'מנהלים מקבלים 3.5 מיליון בלי קשר לביצועים'

בדיון בהצעת החוק הממשלתית להטיל הגבלות על שכר הבכירים בבנקים ובחברות פיננסיות, דרשו חברי ועדת הכספים להקשיח את הרף ולהרחיבו לחברות נוספות. "הרף לא צריך לעלות על 2 מיליון שקל"

צבי לביאפורסם: 04.01.16 , 13:28

חברי ועדת הכספים דרשו היום (ב') להקשיח את הצעת החוק הממשלתית להטיל הגבלות ממשיות על שכר הבכירים בבנקים ובחברות פיננסיות. הדרישה עלתה במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בדיון מעשי ראשון בשכר הבכירים בחברות הציבוריות בכלל. הצעת החוק היא יוזמה של הממשלה הקודמת שעברה בכנסת בתקופתה בקריאה ראשונה.

כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :

בהצעה שתי הוראות עיקריות: האחת מחייבת להקים בחברות מנגנון לאישור ההתקשרות בין בעלי השליטה למנכ"ל, אם שכרו עולה על 3.5 מיליון שקל בשנה. האישור נדרש בוועדת תגמול או ועדת ביקורת, וכן בדירקטוריון ובאסיפה הכללית של בעלי המניות. לפי ההוראה השנייה לא יוכרו הוצאות שכר לצורך ניכוי מס שהם מעל 3.5 מיליון שקל.

כל חברי הוועדה תמכו עקרונית בהצעת החוק. רובם טענו כי היא הולכת בכיוון הנכון אבל איננה מספיקה. בעיקר דרשו חברי הכנסת להוריד את רף ההכרה בהוצאות השכר לצורכי מס מתחת ל-3.5 מיליון שקל, ולהרחיב את הוראות החוק גם על חברות ריאליות.

"3.5 מיליון שקל זו תקרה גבוהה מאוד"

עו"ד ברוך לוברט ממשרד האוצר ציין שהתקרה המוצעת בחוק נקבעה לפי הרף בתאגידים הפיננסיים בארה"ב. עו"ד חנוך הגר מרשות ניירות ערך ציין כי בחוק האמריקני יש תלות בין הכרה בשכר לצרכי מס לביצועים העסקיים של המנכ"ל והחברה. לשכר שאיננו תלוי בביצועים אין הטבות והוא טעון במס רגיל.

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה, "3.5 מיליון שקל זו תקרה גבוהה מאוד עם כל הכבוד לארה"ב. אצלנו מנהלים בכירים מקבלים את השכר הזה ללא קשר לביצועי החברות, גם כשהמניות בירידה. אלו לא מנהלים אלא בובות של בעלי השליטה. הם בוחרים רק מנהלים שיעשו כרצונם".

חבר סיעתה מנואל טרכטנברג: "אם כבר מסתמכים על ארה"ב, ההעתקה צריכה להיות ביחס להכנסה לנפש שבישראל היא 61% מזו שבארה"ב, כלומר שני שלישים. לפיכך רף השכר המוכר לא צריך לעלות על 2 מיליון שקל, ורצוי שהקנס יחול מנקודה הרבה יותר נמוכה מהרף".

ועדת הכספים. ארכיון

חבר סיעתם ח"כ אראל מרגלית הוסיף, "אם מנכ"ל מביא לבעלי המניות לאורך זמן רווחים גדולים מאוד, צריך לתגמל גם את מי שבסביבתם. לכן צריך לשים באותה סירה גם את כל בעלי המניות, החל מהקטנים, כך שאם יש רווחים הם יחולקו בין כולם. אפשר לקבוע שגם העובדים יקבלו את הערך הזה כמו שהיו שותפים לביצוע. בהיי-טק יש דבר כזה".

ח"כ שלי יחימוביץ הוסיפה כי "3.5 מיליון מזמינים סנקציה חלשה אם המנכ"ל מרוויח 4 מיליון שקל ואז רק חצי מיליון מתוכם לא יוכרו לצרכי מס. כשמהרגע שהתחילו לפרסם את שכר הבכירים זה לא עורר בושה ונסיגה אלא תחרות מי ירוויח יותר בלי קשר לביצועים".

לשכת עורכי הדין תמכה בחוק ונציגה עו"ד מנחם גורמן דחה את ההצעות להרחיב את החוק מעבר לענף הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח). הוא ציין כי מגזר הפיננסים בולט בהיקפי השכר שלו. רשות ניירות ערך מצאה כי בחברות הנכללות במדד ת"א 100 ממוצע שכר הבכירים עומד על 3.5 מיליון שקל. 278 מנהלים נמנים על מקבלי השכר הגבוה בישראל ב-14 חברות שבמדד 100 כאשר 13 מתוכן הן פיננסיות.

ועדת הכספים תעבוד על סעיפי החוק מהישיבה הבאה שתוקדש לנושא ותאשר אותם לקריאה שנייה ושלישית לפי נוסח סופי שיהיה מוסכם עם הממשלה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו