"מהאליטה של השומרון": זה הנער שנאשם בסיוע לרצח דוואבשה
אמו אשת חינוך ואביו רב יישוב בשומרון, שמתגוררים בבית גדול ומטופח. "בחור טוב ממשפחה טובה", סיפר שכן של א', הנער שנאשם בפרשת הרצח בדומא. כיצד בכל זאת התגלגל הנער למרכז הפעילות של הטרור היהודי על פי האישומים המיוחסים לו?
לצד עמירם בן אוליאל הנאשם בביצוע הפיגוע בדומא וברצח בני משפחת דוואבשה, נאשם גם א' בסיוע לרצח. א', נער בן 17, גדל ביישוב מוכר ומבוסס בשומרון. זהותו אסורה לפרסום גם לאחר הסרת הצו המשטרתי, בשל היותו קטין. הוא מואשם בשורה של מעשי "תג מחיר", בהם השחתת כנסיית הדורמיציון, הצתת מונית פלסטינית באזור כפר יאסוף, הצתת מחסן תברואה בכפר עקרבא, תקיפת רועה צאן פלסטיני בכוכב השחר וניקוב צמיגים בבית צפפא בירושלים.
בשונה מנאשמים אחרים, מאפייניו של הנער מעט שונים. הוא גדל במשפחה שיש המגדירים אותה כחלק מהאליטה של הציונות הדתית בשומרון. אמו אשת חינוך ואביו רב יישוב, והם מתגוררים בבית גדול ומטופח. "אני זוכר אותו כבחור טוב ממשפחה טובה", סיפר שכן של המשפחה. "הם לא עשו מעולם רושם קיצוני, לא בעמדותיהם ולא בהתנהלותם". שכן אחר הוסיף: "זו משפחה למופת. מלח הארץ. מתקשה להאמין שהבן יכול להיות מעורב בדברים כאלו".
ואולם, חייו של א' הובילו אותו אל מחוץ למסגרות חינוך ממוסדות. עד לפני כשנתיים הוא למד בישיבה באזור בנימין, אולם בשלב מסוים החליט לפרוש מהמסגרת ולא המשיך ללמוד בישיבה תיכונית כשאר בני גילו. הוא עבר להתגורר במאחזים לא חוקיים בשומרון, בהם בגבעת הבאלדים, והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. חבריו תיארו אותו בימים אלו כבחור כריזמטי שחי בסגפנות.
בתקופה זו הכיר את בן אוליאל, הנאשם המרכזי ברצח בדומא, ונאשמים אחרים במעשי תג מחיר. בגבעת הבאלדים ינק עם חבריו את האידיאולוגיה של "המרד". על פי השב"כ, הנער השתייך לקבוצה של עשרות שגיבשה אידיאולוגיה אנטי-ציונית חדשה במטרה לשנות את סדרי השלטון, להמליך מלך על ישראל ולבנות את בית המקדש. ואולם, מכר של המשפחה מבהיר: "אף שעבר 'להסתובב בגבעות' הוא נשאר בקשר הדוק עם המשפחה. הקשר הטוב נשמר והוא כלל פתיחות. היו חילוקי דעות אבל הם תמיד דיברו".
ביולי 2014, על פי האישומים, הוא החל לקחת חלק במעשי "תג מחיר" ובהם גרימת נזק חמור לרכוש פלסטינים. הוא נחקר במשטרה ובשב"כ בקשר לעבירות אלו, והוצאו נגדו צווים מנהליים המגבילים את תנועתו בשומרון. א' וחבריו התרברבו שהם יודעים להתמודד עם חקירות בשב"כ. בסרטון שהעלו ליוטיוב לפני כשנה נראה א' מספר: "באחת החקירות החוקר אומר לי, 'אתה לא רוצה לדבר', וניסה להגיד שחברים שלי דיברו. הוא לא ידע שידעתי שזה תרגילים ישנים שהם עושים כל פעם מחדש".
עוד אמר א': "אני לא משתף פעולה עם אנשים שמחבלים בעם היהודי, שליחיו של השלטון הזר בארצנו". על פי האישום המרכזי, המייחס לו סיוע ברצח בדומא, הוא שוחח עם בן אוליאל על האפשרות לבצע פיגוע נקמה על רצח מלאכי רוזנפלד. השניים נפגשו במאחז המכונה "יישוב הדעת" על מנת לקדם את תכנון הפיגוע, ואף תצפתו על הכפרים דומא ומג'דל הסמוך לו. כמו כן העלו אפשרות להצית בתים בשני היעדים הללו באותו מועד.
בהמשך, על פי האישומים, תצפת הנער במשקפת לעבר הכפרים ועדכן את בן אוליאל במסקנותיו. הם קבעו להיפגש במערה במאחז בליל הרצח, אולם הנער לא הגיע בשעה שנקבעה ובן אוליאל ביצע את המעשה לבד.
באחד הדיונים בהארכת מעצרו בבית המשפט השלום בפתח תקווה סיפר א' על תחושותיו בפני השופט ארז נוריאל: "מפרקים אותי. מעקמים לי את כל הגב. צוחקים, מתסכלים עליי בזלזול", טען א' בבית המשפט. "עושים ממני קשת מהידיים ושמים אותי הפוך עד שנשרפות לי הידיים. אני מרגיש כאילו שורפים אותי עם מצית. כל יום זה עולה רמה ואני לא יודע מה יהיה מחר. אחרי לילה שלם של התעללות אמרתי להם, תהרגו אותי ואל תעשו לי את זה. תנו לי רעל. אני מתחנן - אני לא יכול יותר". נגד השופט שהאריך את מעצרו בתום הדיון התעורר מסע הסתה לאחר מכן.
מקורבים לא' טוענים כי האישומים נגדו מבוססים על הודאות שנגבו בעינויים. "לפני זה הוא נחקר על אותם אירועים, דורמיציון ואחרים. אבל הוא הכחיש מעורבות בכולם. אני מאמין שהמקרים 'פוענחו' לאחר שעבר עינויים".
על פרופיל של נערי הגבעות ובהם א' שנפלטו ממסגרות ומשווים לעיתים לנוער בסיכון אמר גורם המקורב למשפחתו: "זה לא נוער בסיכון. המניעים שלו טובים וטהורים. רצון להשפיע, מעורבות חברתית. להיות שותפים לתהליכים ולקדם אידאולוגיה מעבר לדיבורים - ארץ ישראל, התיישבות. הם עשו זאת בתקופה לא פשוטה של פיגועים, במצב ביטחוני קשה. הם חשבו שהפתרון שלהם הוא א'. הם בקשר מאוד טוב עם ההורים. הקו בין להיות בן אדם שעושה דברים טובים ולהיות מלח הארץ לבין להפר חוק - מאוד דק בהתיישבות".
עו"ד חי הבר, המייצג את א', מסר לאחר הגשת כתבי האישום: "לצערי הגענו ליום זה שהוא מבחינתי תעודת עניות לשלטון החוק במדינת ישראל. האישומים מתבססים על הודאות שהוצאו מאנשים בעינויים ובאלימות קשה". הוא מחה על בקשת המדינה לנהל את המשפט תחת צו איסור פרסום, "על מנת שלא ייחשף הציבור לדברים החמורים שנעשו בחדרי החקירות. אבל דווקא במקרה זה זכות הציבור לדעת ולהיחשף למלוא הפרטים. לכן נתנגד נחרצות לבקשת חיסיון בתיק זה".