אין קצה חוט בחיפושים בת"א אחר המחבל: "מתפללים שיתפסו אותו וזה ייגמר כבר"
חרף שלושה ימים וחצי של חיפושים מסיביים, כולל כניסה לדירות וסריקת חצרות, אין למערכת הביטחון מידע על מיקומו של נשאת מלחם או על יעד ההימלטות שלו. למבצע הצטרפה גם יחידת הכלבנים של הצבא. אם מודאגת מת"א: "תחושת חוסר אונים. דרושים מאבטחים בגנים לאורך כל היום"
שלוש יממות וחצי חלפו מאז הפיגוע בתל אביב, שבו נרצחו אלון בקל, שמעון רוימי ו אמין שעבאן, וככל הנראה אין למערכת הביטחון קצה חוט לגבי השאלות לאן נמלט או היכן מסתתר המחבל נשאת מלחם. גם אתמול (ב') סרקו כוחות אדירים של משטרה שכונות שלמות במרכז הארץ, נכנסו לדירות, בדקו חצרות והוקפצו בעקבות דיווחים של אזרחים על דמויות חשודות ואירועים חריגים באזורים שונים. במהלך היום הצטרפו לחיפושים חיילים מיחידת הכלבנים "עוקץ".
הזיהוי האחרון של המחבל נשאת מלחם היה בדרך נמיר, ובמשטרה פועלים לפי שני תרחישים: או שהוא הצליח לעבור את המחסום בגלילות ומחסומים ביציאה מתל אביב, שהוקמו זמן קצר לאחר הפיגוע, או שהוא מסתתר באזור רמת אביב. לא נשללת האפשרות שהוא מתבצר בבית עם בני ערובה.
אחיו של מלחם נעצר בחשד שסייע לו, והיום הגיע האב לבית המשפט ואמר: "תתקשר אליי. אולי אני אעזור לך. אם אתה לא יכול לעשות את זה, אז תבקש מאחד מחבריך. אל תישאר בחוץ, ותסגיר את עצמך". הוא הוסיף: "כל פעם שיש פיגוע בארץ אני נבהל וחושב שמדובר בבני. אנחנו רוצים שקט ורגיעה. עוברים עליי ימים קשים ואני לא יודע מתי זה יסתיים".
טל, אימא לשתיים בנות 5.5 ו-3, שמתגוררת בצפון העיר, סיפרה ל-ynet: "לא שלחתי אותן לגנים אתמול והיום. בעלי, אני והסבים והסבתות התחלקנו בנטל. אני לא יודעת מה יהיה מחר ואני עדיין מתלבטת. אני מתפללת שיתפסו אותו וזה ייגמר כבר. אנחנו מנסים להיאבק על זה שתהיה אבטחה לאורך כל היום בגנים. אתמול לא הייתה אבטחה בכלל, אלא רק ניידות שסיירו. המצב מלחיץ מאוד ויש תחושה חוסר אונים ותסכול. צריך לתת לנו תחושה בסיסית של ביטחון - מאבטח חמוש בכל גן, ולא רק באשכולות של כמה גנים. אסון שקורה ל-60 ילדים הוא שווה ערך לאסון שיקרה ל-30 ילדים".
רותם, תושבת תל אביב בת 28, מתגוררת סמוך למקום הפיגוע ברחוב דיזנגוף, החלה לצאת בזהירות מביתה רק בתחילת השבוע, אחרי שאת השבת עשתה מסוגרת בדירה. "אני לא יוצאת מהבית אם זה לא הכרחי", היא אומרת. "רק לעבודה וגם זה במוניות ספיישל. על שיעורי פילאטיס ויתרתי כבר פעמיים. דחיתי גם את התור לקוסמטיקאית בדיזנגוף סנטר. זה לא רק החשש מהמחבל הנמלט, אלא ממחבלים שראו שאפשר לצאת בחיים וינסו לחקות אותו.
"כרגע החיים שלי בעוצר. האווירה בחוץ טעונה מאוד ואין תחושת ביטחון ברחובות. הבוקר יצאתי מהבית וראיתי מנקה רחובות ערבי שדיבר בטלפון וזה הרתיע אותי. ככה גם בסופר ליד הבית. ארוחת צהריים אני מזמינה לעבודה עם שליח ולא יוצאת החוצה לרחוב לקנות כי מפחיד".
על רקע המתח והחשש בשל העובדה שמחבל חמוש מסתובב חופשי, הקפידו שרי הממשלה שהתראיינו לתקשורת להעביר מסר שלפיו כבישי ישראל מסוכנים יותר ממנו. השר לביטחון פנים גלעד ארדן: "בחשיבה שגרתית נורמטיבית הסתברותית יש גם המון תאונות דרכים". שר החינוך נפתלי בנט: "עדיין לצערי סיכוני תאונות הדרכים גבוהים לאין ערוך מטרור".
בתגובה לביקורת באשר להתמשכות החיפושים אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "שב"כ והמשטרה מפעילים את כל האמצעים כדי לתפוס אותו. אני מצפה מכולם לתת גיבוי מלא. אנחנו עובדים מסביב לשעון ולא הולכים לישון".
זה מה שידוע עד כה על מיקומו של המחבל לפני הפיגוע ואחריו. הוא השליך את הטלפון הסלולרי שלו והמשיך לחנות הטבע אניס ("Anise") בדיזנגוף 122 בתל אביב, משם יצא לרחוב וריסס ביריות את יושבי הבר "סימטא" בבניין הסמוך, רצח את שמעון (שימי) רוימי בן 30 מאופקים ואלון בקל בן 26 מכרמיאל ופצע ושבעה בני אדם נוספים. מלחם ירה גם לעבר בתי עסק נוספים בסביבה ושמשותיהם התנפצו, ומשם חמק מבלי שאיש יירה בו או ינסה לעצור אותו.
לאחר הטבח בבר "סימטא" פתח המחבל בריצה לכיוון צפון ברחוב דיזנגוף - לא הרחק מתחנת המשטרה.
עוד לפני הטבח, נמצא הטלפון הנייד שלו ברחוב רדינג ברמת אביב - וזו נקודת הציון האחרונה הידועה לחוקרים. מאז ועד עתה מחפשים אחריו אלפי שוטרים ואנשי שב"כ.