עיר בעלייה: המהפך החינוכי של אילת

"כבר שמונה שנים שאנחנו עובדים עם מערכת שבודקת כמה מדדים: מבחנים חיצוניים, מבחנים פנימיים, אחוז המתגייסים לצה"ל, שיעור ההתנדבות בקהילה, ואת החינוך הבלתי פורמאלי – שביעות הרצון ממנו ואת מדד ההשתתפות בו. ההערכה מאפשרת לנו להסתכל על התמונה המלאה, גם באופן פרטני וגם באופן עירוני", אומר דרורי גניאל, ראש מנהל שח"ק (שירותים חברתיים, חינוך, אקדמיה, ספורט וקהילה) בעירייה.

בני נוער באילת. דרורי: "אנחנו מאמינים שנוער מועסק, לא מעסיק"(צילום: מאיר אוחיון)

לדבריו, התוצאות הישירות הן: עלייה מתמדת באחוז הזכאים לבגרות, עלייה באחוז המתגייסים לצה"ל, בשיעור ההתנדבות בקהילה, שתי זכיות בפרס החינוך של משרד החינוך, וכן ירידה דרסטית באחוז נושרים ממערכת החינוך מ-10 אחוז לפני עשור ל-0.2 אחוז בשנת הלימודים הקודמת.

"הירידה באחוז הנושרים התאפשרה לאחר שתיגברו בשעות ובפרויקטים את האוכלוסייה החלשה והמאתגרת יותר", הוא מסביר, "בנוסף הודענו למנהלים שהם ייבחנו לא על פי ההצלחות של תלמידיהם בבגרות, אלא גם על פי מידת ההתמדה של התלמידים. הלכנו 10 שנים אחורנית, איתרנו את שמות התלמידים שנשרו במהלך החטיבה העליונה, שלחנו את שמותיהם לבתי הספר היסודיים שלהם וביקשנו לדעת האם אפשר היה לצפות את מה שקרה, ולאור זה למדנו מה צריך לעשות כבר ביסודי כדי להפחית את הסכנה הזו של נשירה".

בנוסף, נפתח בעיר בית ספר שמקבל אל שורותיו תלמידים שנשרו מהמערכת. "זה בית ספר רגיל של משרד החינוך, פשוט לומדים בו 12 ילדים בכיתה עם צוות מוגבר, ותוך שנים באמת הצלחנו להוריד את הנשירה והתפקיד שלנו זה לשמור על ההישג הזה", הוסיף גניאל.

"אנשים באים לאילת לתפוס ראש, אך צריך לקיים עיר לומדת ומלמדת"(צילום: מאיר רוחיון)

נושא נוסף שבו משקיעים בעיר הוא החינוך הבלתי פורמאלי. "אנחנו מאמינים שנוער מועסק, לא מעסיק", אומר גניאל. "אנחנו חושבים שבייחוד היום השכונה החדשה של בני הנוער היא 'הסייבר ספייס'.

הם רוכנים על מחשבים, טלפונים ניידים ואייפדים שמאפשרים להם לקיים חברה וירטואלית שיש בצידה גם סכנות נוראיות שהולכות ומצעירות בגיל, ואין בה שום פעילות חברתית אמיתית חוץ ממשחקים משותפים או חרמות ונידויים".

לדבריו, אם בני הנוער יוצאים לפעילות איכותית מחוץ לבית, אז מצליחים לחנך דור אחר. "לצד זה אני לא שוכח שאנחנו נמצאים באילת, שהיא עיר קיץ, עם אפשרויות בילוי רבות ומגוונות. אנשים באים לפה 'לתפוס ראש' ואנחנו צריכים לקיים פה עיר לומדת ומלמדת. לכן חשובה לנו מאוד הפעילות הבלתי פורמאלית עד כדי כך שמדריכי המתנ"סים נכנסים לבתי הספר ומעודדים רישום".

בין היתר הוקמה בעיר תנועת נוער 'אילטבע' שפועלת זו השנה השנייה, תוכנית נוספת שנקראת 'שומרי המפרץ' במסגרתה ילדים בכיתות ט'-י' עוברים קורס צלילה ובמקביל לומדים על חינוך סביבתי ועורכים צלילות ניקיון בחופי אילת. כמו כן, ישנו מועדון שייט וגם תוכניות מובילות בתחום המוזיקה, למשל מקהלה שמונה 2,500 תלמידים. "אם ניתן לבני הנוער חלופות שהן ימצאו בהן עניין, אז הם יגיעו אליהן. מבחינתנו האחריות שלנו על הילד היא משבע בבוקר עד שבע בבוקר למחרת", מסכם גניאל.