כיצד תשפיע 2016 על הצרכן הישראלי?

שנת 2016 תיפתח בשינויי מחירים ותעריפים שונים במשק, שבחלקם יוזילו את עלויות המחיה לציבור הישראלי - ובחלקם צפויים להכביד את הנטל התקציבי. לקראת השנה החדשה, לפניכם השינויים הצרכניים המרכזיים, שישפיעו על הכיס שלכם.

התחבורה הציבורית

רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר, תביא להוזלות של עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית באמצעות מנוי שישלב לראשונה בישראל בין כל אמצעי התחבורה בכל מטרופולין. הרפורמה תביא לקצה את שיטת התשלום הנהוגה היום בנסיעה בתחבורה הציבורית, ובה התשלום לאוטובוס, לרכבת ישראל ולרכבת הקלה נעשו בנפרד על כל אחד, ותביא לכך שמנוי הרב קו החדש ישמש אמצעי תשלום אחד לכל אמצעי התחבורה יחדיו.

מבנה התעריפים יהיה אחיד ואזורי לפי "שיטת האזורים" וביא להוזלות של עשרות אחוזים.

כרטיס מנוי חופשי חודשי מרחבי במטרופולין באר שבע משולב לרכבת ולאוטובוס יעלה 235 שקל במקום 335 שקל היום – הוזלה של 30%. כרטיס מנוי חופשי חודשי במטרופולין חיפה משולב לרכבת ולאוטובוס יעלה 285 שקל במקום 380 שקל כיום – הוזלה של 25%.

מנוי חופשי חודשי משולב של אוטובוס-רכבת בין תל אביב לאשדוד, שעלה עד כה 574 שקל, יעלה מעתה 350 שקל – הוזלה של 40%. מחיר מנוי משולב בין רחובות ותל אביב, לדוגמא, הוזל בשיעור דומה, מ-491 שקל ל-285 שקל.

כרטיס חופשי חודשי משולב בין רמלה ולוד לתל אביב יעלה מעתה 250 שקל בחודש במקום 346 שקל היום (תקף לאוטובוסים בלבד) – הוזלה של 28%.

כרטיס מנוי חופשי חודשי משולב רכב-אוטובוס בין בית שמש לירושלים יעלה בשיטה האזורית החדשה 350 שקל במקום 420 שקל כיום – הוזלה של 17%.

מים

ה-1 בינואר מסמן גם הוזלה של תעריפי המים ב-3% למשקי הבית, וזאת למרות הגידול המשמעותי בתשלומים הצפויים בגין רכישת מים מותפלים לאור הגידול בכמויותיהם. ברשות המים הסבירו שירידה זו מתווספת לירידה מצטברת של כ-18% מאז יולי 2013.

בעקבות ההוזלה יעמוד התעריף לכל כמות מוכרת לצרכן בתאגיד או ברשות מקומית על 6.561 שקל למ"ק לא כולל מע"מ, לעומת 6.751 שקל למ"ק ב-2015. התעריף לכל כמות נוספת לצרכן יעמוד על 10.560 שקל למ"ק החל מה-1 בינואר, לעומת 10.865 שקל למ"ק ב-2015.

(צילום: Index open)

ההוזלה נעשית על רקע צמצום והתייעלות מתמשכת בתאגידי ובספקי המים ועל רקע הורדת תעריפי החשמל בשנה האחרונה: רק בספטמבר ירד תעריף החשמל ב-6%, והרי משק המים הוא אחד הצרכנים הכבדים ביותר של חשמל, אם לא הכבד ביותר, שכן מתקני ההתפלה, מתקני ייצור השפכים, ומתקני השאיבה מהאקוויפרים ומהכנרת – כולם מופעלים על ידי חשמל.

לפי החוק, מחיר תעריפי המים חייב לשקף את העלות האמיתית, ולכן אלה מתעדכנים פעמיים בשנה בצורה קבועה – פעם אחת בתחילת השנה ופעם שנייה באמצע השנה.

ברשות המים הסבירו גם כי ההוזלה נעשית על רקע עבודתם של תאגידי המים בהחלפת תשתיות, צמצום פחת המים ועוד, מה שתרם להתייעלות משק המים, ולולא עבודות אלה, היו תעריפי המים דווקא עולים.

יש לציין, כי בתחילת השבוע הגיעו שר האוצר, משה כחלון, ושר הפריפריה, אריה דרעי, לפשרה שבמסגרתה יוזלו מחירי התחבורה הציבורית ומכסת המים הבסיסית בשיעור המע"מ - 17%. הפשרה גובשה בעקבות דרישתו של דרעי להנהיג מע"מ אפס על שירותים אלה, מה שהיה יכול ליצור עיוותים במערכת המס.

העלות התקציבית של מהלך זה תגיע לכמיליארד שקל. טרם ידוע מתי תיכנס הוזלה זו לתוקף, מאחר שזה יקרה רק לאחר שתסתיים החקיקה בנושא.

חשמל

תעריפי החשמל עלולים להתייקר בכ-1.5% לכל הפחות ב-2016, וזאת על רקע הנחייתו של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, להנהלת חברת החשמל להפחית את השימוש בפחם לייצור חשמל בשיעור של 15% בתחנות הכוח בישראל. לפי הנחייה זו, ב-2016 תבוצע הפחתה מיידית של 15% בשריפת פחם בהשוואה ל-2015 במטרה להביא להפחתה של 15% בזיהום האוויר מתחנות הכוח הפחמיות.

הנחייה זו של השר כוללת שלושה תנאים. אחד מהם מדבר על כך שרשות החשמל החדשה תבחן את עדכון התעריף בעקבות השינוי בתמהיל הדלקים, והוא צפוי לעלות בשיעור מינימלי של כ-1.5%. זאת בשל ההפחתה של ייצור חשמל מפחם ועלייה בייצור חשמל מגז טבעי.

שני התנאים הנוספים הם הפעלת כלל היחידות הפחמיות במינימום הנדרש כדי לאפשר אספקת חשמל באופן מלא במקרה של תקלה. במקרה של הכרזת השר על מצב חירום במשק החשמל, תוסר המגבלה עד לסיום מצב החירום.

דלק

גם הנהגים צפויים להקלה בהוצאות הדלק ב-1 בינואר. בחצות שבין חמישי לשישי, יירדו מחירי הדלק למחיר הנמוך מאז 2009.

המחיר המקסימלי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת יירד בעמדות השירות העצמי בתחנות הדלק ב-21 אגורות לעומת דצמבר ויעמוד על 5.78 שקלים לליטר – ירידה של 3.51%. התוספת לשירות מלא תעמוד על 19 אגורות לליטר כולל מע"מ, וזאת ללא שינוי מדצמבר.

באילת, בה המחירים הם ללא מע"מ, מחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת בעמדות השירות העצמי באילת יירד ב-18 אגורות לעומת דצמבר, ויעמוד על 4.94 שקל לליטר – ירידה של 3.52%. התוספת לשירות מלא תיוותר על כנה ותעמוד על 16 אגורות לליטר.

השינויים במחיר נובעים גם מירידת מחירי חבית נפט וגם מהורדת המס (בלו) המוטל על בנזין בכ-1%.

קצבאות ילדים

קצבאות הילדים מהמוסד לביטוח לאומי הוגדלו לקראת סוף דצמבר, וזאת לפי תיקון לחוק ההסדרים. בדצמבר כבר קיבלו הורים את התוספות באופן רטרואקטיבי עבור מאי 2015. לפי הגדלה זו, הקצבה לילד הראשון עולה מ-140 שקל ל-150 שקל בחודש. לילדים השני, השלישי והרביעי תגדל הקצבה מ-140 שקל ל-188 שקל בחודש. על הילד החמישי ואילך תעמוד הקצבה על 150 שקל בחודש.

לילדים שנולדו עד 31 במאי 2003 נשארו הקצבאות לילד הרביעי ואילך גבוהות יותר. לילד הרביעי תשולם קצבה של 336 שקל בחודש ועבור הילד החמישי ואילך 354 שקל בחודש.

בנוסף, במסגרת פשרה של שר האוצר כחלון עם יהדות התורה על הגדלת הקצבאות בסכום נמוך יותר ממה שסוכם בהסכמים הקואליציוניים, תיפתח לכל ילד קופת חיסכון בינואר 2017, בה יופקדו 50 שקל בחודש עד גיל 18, לפי תוכניתו של כחלון.

סכום החיסכון בגיל 18 צפוי לעמוד על כ-19 אלף שקל, בתוספת של מענק בגובה 500 שקל.

סכום החיסכון בגיל 21 צפוי לעמוד על כ-21,500 שקל, וילד שלא ימשוך את הכסף עד גיל זה יקבל מענק נוסף של 500 שקל, כך שסך החיסכון בגיל 21 יעמוד על כ-22 אלף שקל. סכומי החיסכון מתחילים להצטבר רטרואקטיבית ממאי 2015.

תוספת להשלמת הכנסה למקבלי קצבאות זקנה

החל מסוף דצמבר, כ-200 אלף מקבלי קצבאות זקנה או שארים עם תוספת השלמת הכנסה - מקבלים תוספת לקצבתם בסכום שנע בין 130 שקל ל-175 שקל ליחיד ובין 510 שקל ל-540 שקל לזוג. זאת, לפי החלטה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בשיתוף עם משרד האוצר והביטוח הלאומי.

בכמה יעלה שכר הח"כים?

העלאת שכר הח"כים תיכנס לתוקף בינואר 2016 כפי שקורה אחת לשנה, והיא מחושבת לפי עליית השכר הממוצע במשק בשנה החולפת, נתון שמתפרסם בחודש ינואר. על כן בדוברות הכנסת השיבו לנו שאין אפשרות כרגע לדעת את גובה העלייה.

עם זאת, לפי פרסומים קודמים, יעלה השכר בין 731 ל-1,463 שקל, עלייה של 2.5%.  בעוד שב-2011 עמד שכר הח"כים על 36,500 שקל בחודש, היום הוא עומד על 40,029 שקל בחודש, ואילו לאחר התוספת של 2016 יעמוד השכר על 41,200 שקל בחודש.

הדרך לחישוב העלאת השכר קבועה בהחלטת שכר חברי הכנסת התשמ"ז 1987, שנסמכת על סמכות ועדת הכנסת שנקבעה בחוק שכר חברי הכנסת התשמ"ט 1949. חברי הכנסת אישרו לעצמם את העלאת השכר בנובמבר וסכומי ההתייקרות נקבעו בפשרה, לאחר שחברות הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ושלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) התנגדו להעלאה על רקע שחיקת השכר הממוצע במשק. התוספת המקורית היתה אמורה לנוע בין 1,000 שקל ל-1,800 שקל בחודש.

החודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), לפי כל ח"כ יוכל לוותר על העלאת שכרו.

בנוסף, ועדת הכספים של הכנסת אישרה אתמול הפחתה של שכר הנשיא והשופטים, שצמוד לשכר הממוצע. שכרם היה צפוי לגדול בין 5% ל-6.5%, אך הוועדה הסכימה על הפחתה של אחוז אחד.

בחישוב לפי הנוסחה הזאת שכרו של נשיא המדינה שעומד היום על כ-53,400 שקל יגדל לדוגמה בתוספת של כ-2,400 שקל. שכרו של נשיא בית המשפט העליון – הגבוה בסולם שכר השופטים – שעומד היום על כ-44,200 שקל יגדל בתוספת של כ-1,143 שקל; ושכרו של שופט שלום – הנמוך בסולם השופטים – שעומד היום על כ-25,400 שקל יגדל בתוספת של בכ-1,735 שקל. שכר הדיינים בבתי הדין הדתיים יגדל בהתאם לדרגת השיפוט המקבילה.

שכרם של ראש הממשלה והשרים לא יעודכן, כי הוא צמוד לעליית המדד, שבפועל לא עלה כלל או הסתכם בשיעור שלא מצדיק את העדכון.