חשבון נפש לציבור הדתי הלאומי

סרטון החתונה מציין נקודת שפל בתרבותנו. הוא ממשיך, בצדק, לחולל תגובות עזות בתוך הציבור הדתי הלאומי. תחילה היינו אומרים "אולי זה בכלל לא יהודים; אולי זאת עלילה". משהתברר שאכן אלה יהודים, אמרנו "עשבים שוטים הם, צמחי באשה, גידולים לא רצויים שפורחים פרא בין צמחי התרבות המשובחים. בכל גינה יש כאלה".

עוד בערוץ הדעות:

כן, גם בחו"ל

"אבו-בכר אל-יהודי"

בית המשפט אנס אותי

לגייס לצבא חיילים עם מוגבלות!

הכול חוקי

ואז ראינו חדר מלא חובשי כיפות קופצים ורוקדים, משולהבי שנאה, תאווי אלימות, וחוגגי מוות, חוגגי רצח של תינוק - ועדיין לא מוסכם שיש כאן בעיה. ראו את הישגי המופת של הציונית הדתית! עמנואל מורנו, רועי קליין - אלה הבוגרים שלנו. נוער הגבעות? הם החברה שדווקא נפלטו מהמערכת! איפה מחלקות הרווחה? איפה המשטרה?

ילדים מרדנים יש בכל קבוצה. יש מגזרים שבהם פונים לסמים, יש מקומות שסרים לפשע. אצלנו הנפלטים פונים לתג מחיר; לפחות יש להם אידיאולוגיה, רק מוקצנת. אי אפשר לצפות ל-100 אחוז הצלחה בשום מערכת. "מעשיהם אינם דרך התורה. אין כל קשר ביניהם למסורת היהודית המפוארת". אפילו הכרזות מרגיעות כאלו, יש בהן התנערות לא נבונה מהאחריות.

גם אנחנו דתיים; גם אנחנו ציונים לאומיים; גם אנחנו מאמינים שחוקי התורה ניתנו לנו מא-ל סמכותי, ומחייבים אותנו להתנהג על פי תכתיביו וערכיו. על פי תפיסתנו, ערכים אלה כוללים אהבת ארץ ישראל ותמיכה מוחלטת בצורך היהודים ובזכותם להגן על אדמתם בחירוף נפש. גם אצלנו רבנים ומחנכים מוצאים מקום, אמנם מסויג, אבל מקום חשוב בעולם של צדק ומוסר, למושג "נקמה". הנערים בסרטון הם בני התרבות הזאת. אכן תעו וטועים; נפלטו ואיבדו קשר עין. אבל התחילו אצלנו.

הסכנה הנוספת

צעד אחד בלבד מפריד בין דיבורים על נקמה באופן שקול ותחום בתוך מסגרת מוסרית, לבין זליגתה לכיוונם של חפים מפשע בלתי מעורבים, ואפילו לפעולות נקמה נגד תינוקות.

צעד אחד או שניים הצידה, ממה שנערים אלה קלטו מאיתנו, מביא אותם להסיק שכל הערבים מורעלים לחסל אותנו, או לפחות תומכים בכך; וכיוון ש"הבא להורגך - השכם להורגו", זה בסדר. ואחרי שהצדקת שמחה של מצווה בחיסולו של מחבל, זה רק עוד צעד אחד כדי לחגוג הריגתו של חף פשע; וצעד אחד נוסף בלבד עד שאתה חוגג הירצחו של תינוק. התפתחות כזאת משקפת מחלת נפש, אבל היא ניזונת מרכיבים מבודדים ומסולפים מתוך המסורת שלנו.

אם אנחנו לא נצביע על כך, ולא נדגיש את המגבלות והחומות הגבוהות שיש לכתר סביב ערכים כמו נקמה ומלחמה, מחיית עמלק וביעור הרע, אז אנחנו מסייעים למוטציות האלה ומאפשרים להן לפרוח. אכן יש אף רבנים שמעודדים דפוס פעולה כזאת, עם מעט מדי גינוי או התנערות מרבנים קרובים אליהם שלא חצו את הקו.

כבר מזמן צעדת יום ירושלים נהפכה לאירוע אלים ומחריד ששומר נפשו ירחק ממנה. האם הרבנים של הנערים המשולהבים האלה (לא הרבנים הרחוקים מהם), יצאו בקריאה ברורה וחד משמעית שלא זאת דרכנו, או אולי הם גאים בהתלהבות הנעורים למען העם והארץ?

רב בישיבה תיכונית שמתערב כדי לעצור את תלמידיו מלשיר שירי נקמה, נתקל בתמיכה מחבריו לצוות, או הוא מואשם כמחזיק דעות מוזרות ולא מתאימות על ערבים?

אין חינוך לאיזון

הנערים האלה לא זכו לחינוך למורכבות ולאיזון. הם למדו לא רק שהמקורות הקלאסיים מחייבים, אלא שיש לנהוג על פי מובנם המילולי, ללא האיזונים וההגבלות שהוכנסו במשך הדורות על ידי חכמים ומסורת חיה. הם סבורים שמי שמביא מערכת רחבה של שיקולים להשקפתו ולמדיניותו הוא יפה-נפש, פשרן, חסר אמונה. אצלם מי שליבו פתוח לערכים של כבוד לכל צלם א-להים וחמלה ללא-יהודי, הוא הושחת על ידי ערכים מערביים, או רוצה למצוא חן בעיני הגויים. פותח יחס של חשדנות יתר עד עוינות כלפי לא-יהודים, שמשמן את הדרך להריגת ערבים. תרבויות זרות נתפסות כמאיימות בחוגים רבים, ובמקום לקיים דו-שיח על ערכים המגיעים אלינו מן הגויים, מעודדים ניכור.

החשודים עצמם עוד מקווים להשתחרר מעונש, על ידי טענות של עינוי ועלילות מצד השב"כ. הם מקבלים תמיכה נלהבת במשא זה מאנשי ימין רבים שמצטרפים להשמצות. הממסד מצויר כאויב אכזר, והחשודים כגיבורים מעונים. אמנם גורמים מתונים אינם משתפים פעולה בעניין זה, אך התמיכה הרחבה של חוגים רחבים המתבטאים בכל ערוץ תקשורת אפשרית, ואפילו בעלוני שבת האמורים לעסוק בדברי תורה, מעודדת את הפוגע הבא.

ואם השיקולים המוסריים לא היו מספיק כבדים כדי לזעזע אותנו, יש אף שיקול בטחוני, בינלאומי, שנוגע לעצם קיומנו, שאף זה צריך להדיר מאתנו שינה. התמיכה החשובה ביותר שמדינת ישראל זוכה לה, מעבר לתמיכת היהודים ברחבי העולם, היא תמיכת ארה"ב. עמוד התווך של תמיכה זאת היא אמונתם של רוב רובו של העם האמריקני, כי ישראלים הם שותפים לתרבותם בכך שהם בני אדם הוגנים וטובים, המנהלים דמוקרטיה ברמה מרשימה, אם לא מושלמת, בנסיבות

 מאתגרות, ומול בידוד בלתי מוצדק. אם קבוצה כמו בני תג מחיר, ההולכת ומתרחבת, תמשיך לשחוק באימון זה, ותשכנע את האמריקאים שהישראלים הם קנאים שרוצחים חפים מפשע, כולל תינוקיהם, בהצדקה כי כך צריך כדי לשמור על ארצם, נמצא את עצמנו חשופים מאוד, ובקרוב, חס ושלום.

יש מחלה קשה בתוך המחנה הדתי הלאומי והיא עוד מדבקת. היא ניזונת מכעס ומפחד שהפכו לשנאה, פנאטיות, משיחיות בלתי מרוסנת, חשיבה דתית ילדותית, וקיום צווים מונחתים ללא רגישות מוסרית או אתית. אם לא נשכיל, אנחנו, הציבור הדתי-לאומי, לקחת אחריות ולעקור את זה, היא תמיט אסון על כולנו.

הרב גרינברג הוא ממובילי הרבנים של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית, סופר ומחנך. הרב אייזנר הוא חבר בארגון רבני בית הלל