התפטרת? הבוס ינסה לפגוע בעתידך המקצועי
התחלתם עבודה חדשה והחתימו אתכם על מסמכים לשמירת סודיות? חברות רבות נוהגות בדרך הזו, אך אם החלטתם להתפטר ולעבור לעסק מתחרה, המעסיק יכול לנסות להגביל את עיסוקכם העתידי. מה אומר החוק?
לא מעט עסקים וחברות נוהגים להחתים את העובדים על הסכמי העסקה שונים, המפרטים בהרחבה את התחייבות העובד להגבלת עיסוקו, לאחר תום עבודתו אצל המעסיק. התחייבות זו כוללת כ"סוד מסחרי" את רשימת הלקוחות של החברה, את מאגר הספקים, את המחירונים השונים, את נהלי עבודה, את שיטות העבודה, את טכניקות התמחור, את שיטות הייצור ועוד.
כתבות נוספות בנושא זכויות עובדים :
- עבודת המאבטחים תוגברה - אך מה עם התנאים?
אושר: יוגדל מספר ימי החופשה לשכירים
גשר בין החגים: מתי המעסיק עובר על החוק?
אבל מה קורה כאשר עובד מחליט בכל זאת לעזוב את מקום עבודתו ולהתחיל לעבוד בעסק מתחרה למרות הגבלת העיסוק? לא מעט מעסיקים מחליטים לתבוע את העובד בגין הפרת התחייבויותיו על-פי הסכם ההעסקה, אבל מה שהמעסיקים אולי אינם יודעים הוא שתביעות מסוג זה לרוב נדחות על ידי בתי הדין לעבודה, וגם כאשר הן מתקבלות, סכום הפיצוי שנפסק הוא נמוך משמעותית מסכום התביעה המקורי.
ולמה זה? יש לכך מספר סיבות: ראשית, חוקי העבודה וההסכמים הקיבוציים הם חוקים קוגנטים, כלומר, לא ניתן להתנות עליהם שום תנאי, גם אם העובד חתם על הסכם העסקה מרצונו החופשי מבלי שהמעסיק יפעיל על העובד לחץ כלשהו. חוקי העבודה נקראים גם "חוקי מגן", והם גוברים על כל הגבלה שתינתן בהסכם העסקה ואשר מנוגדת לחוק.
שנית, הסכם עבודה המגביל את עסקו של העובד במקצוע לתקופה של כ-12 חודשים לאחר שזה סיים עבודתו אצל המעסיק, עלול להתפרש כמנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק.
רק במקרים חריגים מאוד יוגבל עיסוקו של עובד, ולצורך כך נקבעו ארבעה פרמטרים:
1. על המעסיק יהיה להוכיח שהעובד עשה שימוש בסוד מסחרי
2. אם העובד עשה שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים
3 אם ניתנה לעובד תמורה מיוחדת עבור הגבלת עיסוקו
4. אם הכשרת העובד הייתה על חשבון המעסיק, אשר השקיע בהכשרתו משאבים מיוחדים, ובשל כך נקבעה תקופה מינימלית להעסקתו.
חשוב לציין כי אין הכרח שכל הפרמטרים יתקיימו, אך לא די באחד מהם לצורך הגבלת עיסוקו של עובד.
הכשרת עובד איננה ערובה להגבלת עיסוקו העתידי
נתמקד בסעיף הרביעי הנוגע להכשרת העובד: לא אחת נתקלתי במעסיקים אשר משוכנעים כי הכשרת העובד עצמה מהווה סוד מסחרי המאפשר להם להגביל את עיסוקו של העובד. כמובן שנפנוף בהסכם העסקה רחב ומפורט, המתאר את סוג ההכשרה כפי שצוין לעיל, אינו בהכרח מספיק על מנת להגביל את עיסוקו של העובד. במקרים כאלה בית הדין יבקש לבחון האם אכן הושקעו בהכשרת העובד משאבים מיוחדים, כגון השתלמויות לתקופות ארוכות בעלות כספית שבהן העובד מקבל שכר מלא בזמן הכשרתו.
יחד עם זאת, "שיטות עבודה" אשר קיימות בעסק אינן בהכרח יתפרשו כסוד מסחרי שבו העובד יאלץ להגביל עצמו במקום העבודה. בפסק דין "צ'ק פוינט" כב' הנשיא דאז של בית הדין הארצי לעבודה השופט אדלר קבע בין היתר כי "הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב 'למחוק' מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת: זאת כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם..."
על כן, במקרים כאלה עצתי למעסיקים כי לא בהכרח הסכם עבודה רחב ומפורט המגביל את עיסוקו של העובד יקבל תוקף משפטי. אין לצפות כי עובד, לאחר שעבד שנים במקצוע ורכש מיומנות, יעשה לפתע הסבה מקצועית רק בגלל שחתם, שנים רבות לפני כן, על הגבלת עיסוקו.
הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני עבודה ושותף במשרד עורכי דין גרסריו-מסורי
לפנייה לכתב/ת 
