בלי טרור פלסטיני, לא היו תופסים את הרוצח מדומא
רק עם גל הטרור נפל במערכת הביטחון האסימון - ואושרו אמצעי חקירה חריגים נגד הטרור היהודי. הבעיה העיקרית: המורדים מהגבעות עדיין מקבלים אמפתיה וגיבוי פוליטי
הדבר המדאיג ביותר בתופעת "מרד הגבעונים" הוא יכולתם של כמה עשרות צעירים, בהם ממש ילדים, לסבך את כולנו בעימות דמים עם הפלסטינים ולשקע את מדינת ישראל בבידוד עולמי שיהיה כרוך בנזק כלכלי עצום - וכמובן גם בתחושות של מצור ואובדן ביטחון.
לא, אין זו הגזמה. פשעי השנאה, בעיקר כשהם מתבצעים על רקע דתי, כבר הציתו מלחמות בעבר וגורמים למלחמות בהווה. ל"מרד הגבעונים" יש פוטנציאל כזה אם לא יימשך הטיפול בו בצורה האינטנסיבית וההיקפית שנוקטים כעת השב"כ, המשטרה ויש לקוות גם מערכת המשפט. זו לא רק הערכתי ודעתי, זו גם הערכת השב"כ שקובע מפי בכיריו, שפרשת הרצח בדומא לא רק שלא גרמה למחשבה שנייה בקרב הגבעונים אלא להיפך, היא יצרה אתוס שרבים מקרב הנוער בישראל רואים בו מודל ראוי לחיקוי.
מי שלא מאמין - שיצפה שוב בקטעי הווידאו מחתונת השנאה בירושלים וייווכח במו עיניו בעובדה איומה זו. החתונה הזאת התקיימה לפני שלושה שבועות. הרבה אחרי הרצח בדומא. האקסטזה שבה רקדו המשתתפים מעידה שיש לא מעטים שמוכנים ורוצים ללכת בדרכם של מי שהיום הוגשו נגדם כתבי אישום בגין רצח וסיוע לרצח.
עובדה מדאיגה נוספת היא שלולא גל הטרור הפלסטיני שגאה בספטמבר, חקירת הרצח בדומא הייתה עדיין מדשדשת והרוצחים היו מסתובבים חופשיים. השב"כ, משטרת ישראל וצה"ל קיבלו אישור לנקוט אמצעי חקירה וסיכול חריגים רק אחרי שבמערכת הביטחון ואצל ראש הממשלה נפל פתאום האסימון. נתניהו, יעלון ואיזנקוט תפסו פתאום שרצח נוסף בנוסח דומא יכלא אותנו ואת הפלסטינים בעימות אלים שאינתיפאדה שלישית היא רק הגרסה המתונה שלו.
עולם פשעי השנאה
יש במערכת הביטחון מי שחושב שגל הדקירות, הדריסות ובקבוקי התבערה הוא תגובה מאוחרת של הציבור הפלסטיני לרצח בדומא. זו לא הסיבה היחידה, אבל זו אחת הסיבות העיקריות. הרבה מהסכינאים שנשארו בחיים אחרי שניסו לדקור אומרים את זה במפורש. לכן הבינו במערכת הביטחון את הפוטנציאל המסוכן להצתת תבערה בממדים גדולים ועתירת אבידות הגלומה בקיומה של "מחתרת הגבעונים". לכן סוף סוף הורו לשב"כ לסכל כמו שהוא יודע ולפעול באורח שישים מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה את המסוכנים שבין אותם נערי גבעות, שאין להם מרות ואין להם סמכות שהם מצייתים לה, והם עשויים בשם רעיון "מלכות יהודה" לסבך את כולנו בתבערה גדולה.
הרבנים כתבו ספרים כמו "תורת המלך" ו"ברוך הגבר", אבל הנערים לא באו להתייעץ איתם ולא שמעו את הטפותיהם, אלא הלכו בתלם שחרשו עבורם הדור הראשון של נערי הגבעות.
לכאורה מדובר בנוער בסיכון שהוזנח ונפלט ממסגרות משפחתיות וחינוכיות נורמטיביות. הוא הלך למאחזים רומנטיים בשטחים ומצא את דרכו לעולם הפשע. פשעי השנאה. לכאורה תופעה מוכרת שרשויות הרווחה ואכיפת החוק מתמודדים איתה יום יום בכל רחבי מדינת ישראל ויודעים גם לעשות את זה. לא ביג דיל.
אבל הסיבה שבגללה הפכו נערי הגבעות מנוער בסיכון למפלצת טורפת היא ש"הגבעונים" הללו קיבלו תמיכה, אמפתיה ולגיטימציה מציבור לא קטן. בראיית חלקים נרחבים בחברה המתנחלית ובימין הלאומי בישראל נתפסו נערי הגבעות כחלוצים ההולכים לפני המחנה, נערים קצת הזויים אבל טהורים במעשיהם ובכוונותיהם ומחויבים לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל ולכן ראויים ליחס שהוא לא רק סלחני אלא אפילו מעודד. לכן הם זכו לסיוע חומרי שבשב"כ משום מה קראו לו סיוע הומניטרי ובעיקר לתמיכה נפשית, אמפתיה ואפילו - כן - גיבוי פוליטי מצד רבים וטובים בקרב מתיישבי יהודה ושומרון והדתיים הלאומיים. כך עד עצם היום הזה.
רק עכשיו, טוען השב"כ, מתחילה קבוצת התמיכה הזו להתפורר. אבל כאמור הלגיטימציה שנוער הגבעות הזה מקבל עדיין לא התפוגגה. ואם השב"כ ומשטרת ישראל לא ימשיכו לפעול מולם בכל הכוח ובכל האמצעים המיוחדים - הם ישובו לסורם. לא רק ישובו לסורם אלא יגדלו דור חדש, שיעלה על קודמיו. בשב"כ גם אומרים שנחוצה פעולה נחושה מצד רשויות הרווחה, מערכת החינוך ובעיקר ההורים שיטפלו בנוער הזה שבסיכון כמו שצריך, אחרת נהיה כולנו בסיכון.
לפנייה לכתב/ת 
