילחם בישראל או לשרת בגבול סוריה, קצבת המילואים שלו הופסקה. הוא אמר כי מהקיץ הלחץ על חיזבאללה הולך וגובר, בעת שמספר הקורבנות מאמיר אף הוא. שלושת המילואימניקים של חיזבאללה שדיברו עם העיתון סיפרו על קרבות מדממים, שכמעט ולא מובילים לשינוי בתמונה הכללית.
עימאד אמר כי הוא מכיר לפחות 60 מילואימניקים שהחליטו לא לשוב לסוריה, וגם להם הופסק המימון. "אני גם מכיר אנשים ששבו לסוריה בגלל הלחץ הכלכלי. רק האנשים שיש להם אלטרנטיבה אומרים - 'מספיק'".
ג'עפר, שמתגורר בהרי הלבנון הצופים על הבקעה, נפצע מפגיעת רקטה שהתפוצצה בבית באזור דמשק שבו שהה במהלך לחימתו בסוריה ביולי. שלושה מהלוחמים שהיו איתו נהרגו. הוא הודיע למפקדים שלו על סירובו לשרת בסוריה, אבל חויב להגיע לסבב נוסף - עד הגעת מחליפים. "אם הייתי מסרב להמשיך לפני שמגיע מחליף, היו חוקרים אותי", הוא מספר.
"הצטרפתי כדי להילחם בישראל, למה אני צריך למות בסוריה? זה קרב אבוד, איבדנו אלפים", ממשיך ג'עפר. לפי העיתון, הוא אינו יכול להילחם עקב פציעתו - אבל לחיזבאללה זה לא אכפת. בעקבות הצהרתו על כוונתו להפסיק ולהילחם בשטח סוריה, הוא איבד את כל המענקים למשפחתו. מאז חזרתו מהלחימה הוא מקבל רק סיוע רפואי: "זה גורם לי להרגיש שאנחנו שכירי חרב".
מפקד בחיזבאללה טען בפני העיתון כי אין הוראות להפסיק תשלום למילואימניקים שמפסיקים להילחם שוב בסוריה. "חיזבאללה גדול מכך", הוא טוען. אבל החיילים הפשוטים סבורים אחרת.
אבו אחמד הביא את בנו לפגישה עם כתב ה"דיילי ביסט". הוא סיפר כי הבן היה בוכה מדי לילה בעת שהאב היה נלחם בסוריה. הלחץ המשפחתי הוביל אותו לשוב ללבנון, לדאחייה. "אני אוהב את אשתי ואת ילדיי יותר מאשר אני אוהב את סוריה ופלסטין", אומר האיש, בן 40 שהצטרף לחיזבאללה לפני שני עשורים והשתתף גם במלחמת לבנון השנייה נגד ישראל. "הם היו נותנים לי עבודה ועכשיו זה לא קורה. אני מרגיש שהפסדתי הכול". עכשיו הוא מעוניין לעזוב עם משפחתו לגרמניה.
במקביל דיווח הבוקר העיתון הלבנוני "א-ספיר" המקורב לחיזבאללה ולמשטר הסורי כי הושגה התקדמות חשובה וחיונית בשלוש חזיתות. המעניינת שבהן היא דווקא ההתקדמות בדרום סוריה, באזור פרברי דרעא, אזור שהמשטר לא נותן לו עדיפות רבה. אתמול הוא השתלט על הבסיס של חטיבה 82 באזור העיר א-שייח מיסכין בפרברי דרעא, אזור שלא היה בשליטתו במשך כמה חודשים
במקביל הבוקר דיווח הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין" המזוהה עם חיזבאללה כי הצבא הסורי הצליח להשתלט על עומק העיר החשובה ואפילו הגיע לכיכר הראשית שלה. לפי הדיווחים, חיל האוויר הרוסי מפציץ באינטנסיביות באזור, בשיתוף פעולה עם המשטר הסורי. המורדים טענו כי הם הצליחו להשיב את הבסיס של חטיבה 82, אך מהימנות הטענות שלהם לא ברורה. הם גם טענו כי מפקד שטח בכיר בחיזבאללה נהרג בימים האחרונים במהלך ההתכתשות בין הצדדים באותו אזור, אולם באתר חדשות לבנוני המזוהה עם חיזבאללה הכחישו זאת.
שני אזורים נוספים שבהם נרשמה התקדמות של המשטר היא באזור פרברי חומס וגם בפרבר הצפוני של לטקייה. אך בסוריה כמו בסוריה, ההשתלטות על שטחים ואובדנם הוא מטוטלת.
לפנייה לכתב/ת 
