סליחה, איך מגיעים מ-Rehov ל-Kikar?
במשך שנים שילוט הרחובות בתל אביב לא אומר דבר וחצי דבר לתיירים המבקרים בעיר, והם נאלצים להתמודד עם המילים "Kikar", "Rehov", "Sderot", "Derech" ועוד. ירושלים הוכיחה כבר שאפשר גם אחרת. העירייה: "השלטים יובאו לבדיקת בלשן שיחליט מה יעלה בגורלם"
Kikar Habima
רגע לפני סוף השנה האזרחית, ב-30.12, פרסם משרד התיירות את סיכום נתוני הענף לשנת 2015. על פי הנתונים, העיר בה ביקרו הכי הרבה תיירים בארץ בשנה החולפת היתה ירושלים - 77%. במקום השני וממש לא רחוק משם, נמצאת תל אביב עם 69%. נתונים מעניינים נוספים הם שכ-50% מהתיירים שביקרו השנה בארץ עשו זאת בפעם הראשונה, 52% מהתיירים הם נוצרים, ו-27% יהודים. בסך הכל נרשמה ירידה של 3% בלבד בתיירות לישראל ב-2015 בהשוואה ל-2014, ובהינתן שמדובר בשנה שלאחר מבצע "צוק איתן", אפשר לומר שהמספרים אפילו טובים.
אבל אל מול המספרים האלה והחלוקה הזו, תמוה ביותר להרים את העיניים בתל אביב אל שילוט הרחוב הנמצא בכל פינה בעיר. משום מה, באופן מסורתי בחרו בעיר השנייה בחשיבותה עבור התיירים בישראל, להמציא כבר לפני שנים רבות כיתוב מוזר ומעניין למדי בשלטים.
Rehov Marmorek פינת Rothschild Blvd
אם ניקח בחשבון ש-52% מהתיירים הם נוצרים וממש לא כל 27% היהודים יודעים קרוא וכתוב בעברית, לא ברור מדוע בחרו בעירייה להציב שלטים ועליהם המילים "Rehov", "Kikar", "Sderot", "Derech" ועוד תעתיקים שונים ומשונים, שאיש מהתיירים המגיעים לארץ לא יבין.
Sderot Rothschild
יתרה מכך, מבדיקת ynet ניכר כי מישהו דווקא ניסה לעשות זאת אחרת באיזשהו שלב. על חלק מהשלטים מופיעים שמות הרחובות והשדרות דווקא בתרגום נכון, תוך שימוש במילים "Street", Square", "Boulevard", "Road" וכן הלאה. אבל כאשר חלק נעשה כך וחלק אחרת, לפעמים במרחק סנטימטרים בין השלטים - הבלבול שיכול להיווצר גדול עוד יותר.
מה חשבתם בדיוק?
אז כאמור, ממש לא ברור את מי השלטים הללו אמורים לשרת. הרי לקהל הקוראים בעברית נמצא שם הרחוב, השדרה, הדרך או הכיכר בעברית, לקהל קוראי הערבית גם כן קיים שילוט (שבו אגב, יש לציין שהמילים הללו מתורגמות נכונה לערבית), אבל באנגלית - איך נאמר זאת בעדינות? אין לנו מושג מה חשבו בדיוק בעירייה.
Kikar Yitzhak Rabin
אם לא די בשילוט הבעייתי בעיר, הרי שמפות העיר המחולקות לתיירים בבתי מלון חלקן "מיישרות קו" עם התעתיק העברי וחלקן לא, והמפות של גוגל גם כן נאלצו ליישר קו עם הטעות ולהשתמש ב"Derech" וב"Sderot". אגב, בגוגל לא משתמשים במונח הנפוץ ביותר בשילוט העירוני - "Rehov" לסימון רחוב, אלא בקיצור "St" למילה "Street", ובקרב התיירים - הבלבול חוגג.
Rehov Marmorek
"שמות הרחובות בעברית וצריכים להישאר כך כדי שימצאו אותם, זה ברור, אבל כשסוג הדרך מתורגם לעברית זה נראה לי בהתחלה כמו חלק מהשם", אמרה ל-ynet אנקה, תיירת מגרמניה שהגיעה לאחרונה לבקר חברים בעיר הלבנה. "אם לא היו אומרים לי מה אומרת כל אחת מהמילים האלה, לא הייתי מסתדרת עם המפה בעצמי", הוסיפה.
Rehov Carlebach פינת Rehov Shprinzak, משמאל: Shprinzak St
את חוסר האונים אל מול מפות העיר תל אביב הביע גם שון, אמריקאי שביקר בארץ וגם הוא "ניצל" בזכות חברים מקומיים. "מראש אמרו לי ש-Kikar זה בעצם Square, ורק ככה הבנתי מה כתוב בשלט שמורה על כיכר רבין בה רציתי לבקר".
בירושלים זה נכון:
אם נצא מגבולות תל אביב, נגלה שאפשר גם אחרת. איפה? בעיר היחידה בישראל שיותר מתויירת ממנה, ירושלים. בבירת ישראל השילוט נכון ביותר: הדרכים מצוינות בקיצור הבינלאומי המקובל Rd., השדרות ב-Blvd., הרחובות ב-St. והכיכרות ב-Sq. כך נעשה בשדרות בן צבי, יצחק רבין, גולדה מאיר והאחרות. גם הכיכרות כאמור מסומנות באופן תקין וכמובן שהרחובות גם, בצורה שלא מותירה מקום לבלבול ולחוסר אוריינטציה בחסות העירייה.
עיריית תל אביב: "מכירים את הנושא, הבלשן יחליט"
"הנושא מוכר לעירייה ונמצא בטיפול ועדת היגוי, הכוללת גם נציגים מהאקדמיה ללשון העברית", אומרים בתגובה בעיריית תל אביב. "בעבר תורגמו חלק משלטי הרחוב תרגום פונטי (אנגלית-עברית), אולם עיריית תל אביב-יפו החליטה להסדיר את הנושא ולהחליף את שלטי הרחובות לשלטים עם תרגום אחיד.
"בימים אלה העירייה נמצאת בתהליך סריקה וצילום של כלל השלטים בעיר, אלו יובאו לבדיקה אצל בלשן אשר יחליט מהו הכיתוב הראוי, כאשר הסטנדרט העירוני שנקבע יכיל שילוב בין כיתוב באנגלית של סוג המקום (רחוב, שדרה וכיכר) וכיתוב פונטי של שמות הרחובות, באופן שיקל על התיירים להתמצא ולהתנייד במרחב".
לשאלת ynet האם ציפו בעירייה מלכתחילה שתיירים יידעו להתמודד עם התעתיק העברי-אנגלי המוזר הנוכחי, ומי הגה את הרעיון הקיים, לא קיבלנו תשובה. עם זאת, הכוונה לשפר את המצב הנוכחי מותירה אותנו אופטימים ולו במעט, ונמשיך לעקוב אחר ביצוע התוכנית.
