ההסתרה ככלי לגילוי והעצמה - פרשת שבוע
תהליך הגילוי וההסתרה בפרשת שמות בא לידי ביטוי בכמה צורות: כשמשה נולד מסתירים אותו ולאחר מכן שולחים אותו בתיבה שמתגלה על ידי בת פרעה. כאשר משה מתבגר, הוא הורג את המצרי ולאחר מכן כולם יודעים שהטמין אותו בחול. מה מלמדת אותנו התורה על התהליכים הללו וכיצד שקיפות כלכלית קשורה לעניין?
ספר שמות פותח לנו את שעריו בסיפור הולדת משה בתקופת המלך פרעה אשר מקשה מאד על חייהם על בני ישראל. זוהי תחילת תקופה חדשה. תקופה של הקמת הקמת התשתית לייסודו של עם ישראל. ניתן להבחין בתהליך מאד מעניין בסיפורי הפרשה שלנו, וזהו תהליך ההסתרה והגילוי. הסיפור פותח בפרשיית המיילדות:
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה: וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
- לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
המיילדות עושות פעולה מאד מסוכנת של הסתרת הולדת התינוקות. ומיד לאחר מכן (באופן טבעי) הדבר מתגלה לפרעה: וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים:
שלבי ההסתרה והגילוי
מיד לאחר מכן מספרת לנו הפרשה על הולדתו של משה. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. יוכבד מסתירה את בנה. לאחר שלא יכולה עוד להסתירו, היא משלחת את משה בתיבה אשר מתגלה ע"י בת פרעה.
משה גדל בבית פרעה, יוצא לשטח ושם פוגש את המצרי שמכה את האיש העברי. משה הורג את המצרי ומטמין אותו בחול, לאחר מכן כאשר הוא רואה שני עברים רבים ביניהם נאמר לו שכבר כולם יודעים שהוא טמן את המצרי.
משה בורח למדין, ושם במעמד הסנה מתמודד עם שאלת הגילוי וההסתר לאורך הדיון עם הקב"ה. "עד כמה יאמינו לי שאני בא בשליחות, עד כמה הגילוי בסנה יאפשר גילוי גם במצרים". עולם ההסתר והגילוי מלווה את עם ישראל לדורותיו. מדובר בסוגיה מורכבת של שאלות: מה להסתיר? איך להסתיר? מתי להסתיר? ממי להסתיר? כמה להסתיר וכך גם לגבי הגילוי.
האם לגילוי והסתרה יש מקום גם בהיבטים כלכליים? האם ערכי השקיפות - הגילוי, המדוברים כל כך בימינו הינם ערך שיש בהם בכדי לבטל לגמרי את היבט ההסתרה? מה בעצם מסמלת ההסתרה – האם רק את הפחד מהגילוי?
השקיפות בהיבטים כלכליים
נראה שיש מקום חשוב להיבט ההסתרה במסגרת שקיפות נתונים כלכליים. אכן, אם מדובר על פחד מהגילוי – יש מקום לפקפק בהסתרה, כיון שהרצון הבסיסי בהתנהלות כלכלית הוא בהנחת היסוד שההתנהלות תקינה ואין מה להסתיר. כך נכון להסתכל על היבטי תקציבים ממשלתיים, של גופים ציבוריים, עמותות ואפילו בתקציב משפחתי של משפחה – השקיפות בין שני בני הזוג הינה חיונית.
אולם, אם מסתכלים על היבט ההסתרה לא בהנחת היסוד של הפחד, אלא כערך, נגלה שמרכיב ההסתרה הינו משמעותי מאד ועומד בפני עצמו. לעיתים, ידיעת המצב לאשורו על כל פרטיו יכול מאד לבלבל, לייאש ולאבד כיוון. הגילוי – יכול לסנוור.
כאשר משפחה עוברת תהליך שינוי כלכלי, השינוי הינו ארוך ודורש מהמשפחה לעשות הרבה פעולות שונות ממה שהיא הורגלה. גם כאשר מגיעים לבניית תוכנית ההבראה עבור המשפחה ושם יש להתמודד עם כלל חובות המשפחה יחד עם התקציב המאוזן והסתכלות קדימה, לעיתים כמה שנים קדימה, הרי שבמקרים רבים גילוי עולם השינוי יכול לערער את כל תהליך השינוי.
הייאוש נעשה יותר נוח
ידיעת כל מרכיבי תוכנית הבראה למשפחה יש בה גם בכדי לייאש את הזוג העושה רבות ומשתדל מאד. דווקא גילוי בשלבים של תהליכי ההבראה, דווקא גילוי בשלבים של צמצום ההוצאות יכול להביא איתו תוצאות של עשייה ושינוי.
כאשר נכנסים לחדר חשוך – אפשר להדליק את כל האורות בחדר, ואז לוקח זמן להתאקלם ולראות, ואפשר להדליק גפרור שמאפשר תחילת התמצאות בשטח ומשם להדלקה מלאה. לכן, ניתן לראות את יסוד ההסתרה והגילוי ככלי עבודה פרקטי בתהליכי שינוי, כאשר שימוש נכון בהם יכול להוות בסיס טוב לעשייה ופעולה.
יש להיזהר מליפול להסתרה מפחד משקיפות, אבל בהחלט להיעזר בהסתרה ככלי לגילוי והעצמה. כך מכין הקב"ה את משה בסיום הפרשה לתפקידו הגדול כמנהיג העם. משה מגיע לפרעה, אך פרעה רק מכביד את העבודה על העם. משה מתמודד לראשונה כמנהיג עם ההסתרה האלוקית, ורק לאחר בחינת המנהיגות של משה מול פרעה, הרי שהקב"ה מגלה בכל מכה ומכה במצרים רק מעט מן האור, רק בתהליך – עד ליציאת בני ישראל ממצרים.
הכותב הינו מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
