תו מחיר: הפרידה שתעלה לדודו אהרון ביוקר

כשדודו אהרון פרץ לפני כשבע שנים עם האלבום "אהבה ראשונה", כולם בתעשיית המוזיקה התבדחו שהוא נחטף מהר יותר מלחמניות טריות בצאת חג הפסח. הסיבה היתה פשוטה: אהרון ואמרגנו אייל מלכא הציפו את האלבום בחינם לכל דורש, ולו רק שיכירו וישמעו את התגלית החדשה. האסטרטגיה ספגה אמנם בזמנו קיתונות של ביקורת, אבל במבחן הזמן הוכיחה את עצמה היטב.

דודו אהרון. נפרד, ולא בשלום(צילום: עידו ארז)

מלכא ואהרון מילאו את היכל התרבות בתל אביב כשאף אחד עוד לא ידע מיהו אותו האחרון, תוך שהם מחלקים כרטיסים לכל מי שרק יכול היה לבוא. כל זאת, כדי שאהרון יוכל לסמן וי ולומר: "הנה, כבשתי את הבמה הזו".

וזו היתה רק ההתחלה. מיליוני שקלים נשפכו בדרך לפסגת הז'אנר המזרחי. מהיכל התרבות לקיסריה, ומשם לנוקיה, לתוכניות טלוויזיה ולעבודה מסביב לשעון. פעם אהרון למעלה, פעם למטה אבל תמיד שומר על מקומו בצמרת הז'אנר. 2015 הסתיימה כאמור כשאהרון בפסגת הקריירה שלו: על פי נתוני אקו"ם, שירו "טרמינל 3" הוא השיר המושמע ביותר השנה ברדיו בישראל. מעבר לתמלוגים שמוזרמים לכיסו, משמעות הדברים היא יותר פרסום, יותר הופעות ובעיקר - המון יוקרה.

"טרמינל 3. הכי מושמע ב-2015

בהינתן כל זאת, קשה וצורם לשמוע על ההתפתחויות העדכניות ביחסים בין השניים, ועל מכתב ההתראה לפני תביעה ששיגר אהרון באמצעות עורכי דינו למלכא, בו הוא דורש לנתק את היחסים עמו ומציין כי "לחברה אין את הניסיון, הידע, הקשרים והמקצועיות הדרושים לקידום פעילותו האומנותית של דודו אהרון". צריכות להיות לאהרון סיבות טובות מאוד כדי לנקוט בצעד כל כך דרסטי שהימם את תעשיית המוזיקה הישראלית וגרר תגובה דרסטית גם כן מצד מלכא: מכתב נגדי, ובו איום בתביעת על סכום אסטרונומי של 50 מיליון שקלים.

יחד עם זאת, ברור שההצלחה של אהרון היא בראש ובראשונה לזכותו. הוא הזמר והיוצר של רוב השירים ולזכותו יאמר שיש לו את הכישורים שהביאו להצלחה הגדולה. הוא לא בובה על חוט אלא בחור אינטליגנטי עם חלומות גדולים מאוד. נכון, אף אחד לא יודע מה היה בחדרי חדרים, אבל במשפט כל כך חריף נגד אמרגן שהוכיח בקבלות ובכסף שהוציא בכיסו את יכולותיו - יש טעם לפגם שמותיר טעם מר מאוד. לא חסרים זמרים מוכשרים בכלל ותימנים עם קול זמיר בפרט שלא זוכים להצלחה כזו רק בגלל שאין להם גב כלכלי כמו שאהרון קיבל.

אהרון ומלכא בימים טובים יותר(צילום: ערן בן עמי)

ואהרון לא לבד. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של זמרים שביקשו להיפרד מהאמרגן אחרי שהכסף הגדול הגיע, ביניהם אייל גולן ושני מנהליו ישי בן צור וגולן שרעבי, קובי פרץ ויוחאי יעיש, פאר טסי והרצל משה ולאחרונה גם רותם כהן ואופיר שיצאו למאבק משפטי. כמוהם, גם אצל משה פרץ ועומר אדם חלו שינויים עם המנהלים האישיים, אמנון זנדני ואסף אטדגי בהתאמה.

חלקם ידעו לנהל את המעבר נכונה כשהשאירו את האמרגן בתור שכיר בחברה והעדיפו לסגור את זה יפה ומתחת לרדאר. מבחינה זו, יש פה רווח לשני הצדדים. האמרגן ממשיך לקבל שכר והזמר מקבל שקט תעשייתי, איש הפקה משופשף לניהול השוטף ואולי אפילו קשר של שתיקה שכן האמרגן יודע על הזמר דברים שהשתיקה יפה להם ופרסומם יביא לו נזק תדמיתי אדיר.

אצל אהרון, לעומת זאת, מתקבל הרושם שמתחיל עכשיו קרב משפטי מכוער שעלול להביא לתוצאות שליליות מאוד עבורו. זה התחיל כבר אמש (ב') כשאביו של אהרון, משה, התראיין לתוכנית הרדיו של אליקו וסיפר שלבנו אין כסף לשלם שכירות. מה שאתם שומעים. אם זה נכון, זה חמור. אם זה שקר, על זה נאמר, תחי השופוני וזהירות על רכב היוקרה שבחניה.

הצליח לשים את הסכסוך מאחוריו. פאר טסי(צילום: עידו ארז)

מלכא מצידו לא נשאר חייב. עמוד הפייסבוק הרשמי של אהרון כבר נחסם ולמדור נודע שמכתב מצדו של מלכא צפוי לצאת לתחנות הרדיו ובו דרישה לאסור את השמעת שיריו של אהרון עד לסיום הפרשה - מה שעלול לקחת תקופה ארוכה. וזה לא הסוף. מלכא ליווה את אהרון בשנים האחרונות בכל צעד, מקצועי ואישי. גורמים בסביבתו מספרים שהפרידה הגיעה אליו בהפתעה גמורה ושהיא לא תעבור בשתיקה. בינתיים הוא הצהיר על כוונותיו כששכר את לא אחר מאשר עורך הדין של שרה נתניהו.

אבל הסיפור גדול הרבה יותר מעוד ריב של אמרגן וזמר. זה סיפור של זמרים שמגיעים לטופ בתחומם ומבינים שהגיעו לתקרת הזכוכית של הז'אנר המזרחי בלבד. שהקריירה שלהם תלויה בלהיט האחרון שלהם וכך המיתוג. הם רוצים להיות שופטים בריאליטי, להנחות טקסים ממלכתיים ולהופיע מול וועדי עובדים. השאיפה היא לב הקונצנזוס הישראלי כמו עידן רייכל לדוגמא, ולא רק רדיו לב המדינה וערוץ 24. כשהם מגיעים לנקודה הזו הם מבינים שהם כבר צריכים ניהול וראייה אחרים מאשר אמרגן שצמח איתם מלמטה ומבחינתו המחשבה היא על השורה בבנק והעיקר שתהיה עוד חתונה.