המחבל ביקש סדנה לשליטה בכעסים, בית המשפט קבע שהוא שפוי
במהלך תקופת מאסרו ביקש נשאת מלחם מבית המשפט לאשר לו לעבור סדנה לשליטה בכעסים. השופט זכריה כספי הודה ש"בקשתו שובה את לבי", אך דחה אותה והמליץ לשקול אותה שוב בעתיד. כל הטענות שנטענו לגבי אי-שפיותו של המחבל נדחו בעבר על הסף
נשאת מלחם, המחבל מכפר עארה (29) שאחריו מחפשים אלפי אנשי ביטחון - שוטרים, לוחמי מג"ב ואנשי שב"כ - ריצה עונש בן חמש שנים לאחר שנמצא שהוא שפוי וכשיר לעמוד לדין. טענות עורך דינו ומשפחתו על כך שהוא סובל מלקות נפשית נדחו על הסף. בעת שהיה אסיר עתר מלחם לבית המשפט וביקש לעבור סדנה לשליטה בכעסים. הוא התרעם כי בקשתו זו נדחתה שוב ושוב על-ידי שירות בתי הסוהר. השופטת שדנה את מלחם לחמש שנות מאסר בשל ניסיון חטיפת נשק מחייל, אמרה במשפט כי "התנהגותו המוזרה נובעת מהפרעה נפשית, בעטיה אף פנה לטיפול פסיכיאטרי ולמעקב".
מלחם קבל על כך ששב"ס אינו מסכים לכך שיעבור ניתוח עיניים בלייזר, שלא על חשבון המדינה ומחוץ למערכת במרפאה פרטית, על חשבונו. השופט שדן בעתירה החליט לדחות את הבקשה בנושא ניתוח העיניים וקבע כי הוא אינו הכרחי וגם את השתתפותו בסדנה.
"אני אסיר ששפוט לתקופה בת 60 חודש. אחראית מרפאה מתעקשת ומונעת ממני לעבור ניתוח עיניים בלייזר", כתב מלחם והוסיף, "אני מבקש לעבור טיפול של שליטה בכעסים". הוא טען ששירות בתי הסוהר מזלזל בבקשותיו. השופט זכריה כספי קבע בהחלטה מיולי 2010 כי "בקשתו של העותר להיות משולב בתוכנית לשליטה בכעסים שובה את לבי יותר מבקשתו לצאת ולהינתח בניתוח הפרטי. בסופו של דבר, גם המערכת כולה תצא נשכרת משיקומו של אסיר בדרכים שונות ובהן שילוב בתוכנית מתאימה כזו או אחרת בעבורו, שתוכל לקדם אותו, כל שכן, כך כאשר המדובר בתוכנית הקשורה בהתנהגותו ובשליטתו בה".
לאחר שעיין בפרטי המידע קובע השופט כי דחיית בקשתו של מלחם מתבססת על טעמים עניינים. יחד עם זאת, מוסיף השופט: "מציע אני כי בקשתו תיבחן באופן חיובי, בעוד זמן מה, שכן יש מקום לבחון, היטב, את המידע הזה ואת השלכותיו על מבוקשו של העותר. יכול אני לקוות כי המערכת תוכל להתגבר על המניעה הזו בדרכים מושכלות. יחד עם זאת, לא מצאתי, לעת הזו, מקום להתערב בהחלטת שב"ס. על כן, אני דוחה את העתירה ומסב שוב את תשומת לב הרשויות לרצונו של העותר להשתלב בתוכנית המסגרת".
עוד קבע השופט כי אין בסיס רפואי לניתוח העיניים בלייזר שביקש מלחם: "מדובר בניתוח אלקטיבי, משמע הנתון לבחירתו של המעורב ואיננו נחוץ והכרחי מבחינה רפואית. גם אם המדובר בבקשה להיות מנותח על חשבונו, עדיין מצוי העותר באחריות המדינה, ומשאלה הם פני הדברים והמדובר בניתוח שאיננו על בסיס רפואי ממשי, אינני יכול לבוא ולומר כי המדובר בשרירות לב או בהתנגדות שאיננה במקומה".
השופטת: "התנהגותו המוזרה נובעת מהפרעה נפשית"
בינואר 2008 הרשיעה השופטת צילה קינן את מלחם בהסדר טיעון לאחר שתקף חייל וניסה לגנוב את רובה ה-m16 שלו, אך לא הצליח ונמלט. הוא לא הואשם אז בעבירה ביטחונית אלא יוחסו לו ניסיון שוד וחבלה בכוונה מחמירה וגם תקיפת שוטרים.
השופטת אמרה בהקראת פסק הדין: "לדברי בא כוחו מעשיו הקשים של הנאשם עומדים בסתירה לאורח חייו התקין בעבר, והוא ביצע את מעשיו בעקבות התערערות חריפה במצבו הנפשי. לדברי הסנגור, מעשיו הקשים של הנאשם הם חריגים בחייו וזכו לגינוי חריף של משפחתו, שומרת החוק. הגם שלא נמצא כי הנאשם סובל ממחלת נפש השוללת אחריות פלילית, הרי שלפי התעודה הרפואית שלו עולה כי מדובר ב'בחור בעל הפרעת אישיות'. לפי הבדיקה הפסיכולוגית מדובר בהפרעת אישיות בשלה, עם צריכת סמים ואלכוהול מגיל צעיר, והתנהגות עבריינית סביב נושא הסמים, בעקבותיה גם ריצה לפני כשנה עונש מאסר.
"קביעה זו מקבלת חיזוק גם בתעודות הרפואיות (אחרות-ג.מ), מהן עולה כי התנהגותו המוזרה נובעת מהפרעה נפשית, בעטיה אף פנה לטיפול פסיכיאטרי ולמעקב", הוסיפה השופטת. "לדברי הסנגור, הנאשם, כמו גם משפחתו, מודעים לצורך בטיפול נפשי ומסכימים לשילובו בכל מסגרת שתועמד לשם טיפול כזה, לרבות בשב"ס. הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו וביקש את רחמיו של בית המשפט".
השופטת סיכמה את פסק הדין: "לאחר ששקלתי את עובדות המקרה, נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת פרטי הסדר הטיעון, אני רואה לנכון לאמץ את ההסדר המוסכם. הלכה היא שהגישה הראויה לענין הסדרי הטעון היא גישת האיזון. העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות עד מאוד. העונש המוצע הוא משמעותי והולם את נסיבות ביצוען של העבירות בהן הורשע הנאשם, אם כי נוטות במידת מה לקולא. נסיבותיו האישיות של הנאשם, הן המטות את הכף לכיוון של הימנעות ממיצוי מלוא חומרת הדין כלפיו. הנאשם, כעולה מדברי הסניגור, כמו גם מהמסמכים הרפואיים, לא עשה את המעשים בהם הורשע על רקע לאומני, אלא על רקע של מצב נפשי מעורער הנובע מהפרעה נפשית, שהוחמרה עקב שימוש בסמים. הנאשם הודה במעשיו, הביע חרטה ונכונות לשאת בעונש כבד ובכל טיפול לו יידרש במהלך מאסרו. משכך, ראוי לכבד את הסדר הטיעון. אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: חמש שנות מאסר לריצוי בפועל שיימנו מיום מעצרו - 5.7.07".
"לא חשבנו שהוא יבצע פיגוע"
מלחם בן ה-29 סיים לימודיו בתיכון ערערה עם תעודת גמר בלבד ומתגורר בבית הוריו בכפר עארה. יש לו שני אחים וארבעה אחיות ובשנים האחרונות עבד בעבודות מזדמנות. בתקופה האחרונה עבד בחנות ירקות בכפר. קרובי משפחתו ממשיכים לקרוא לו להסגיר את עצמו, בעוד שאחרים חושבים שאולי הוא התאבד אחרי הירי.
חברים וקרובי משפחה סיפרו: "היורה לא שפוי בכלל, הוא לא היה מוכר כאיש דתי. מי שרואה אותו חושב שמדובר באדם סימפטי, מחייך כל הזמן ולוחץ ידיים, אבל כל מי שמתקרב אליו מרגיש בהפרעות שהוא סובל מהן ובהתנהגות מוזרה". במשפחה הוסיפו: "כולנו יודעים על מצבו. האבא דאג לעתידו אבל הבן המשיך לסבול, ככל הנראה זה מה שגרם לו לבצע פיגוע ירי".
אחד החברים של מלחם אמר: "הוא אדם קשה ויש לו הרבה הפרעות. לפעמים היה מספר לי 'אני לא מסתדר בחיים, מנסה לחפש איך לקדם את עתידי כמו אנשים אחרים אבל לא יודע איך אני יכול
לצאת מכל הטראומה. נמאס לי מהכל', אבל הוא אף פעם לא הצהיר בפניי שהוא עלול לבצע פיגועים".
ח'דר עקל, מנהל תיכון ערערה שבו למד מלחם:" הוא סיים את לימודיו לפני 12 שנה עם תעודת גמר. מבחינת תפקוד והישגים היה מאוד חלש. הוא סבל מהפרעות בהתנהגות ולא היה יציב. הוריו תמיד דאגו לשפר את דרכו. הוא מבין טוב מאוד את המעמד של אביו ולכן אני חושב שהוא נכנס לדיכאון או שיכול להיות שהוא ירה בעצמו. אנו מגנים את מעשיו של היורה, אני שולל אפשרות שהוא שייך לארגונים שונים כמו חמאס או דאעש. הבחור הזה עשה את המעשה על דעת עצמו. בפעם האחרונה נפגשתי עמו בחנות ירקות שבה עבד. הוא שאל אותי 'מה שלומך, הכל בסדר?'. אמרתי לו 'שיהיה לך בהצלחה', כמו שאני אומר תמיד לצעירים ומעודד אותם".
תושב הכפר הוסיף: "כולנו ידענו על מצבו הנפשי אבל לא חשבנו שהוא יבצע פיגוע ירי. חבל שהמשטרה וכוחות הביטחון לא מצליחים לעצור אותו. אדם כזה הוא מהווה סכנה לא רק ליהודים אלא גם לערבים".
לפנייה לכתב/ת 
