עלילות הבורר ויו"ר האיגוד / פלג בחמישי
נוימן מאכער, יצחקי מקצר תהליכים, כמה לא מפתיע ששניהם גוזרים גורלות בהתאחדות. וגם: דמאיו וחילו ימגרו את האלימות
המקושרים
שטח השיפוט של דני ועוזי
ראיתם את התחקיר המצוין של חיים ריבלין ומיכל פעילן בחדשות ערוץ 2? "דני יסדר" קראו לו, ומשום מה לא נפלתי מהכיסא כשהתברר ששתי הדמויות המרכזיות מוכרות לי מההתאחדות.
נוימן - הברברן הרברבן שגובה אלפי דולרים עבור הפעלת קשרים - מכהן שם כבורר, ועוזי יצחקי הוא יו"ר איגוד השופטים. פלא שהכדורגל שלנו נראה כמו תאונה?
התקציר למי שהחמיץ: התחקירנים פונים לנוימן על מנת שיסדר להם פגישה עם מנכ"ל משרד התחבורה, הלא הוא יצחקי. בתחילה, על מנת שיקדם חברה לייבוא אוטובוסים, ואחר כך לטובת רעיון מהפכני של "צ'קלקה לכל מכונית", שתופעל במקרה של תקלה ברכב.
נוימן נרתם מיד. הוא נוקב במחיר של 2,500 דולר פלוס מע"מ לתיאום פגישה, מסביר שעבור נוכחותו זה יעלה ל-5,000, ומתגאה שמחברה אחרת לייבוא אוטובוסים גבה בעבר 10,000.
"אני שייך למפלגה הנכונה מבחינה עסקית", אומר נוימן, מבלי לדעת שמצלמים אותו. "אני מקושר מאוד למשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, התחבורה, העבודה והרווחה, הפנים, האנרגיה, כל השרים, היועצים והעוזרים חברים אישיים שלי". ואז הוא שולף את הנייד, מתקשר למשרד התחבורה, פונה לפקידות בשמותיהן הפרטיים, ומתאם עבור אלה ששילמו לו פגישה מזורזת עם המנכ"ל.
יומן פגישותיו של יצחקי, חשוב להדגיש, עמוס מאוד. כשהתחקירן ביקש לתאם עימו פגישה ללא תיווך, נאמר לו שיוכל להיוועד רק עם פקידים זוטרים יותר, ושגם זה ייקח מספר שבועות. אבל כשנוימן תיווך, אפילו בעניין הצ'קלקה, זה קרה צ'יק־צ'ק.
די מוזר, כי יצחקי עסוק מאוד. דו"ח של נציבות שירות הציבור מתח לא מכבר ביקורת נוקבת על התנהלות משרדו בנוגע למפעילי התחבורה הציבורית, ומצא כי הטיפול בתלונותיהם צומצם וטויח בצורה פיקטיבית. מהמשרד טענו להגנתם כי הם מטפלים באלפי פניות בשנה. שטויות, העיקר שלפני כחצי שנה מונה יצחקי ליו"ר איגוד השופטים, והשבוע אף מונה כחבר בוועדה למאבק באלימות. לכל אלה, ברוך השם, יש לו זמן.
אז מה הפלא שבינתיים, בחלטורה מהכדורגל, שופטים טועים בסיטונות ומכריעים משחקים, כמה מהם נתפסו בהעלמות מס, ובני משפחה של הפקידים הבכירים זוכים לקידום מהיר. בלי תיווכו של נוימן.
אמש, אחרי שידור החלק השני של התחקיר, יצחקי גם שינה גרסה בעקבות הצפייה בטלוויזיה. אילו השופטים באיגוד שלו היו נוהגים כך, הם היו חוטפים השעיה לאלתר. תשאלו אפילו את דניאל בר־נתן, זיו אדלר וניסן דוידי.
אבל נחזור לכוכב הראשי של התחקיר שהצהיר: "יש לי דיבור עם השר", ואף הודיע: "אני מעביר דברים גם כשהם לא הגיוניים". אתמול, לאחר שהשר ישראל כץ כינה את דברי נוימן "שקר בוטה", וגם במשרדו מיהרו להתנער מאמירותיו "חסרות השחר", הסופר־מאכער קיפל זנב וסיכם: "קצת התרברבתי, וזה טבעי".
בטח טבעי, השאלה איך יתייחסו לעניין במשטרה, וכיצד ינהגו מקצרי ההליכים בהתאחדות עם המאכער שמשמש אצלם כבורר, ואשר אמור להכריע בעניינים הקשורים למוסר התשלומים. מעניין באמת אם לנוימן עצמו יש במוסד לבוררות איזה מאכער, שמזרז אצלו דיונים תמורת תשלום.
אבל בדבר אחד בתחקיר דני נשמע מאוד אמין, והכוונה למשפט: "אני מעביר דברים גם כשהם לא הגיוניים". את זה הוא הרי הוכיח כמה וכמה פעמים כפרשן, כמו למשל קביעתו ההיסטורית: "בערב הכדור נע מהר יותר". גם בלי צ'קלקה!
האבסורד
איזו ועדה מצאו לדמאיו ולחילו
"הנהלת ההתאחדות אישרה פה אחד הקמת ועדה, שמטרתה לבחון את הדרכים האפקטיביות למאבק באלימות ובגזענות", כך נמסר השבוע לתקשורת, והבשורה משמחת שבעתיים. קודם כל משום שטוב לדעת כי ההחלטה נתקבלה פה אחד, ושאין בהנהלה אף חבר שמצדד באלימות. שנית, אם שמתם לב להגדרת המשימה, הוועדה החדשה תבחן "דרכים אפקטיביות למאבק", וזה כנראה בניגוד לוועדות קודמות שבחנו דרכי מאבק בלתי אפקטיביות.
אבל יותר מעניין מהכל הוא זהותם של שני אנשים שיכהנו בוועדה (לצידו של עוזי יצחקי): משה דמאיו מבני־יהודה ואחמד חילו מאחי נצרת.
נתחיל דווקא בשני. על הצדיק חילו נגזרו בעבר בבית המשפט 400 שעות של עבודות שירות, בעסקת טיעון, לאחר שהודה בניסיון למתן שוחד כדי להטות משחק. הוא גם הורחק לצמיתות מכל תפקיד רשמי בקבוצה, מה שלא הפריע לו להיכלל בהנהלת ההתאחדות ולהתפרע במגרשים.
ב-2012 דיווח עמית קליין, המשקיף בדרבי מול הפועל נצרת־עילית, כי חילו וחבר הנהלה נוסף ניסו לפגוע בו פיזית וצעקו לעברו: "כל ההתאחדות מושחתים, בני ז... וזבלים". בקיצור, דוגמה ומופת במיגור האלימות.
ודמאיו? במשחק נגד הפועל טבריה בעונה שעברה בבלומפילד התפתח עימות מלווה בקללות בינו לבין יו"ר הקבוצה האורחת זוהר יצחק. עדי ראייה דיווחו כי השניים היו על סף חילופי מהלומות עד שהפרידו ביניהם. "דמאיו בא אליי בתנועות של אגרוף ואמר 'אתה לא תצא מפה'", טען יצחק.
עונה קודם גילינו איך הצליח חבר הוועדה למגר את האלימות בביתו. זה קרה כאשר בתו, דוברת הקבוצה, עלתה ליציע וסטרה לאוהד מתוסכל. זמן קצר אחר כך התלוננה אוהדת של הקבוצה שגם האמא, איריס דמאיו, חבטה בה. מהמועדון נמסר שהאוהדת היא זו שתקפה ראשונה, ושאיריס דמאיו הגיבה "מתוך סערת רגשות". לפחות עכשיו אנחנו יודעים מה זה, מבחינת דמאיו, דרכים אפקטיביות למאבק באלימות.