מותר לעובדת הזרה לשבת אתנו בשולחן שבת?

שאלה:

• יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו
  

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

תשובה:

ראשית, הייתי מנסח את השאלה אחרת: האם מותר ליהודי לסעוד בשבת, כשהעובדת הסועדת את אביו או אמו כל השבוע נשארת בודדה ועזובה בחדרה?

ולעצם התשובה: בוודאי שהעובדת יכולה להצטרף לשולחן השבת, אולם נכון הוא שישנן מספר בעיות העלולות להתעורר עקב מציאותה של העובדת שאיננה יהודיה בסעודת שבת וחג: א. אסור לטרוח עבור גוי בשבת. ב. ביום טוב, שמותר לבשל בחג – אסור להרבות עבור גוי. ג. אסור לגוי למזוג יין, איסור המוגדר בחז"ל 'סתם יינם'".

מכאן לפתרון הבעיות:

א. לגבי הטרחה בשבת, נפסק בשולחן ערוך כי "מותר לזמן אינו יהודי בשבת, ומותר ליתן מזונות לפניו". למרות

שההיתר בשבת לטרוח בהכנת האוכל הוא רק למי שאחריות מזונותיו עליך (או"ח שכה, א) כותב המשנה ברורה: "אינו יהודי... מותר לטרוח בשבילו... מפני דרכי שלום" (סק"א).

לאורך הדורות העסיקו יהודים גויים בבתיהם, ונהגו בהם בכבוד ובנימוס כיאה לבני אברהם אבינו, שממנו למדנו הכנסת אורחים.

ב.לגבי השאלה ביום טוב, שמא היהודי יוסיף ויבשל לכבוד האורח הזר: איסור זה לא נאמר לגבי גוי המועסק ודר בביתו של היהודי (שו"ע שם), שלגביו לא קיים החשש הנ"ל. וכן פסק הרב ניסים קרליץ, שעובדים זרים הנמצאים בבתים פרטיים וציבוריים, מותרים לאכול ולהשתתף בסעודות החג. (חוט שני, יום טוב פ"ד סק"ג).

ג. לגבי החשש של מגע ביין העלול לגרום לבעיות של "סתם יינן". זו בעיה שקל למדי להימנע ממנה, באמצעות שימוש ביין מבושל.

לסיום, יש לזכור ולשנן את האמור בתורה: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד, ו).

כלומר, כל יהודי חייב לחשוב האם השארת המטפלת בודדה בחדרה היא "חוכמתכם לעיני העמים"?! והאם כשהעובדת תתקשר לביתה, ותשוחח עם חברותיה והם "ישמעון את כל החוקים האלה", האם השומעים יאמרו בלבם "רק עם חכם ונבון"? ודאי שלא.

כך כותב הרמב"ם בדיני עבד נכרי, שנראים כה רלוונטיים: "חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין... וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים... ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת..." (הלכות עבדים פרק ט, הלכה ח).

לסיכום:

מותר ואף חובה לשתף את העובד/ת הזר/ה בסעודות שבת וחג. יש להקפיד שהיין יהיה מבושל, וחובה קדושה

להקפיד לנהוג בכבוד, בנימוס ובנחת בעובד/ת הזר כיאה לזרעו של אברהם אבינו.

בנוגע לשאלה השנייה, הנוגעת לימות המשיח והאגדות על "משרתים גויים" לעתיד לבוא - כבר כתב הרמב"ם על ימות המשיח: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו... ועל כל פנים אין סידור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות... ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה... " (הלכות מלכים, פרק יב). כל טוב (משיב: הרב חן שריג).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.