הפנים לכתר: טוטנהאם חזק במאבק האליפות
לראשונה אחרי 55 שנה, הקבוצה הלונדונית מראה סימנים של מועמדת אמיתית לתואר. הסגל הצעיר והמוכשר פורח תחת משטר האימונים התובעני של מאוריסיו פוצ'טינו, שעם קפדנות טקטית בנה את קבוצת ההגנה הטובה באנגליה. האם העונה המטורפת שעוברת על הפרמייר-ליג תסתיים כשהגביע בווייט הארט ליין? נדב יעקבי מנתח
בשנה בה טוטנהאם זכתה באליפות אנגליה בפעם האחרונה, מפא"י בראשות דוד בן גוריון, זכתה בבחירות לכנסת החמישית, ג'ון קנדי הצעיר הושבע כנשיא ארה"ב וברלין הוקמה חומה שהפרידה בין שני חלקי העיר.
כן, זה היה ממש מזמן, כשטוטנהאם הייתה הקבוצה הטובה באנגליה וזכתה לא רק באליפות אלא גם בגביע והשלימה זכייה בדאבל, הראשון במאה ה-20. לא פחות מ-55 שנים עברו מאז, וכמעט כל השחקנים שהפכו ב-1961 לאגדות ועשו היסטוריה כבר אינם בין החיים. רק חמישה מהשחקנים, כולם קשישים בני 80 ויותר, יכולים לספר בגוף ראשון על איך זה להיות שחקן טוטנהאם שזוכה באליפות.
במהלך 55 השנים שעברו טוטנהאם זכתה פה ושם בתארים כאלו ואחרים - גביע, גביע הליגה וגביע אירופה למחזיקות - אבל לא באליפות. במהלך חצי המאה האחרונה טוטנהאם הפכה לקבוצה מהדרג השני באנגליה, כזו שאין לה סיכוי של ממש לזכות בתואר החשוב ביותר ושאף אחד בכלל לא מציב אותה בטבלת הסיכויים. השיא מבחינתה הוא מקום במוקדמות ליגת האלופות, ולא יותר.
אולם העונה, ובמיוחד בשבועות האחרונים, הדברים השתנו. רוח חדשה מנשבת ביציעי אצטדיון ווייט הארט ליין. לפתע האוהדים וגם הפרשנים הכי נחשבים באנגליה, מדברים על טוטנהאם כמועמדת רצינית להיאבק על התואר. אחת הסיבות לכך היא שמדובר בעונה משוגעת בפרמייר-ליג. האלופה צ'לסי נאבקת בתחתית, מנצ'סטר יונייטד עדיין מחפשת את עצמה, לסטר הקטנה לא מוכנה לוותר על הפסגה ושתי המועמדות הגדולות, ארסנל ומנצ'סטר סיטי, שומטות יותר מדי נקודות.
אבל גם לטוטנהאם עצמה יש חלק בכך. נכון לעכשיו היא הקבוצה עם ההגנה הטובה ביותר בפרמייר-ליג, שנמצאת בנקודת האמצע של העונה במרחק ארבע נקודות מהפסגה ושסיימה את שנת 2015 עם שלושה ניצחונות רצופים.
מאוריסיו פוצ'טינו, המאמן הארגנטיני שאחראי יותר מכל על השינוי החיובי שעובר על טוטנהאם, אמר השבוע: "אני חושב שהמספרים מוכיחים שהאליפות בהחלט אפשרית. אבל הדבר החשוב ביותר מבחינתנו זה להמשיך ולעבוד קשה, כי אנחנו קבוצה מאוד צעירה. מאוד חשוב שנישאר עם הרגליים על הקרקע. יש לנו שחקנים חכמים שמוכנים ללמוד, המפתח יהיה שנמשיך להתנהג בדיוק כפי שהתנהגנו לפני חמישה חודשים כשהתחלנו את העונה".
צריך לזכור שטוטנהאם מעולם לא סיימה את העונה בין שלוש הראשונות בעידן הפרמייר-ליג. רק פעמיים היא סיימה רביעית, ב-2010 וב-2012, וגם באותן שנים, כשגארת' בייל כיכב בקבוצה לפני שנמכר לריאל מדריד, היא לא הייתה מועמדת לאליפות אפילו לרגע. אבל עכשיו זה אחרת, עכשיו טוטנהאם כבר מוזכרת כמועמדת ואפילו הארי רדנאפ, מאמן העבר של הקבוצה, חושב כך. "טוטנהאם הייתה מצוינת לאורך כל העונה עד עתה", הוא אמר השבוע. "אם הם ימשיכו בקצב הזה גם במחצית השנייה של העונה אין שום סיבה שהם לא ייאבקו על התואר. העונה זה מאבק פתוח, כשאף קבוצה לא מצליחה לברוח".
ג'יימי רדנאפ, בנו של הארי ושחקן העבר של הספרס שמשמש היום כפרשן ב"סקיי" וב"דיילי מייל", חושב בדומה לאביו. "טוטנהאם מבחינתי היא המנצחת הגדולה של 2015", הכריז. "הם נראים חזקים והפסידו רק פעמיים כל העונה. הארי קיין רק הולך ומשתבח כל הזמן, הם מאורגנים בהגנה ולדעתי טובי אלדרווירלד הוא אחד משחקני הרכש הטובים של העונה. אני לא יכול לומר עד כמה אני מתפעל מדלה עלי. הוא משחק ללא פחד.
היה לי את המזל לשחק לצידו של סטיבן ג'רארד ואני לא מתכוון להשוות ביניהם, אבל הילד הזה פשוט פנטסטי. עכשיו זה כבר עניין של אמונה, האם הם מאמינים בעצמם? האם הם באמת חושבים שהם יכולים לזכות באליפות? כי התואר נמצא שם ומחכה למישהו שיחטוף אותו".
ג'יימי רדנאפ מדבר על השחקנים, ואין ספק שלטוטנהאם יש סגל צעיר וכשרוני. אולם ברור לכל שמירב המחמאות מגיעות לפוצ'טינו, מאמן שמבחינת טוטנהאם היה רק ברירת מחדל. אחרי המכירה של גארת' בייל לריאל מדריד ב-100 מיליון יורו יצאה טוטנהאם למסע רכש מטורף, אבל כמעט כל השחקנים שנרכשו נכשלו ובגדול. המאמן הפורטוגלי אנדרה וילאש בואש פוטר בעקבות התוצאות המאכזבות, ומחליפו טים שרווד הגיע לתקופה זמנית.
כשיו"ר המועדון דניאל לוי חיפש מאמן חדש, המועמד המוביל שלו היה לואי ואן חאל. המו"מ עם מאמן נבחרת הולנד היה קצר והסתיים כאשר ואן חאל העדיף, באופן לא מפתיע, את מנצ'סטר יונייטד. לוי המאוכזב נאלץ לפנות לפוצ'טינו, שאימן עד אז את סאות'המפטון ועשה עבודה טובה. מצד אחד היה ברור שמדובר במאמן צעיר ובעל פוטנציאל, אבל מצד שני הוא מעולם לא עבד בקבוצה גדולה עם שאיפות גדולות כשעמד על הקווים של אספניול וסאות'המפטון.
אסור לשכוח שפוצ'טינו הוא מאמן ארגנטינאי, ושלמעט אוסבלדו ארדילס, שאימן תקופה קצרה ולא מוצלחת באנגליה, אף מאמן מתוצרת ארגנטינה לא עבד מעולם בפרמייר-ליג. ואין מה לעשות, באנגליה תמיד היה חוסר אמון במאמנים ארגנטינאים. שנה וחצי מאז שפוצ'טינו חתם לחמש שנים בטוטנהאם, נראה שלוי ממש לא מצטער על פניית הפרסה שעשה ואן חאל. היום המאמן שלו הוא אחד המוערכים ביותר באנגליה, בעוד שוואן חאל נמצא על סף פיטורים.
העונה הראשונה של "פוצ'ה" בטוטנהאם הסתיימה עם המקום החמישי המכובד אבל מעבר לכך, עם שינוי סגנוני מובהק. טוטנהאם הפכה להיות קבוצה "רעה", כזו שלוחצת על כל המגרש במשך 90 דקות ולא נותנת ליריב לנשום. זה היה גם סימן ההיכר של סאות'המפטון תחת פוצ'טינו, שכדי להשג את המטרה הזו מעביד את השחקנים שלו בפרך. שחקני טוטנהאם מספרים שהוא מגיע למתחם האימונים בכל יום בשבע בבוקר וכמעט אף פעם לא עוזב לפני שבע בערב. לפחות פעם בשבוע יש אימון כפול והדרישות, מבחינת עבודה על כושר גופני, גבוהות יותר מאשר בכל מועדון אחר באנגליה.
אחד משחקניו בסאות'המפטון סיפר בעילום שם ל"אינדיפנדנט": "היו כמה שחקנים שטענו שמשטר האימונים שלו הוא מוגזם. כמעט לא היו לנו ימי מנוחה והיו כמה שחקנים שפשוט לא הצליחו לעמוד בדרישות, ונשרו. העובדה שטוטנהאם מנצחת העונה משחקים עם שערים בדקות האחרונות ודורסת את היריבות בשלבי הסיום היא תוצאה של מערך האימונים. יש שחקנים שאימונים כאלו כל יום ולפעמים פעמיים ביום שוברים אותם. נכון, זה קשה, אבל זו השיטה שלו - והיא מניבה תוצאות".
אבל אלו לא רק האימונים הקשים שעשו את ההבדל, ופוצ'טינו הוא גם טקטיקן לא קטן. בניצחון השבוע על ווטפורד הוא עלה עם מערך של שלושה בלמים, כדי לנסות ולעצור את אודיון איגאלו וטוני דיני הנהדרים. אז איגאלו אמנם הבקיע, אבל זה היה השער ה-15 בלבד שטוטנהאם ספגה העונה. רק לשם השוואה, ארסנל ספגה 18, מנצ'סטר סיטי 20 ולסטר 25. ובעונה שעברה, באותו השלב טוטנהאם ספגה 24 שערים. כמו שכולם יודעים, הגנה טובה ומאורגנת היא קודם כל עבודה של מאמן.
כשפוצ'טינו הגיע לווייט הארט ליין בקיץ 2014 הוא מצא קבוצה חסרת ביטחון, חסרת מוטיבציה ולא מאוזנת. הוא ויתר על שני שחקנים שנרכשו בהרבה כסף אבל לא תרמו הרבה, רוברטו סולדדו ופאוליניו, ובמקומם העלה להרכב צעירים מבטיחים שהיו מוכנים לתת את כל מה שיש להם על המגרש. הארי קיין בן ה-22, שהיה חלוץ מחליף שכמעט ולא קיבל הזדמנויות, הפך אצל פוצ'טינו לאחד המבקיעים הטובים בליגה ולכוכב נבחרת אנגליה. שחקנים צעירים כמו אריק לאמלה (23), דני רוז (25), טום קארול (23), אריק דאייר (21), קירן טריפייר (25) וכמובן דלה עלי (19), קיבלו גם את הצ'אנס שלהם והפכו לכוכבים. שנה וחצי אחרי שהגיע, לפוצ'טינו יש את הקבוצה הצעירה ביותר וגם הרעבה ביותר בפרמייר-ליג.
בטוטנהאם חולמים לזכות באליפות העונה או לכל המאוחר בשתי העונות הבאות, שכן איצטדיון ווייט הארט ליין יגיע בקרוב לסיום דרכו. החל מעונת 2018-19 תשחק טוטנהאם באיצטדיון החדש שלה, שיכיל 61 אלף מקומות - 568 מקומות יותר מאצטדיון האמירויות של ארסנל - ויהיה האיצטדיון הגדול ביותר בלונדון, למעט וומבלי. עלות הפרויקט היא 400 מיליון ליש"ט ואחרי המעבר אליו טוטנהאם תוכל ליישר קו, מבחינה כלכלית, עם מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וארסנל, שעשתה מהלך דומה במעבר מהייבורי לאמירויות לפני כעשור.
אבל בואו נחזור להווה. בטוטנהאם יודעים שהסגל הקיים עשוי שלא להספיק. הקבוצה תלויה יותר מדי בשערים של הארי קיין, ואם הוא ייפצע חלילה, אין לו כרגע מחליף ראוי. זו בדיוק הסיבה שבגינה שוקל פוצ'טינו לחזק את הסגל במהלך חודש ינואר, כאשר לפני הכל הוא מעוניין בחלוץ. השם שהכי מוזכר בתקשורת הוא סאידו בראהינו, חלוצה של ווסט ברומיץ'.
מה שבטוח, מבחינת האוהדים הוותיקים של ה"ספרס", אלא שראו במו עיניהם את דני בלנצ'פלאוור, בובי סמית' ודייב מקאיי זוכים באליפות ובגביע לפני 55 שנה, הקבוצה הנוכחית יכולה להיות היורשת הראויה.
לפנייה לכתב/ת 
